בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מידות ובין אדם לחברו
  • לשון הרע
קטגוריה משנית
undefined
רשאי אדם לטעון את הטלפון במקום ציבורי, כל עוד אין הבעלים מביעים התנגדות לכך. וכן מותר להיכנס לבית מלון שאינו מתארח בו, או לחנות וכיוצא בזה, כדי להשתמש בשירותים, כל שידוע שהוא מן הדברים שאין הבעלים מקפידים עליהם. אולם אין ליטול קפה או שאר משקים ומאכלים מן הלובי המיועדים לאורחי המקום בלבד, שבדברים אלו יש לבעלים הפסד, והדרך היא לחייב עבורם.
ומכל מקום משום מידת חסידות יש להימנע מלעשות כן אף בדברים שאין מקפידים עליהם, מלבד כניסה לשירותים שיש בו צורך גדול, וכן שתיית מים מן הברז.

בשולחן ערוך (חו״מ סימן שנט ס״א) כתב: "אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעכו"ם. ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה -- שרי; כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו. ואף זה אוסר בירושלמי ממידת חסידות".
ובערוך השולחן הוסיף: "בימינו נהגו כשבא לבית חבירו וחבירו שואף עלי מרורים בנחיריו או בפיו, שנוטל גם הוא שלא בשאילת הבעלים, וכן ליטול עצי גפרית להדליק בו, וכן כששותים מים חמים מאנטיכי עם נופת, נוטל צלוחית ושותה גם הוא, מטעם שאין מקפידין על זה. אמנם ממדת חסידות ודאי דראוי ליזהר, וכל שכן כשיודע שהבעלים הוא גברא קפדנא, ואסור מדינא".





סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il