ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
השוחט לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבר א"ר – אסור לבריא שהרי אינו ראוי לכסיסה לפני השחיטה.
- רב דימי מנהרדעא – מותר לבריא שהרי גם בשביל כזית בשר לחולה צריך לשחוט את כל הבהמה.
- רב פפא – כשבער"ש היה חולה והבריא מותר לבריא כי הבהמה לא הייתה מוקצה בער"ש.
המבשל לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבא א"ר – מותר לבריא שהרי הבשר ראוי לכסיסה לפני הבישול, ורב השתיק את התנא ששנה שבשוגג יאכל ובמזיד לא.
- רב דימי מנהרדעא – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו. ולרב פפא כשקצץ מהמחובר בשבת אסור שהרי בכניסת שבת היה מוקצה.
משנה. א. השוחט (בדיעבד):
1. במגל – כשר. [הגמ' מסבירה שבמגל יד אסור לכתחילה שמא יבוא לשחוט בצד הפגום.]
2. בצור וקנה – כשר. [הגמ מסבירה שהמשנה שנקטה לשון דיעבד היא כרבי שמדובר בתלוש ולבסוף חיברו.] [ הברייתא, בכל שוחטין, בצור, זכוכית, קרומית של קנה – היינו ר' חייא, שמתיר במחובר אפילו לכתחילה.]
ב. הכל שוחטין [בגמ'. הביאור: לדעת רבה (טז'.) הכל בשחיטה (וכל בע"ח טעונים שחיטה) ואפילו עוף ולדעת רבא (יז'.) (שהקשה על רבה וס"ל שהמשנה מתייחסת לדיני השוחטים)- כפשוטו ומה שהוצרך לנקוט דין זה פעמיים: חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר
.
ג. לעולם שוחטין [בגמ'. לדעת רבה (טז'.) ר' ישמעאל היא, שהפס' "כי ירחיב... ואמרת אוכלה בשר" מתיר בשר תאוה (ולרב יוסף המשנה כר' עקיבא והחידוש שלא חוזרים להיתר נחירה) ולדעת רבא (יז'.היינו בין ביום בין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה.]
ד.בכל שוחטין חוץ מ:מגל קציר,שיני בהמה,ציפורן [בגמ' (יח:) המחוברת בגוף] מפני שהן חונקים [בגמ' (יח.) בשן אחת מותר לשחוט] [לרבא (יז.) מותר גם בצור, זכוכית, קרומית של קנה].
גמ'. רב כהנא: השוחט [בגמ': בדיעבד] בכלי המחובר לקרקע:
- רבי פוסל, הגמ' מעמידה במחובר מעיקרא
- ר' חייא מכשיר, הגמ' מסבירה שאפילו לכתחילה.
ברייתא. בכל שוחטין: בתלוש, במחובר, כשהסכין למעלה וצוואר הבהמה למטה, כשהסכין למטה וצוואר הבהמה למעלה
ברייתא.
א. אופנים ששחיטתו כשרה:
1. השוחט בסכין המחוברת למוכני והגמ' העמידה בגלגל של יוצרי כלי חרס שמסתובב בכח אדם והברייתא שהשוחט במוכני פסולה היינו כשהגלגל מסובבה ע"י זרם מים.
2. השוחט במחובר לקרקע [והגמ' העמידה בתלוש ולבסוף חיברו].
3. נעץ סכין בכותל ושחט בה [והגמ' העמידה במחובר מעיקרו]
ב. היה צור יוצא מן הכותל או קנה עולה מאליו ושחט בו – פסול. ומעמידה הגמ' שמדובר במחובר מעיקרו.
ג.
דף טז'.
השוחט בגלגל:
- בברייתא המכשירה- מדובר בגלגל של יוצרי כלי חרס (שמסתובב בכח אדם) או בגלגל שמסתובב ע"י מים ובכח ראשון וכר' עקיבא שאמר שאם כפת חברו והפנה עליו זרם מים ומת – חייב, שהרי המים נידונים כחיציו והיינו בכח הראשון של זרם המים שנפלו עליו מיד לאחר שפתח את מעבר המים.
- ברייתא הפוסלת- מדובר בגלגל שמסתובב ע"י מים או שמדובר בכח שני (שקשרו במרחק מזרם המים) דהוי גרמא.
רבי רצה ללמוד שהשחיטה צריכה להיות במכשיר תלוש מהפסוק "ויקח את המאכלת", ור' חייא דחה הוכחתו באמרו שהפס' בא להשמיענו זריזותו של אברהם.
רבא, תלוש ולבסוף חיברו:
א. לעניין עבודה זרה: נחשב תלוש, שהרי אמר מר (שטמ"ק: רב) המשתחווה לבית שלו – אסרו, שהרי אם אמר שנחשב למחובר הרי לא היה נאסר שנאמר "אלהיהם על ההרים" ולא ההרים אלהיהם.
ב. לעניין הכשר זרעים: מחלוקת תנאים אם נחשב תלוש או מחובר (עי' לקמן).
ג. לעניין שחיטה: הגמ' (טז':) דחתה ג' נסיונות לפשוט שהוי מחובר או תלוש מג' חלקי הברייתא: 1. היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו – שחיטתו פסולה, משום שאפשר להעמידה בכותל מערה (שדינו כקרקע). 2. נעץ סכין בכותל ושחט בה – שחיטתו כשרה. ודוחה הגמ', שאני סכין שאינו מבטלה בכותל. 3. במחובר לקרקע – שחיטתו כשרה, ודחתה הגמ' שהכוונה לסכין שנעצה בכותל שלא מבטלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.













