ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אף-על-פי כן, אחר-כך אנחנו קוראים על השיחה של מרים ואהרון בעניין חייו האישיים של משה. זה עוד מקרה של לשון הרע. אף שהכוונות שלהם היו כנראה טובות, ובעיניהם מוצדקות, העניש הקב"ה את מרים בפומבי על כך שפתחה בשיחה הזאת. גם הפעם המסר לבני ישראל היה אמור להיות ברור: אל תדברו לשון הרע. הקב"ה לא סובל הפרה כזאת של הכללים וסטייה כזאת מהתנהגות קדושה.
אך, מסיבה לא ברורה, המסר לא הופנם בנפשם של בני ישראל באותה עת. אפילו מנהיגים דגולים טרם הבינו את כוחה ההרסני של לשון הרע. כך קרה שראשי השבטים שנשלחו על ידי משה לתור את ארץ כנען ולדווח על טוב הארץ ונפלאותיה הוציאו את דיבתה הרעה של הארץ שהבטיח הקב"ה לאבותינו ולנו.
מכאן האיסור על לשון הרע מתרחב. אסור לאדם לדבר לשון הרע לא רק על בני אדם. אסור לאדם לומר דברים רעים אפילו על עצמים דוממים כמו ארץ-ישראל. לשון הרע היא לשון הרע, והיא פוגעת במדבר לא פחות מאשר במושא הדברים.
העובדה שארץ-ישראל היא עצם דומם איננה רלוונטית לסוגיית לשון הרע. בסופו של דבר, כשאדם מדבר רעות על כל דבר שהוא בעולמו של הבורא, בעקיפין הוא בעצם מדבר רעות על מי שברא את האדם, החפץ או המקום המדוברים. לכן לשון הרע היא תמיד לשון הרע, ולא משנה מי המושא שלה.
התורה ממשיכה אחר-כך לספר על מרד קורח ועדתו במשה ובאהרון. קורח, דתן ואבירם, המסיתים והמנהיגים של המרי הזה, אומרים דברים איומים על משה במיוחד ועל מצב העניינים של בני ישראל בכלל. בדברי הארס המעוותים שלהם נגד משה, מצרים הופכת לפתע לארץ זבת חלב ודבש, ומשה נחוש בדעתו להשמיד את בני ישראל במדבר סיני או אחר-כך בארץ כנען.
על אף שהם עוטפים את דבריהם בסיסמאות פופוליסטיות שנשמעות יפה, האמירות שלהם אינן אלא לשון הרע ודמגוגיה מהסוג הגרוע ביותר. לאחר שלא למדו דבר, כך נראה, מהתלונות על המן, מגורלה של מרים ומהתקרית עם המרגלים, גם עליהם נגזר למות בגלל חטא לשון הרע.
לשון הרע הרסנית מאוד למדבריה, אך, לאסוננו, נראה שהיא תמיד ממשיכה לחיות בקרב העם היהודי והחברה היהודית, ומענישה שוב ושוב כל אדם שמעורב בה - את קורבנותיה, את מדבריה ואת החברה בכלל.
אחר-כך אנחנו קוראים בתורה על אלוף לשון הרע, בלעם, האיש שמשלח ידו ופרנסתו הם לשון הרע. את בלעם אפשר לשכור כדי לקלל אנשים וללעוג להם, והקב"ה עצמו, כביכול, צריך להתערב כדי למנוע מתוכניתו הנפשעת לקלל את עם ישראל מלצאת אל הפועל.
את מילותיו של בלעם עוטפים קסם ויופי ספרותי. אך אלה מילים ארסיות להחריד, ולכן הן לשון הרע בהתגלמותה. במחסן הספרותי הגדול של התרבות האנושית יש בוודאי הרבה יופי ומעוף, אך, לדאבון הלב, יש בו גם הרבה לשון הרע ודעות נפשעות. כמו שאומר שלמה המלך בקהלת "זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח".
הנזק מלשון הרע מנצח שוב ושוב כל יופי או מעוף שאפשר למצוא במילים ספרותיות אלה. ולכן בלעם, כמו קודמיו לפניו, גוזר על עצמו ענישה ומיתה כשהוא מפר הפרה בוטה את האיסור על לשון הרע.
אנחנו רואים שהדפוס של פרשיות התורה בחודש הזה סובב כולו סביב הסוגיה הזאת של לשון הרע והשלכותיה ההרסניות על עם ישראל. דומני שזה לקח חשוב מאוד שאנחנו צריכים להפנים במצבנו ובחברה שבה אנחנו חיים היום. הימנעות מלשון הרע רק תשפר כל היבט בחיינו כיחידים וכעם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















