ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש מי שיבוא ויאמר – אם כך אנו עוסקים בעיקר בשוליים ועדיף להתעלם מהדעות החריגות. אולם, זה לא נכון, מהחריג אתה לומד על הקונצנזוס, ובמיוחד – שאט אט הדעה הצדדית מתפשטת ומשפיעה על המרכז.
להבדיל, גם בעולם התורני אנו מוצאים תופעה דומה. ישנם סוגיות מסוימות שאנו אוהבים לעסוק בהם, אף על פי שהן מכוונות למקרים חריגים. לדוגמא – המצוות עליהם יהרג האדם ואל יעבור. זו סוגיה מרתקת שאנשים מתעניינים בה, ובעז"ה כולנו מקווים לא להיתקל בה בחיי היום יום. (ואת – מצוות מחיית עמלק שכחנו?) ישנם גם סוגיות מעניינות כדוגמת – בן סורר ומורה, שעליהם נאמר שלא היו במציאות אלא 'דרוש וקבל שכר'.
הסיבה לעיסוק בעניינים אלו, מפני שבמציאות חריגה יש כוחות גדולים שאין במציאות רגילה. ישנם כוחות ועניינים, שרק כאשר אנו מביאים אותם לנקודת הקצה שלהם אנו מבינים את עומק מהותם. לכן, אנו מרגישים שהמצבים הקיצוניים אינם מנותקים מחיי היום יום שלנו אלא הם מלמדים אותנו את עומק החיים הרגילים. כך, לדוגמא, מהחיוב של יהרג ואל יעבור אפשר ללמוד על עומק הבעיה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (ישנו ספר למדני, ה'מנחת חינוך', שאת עקרונותיו בוחן תמיד על פי הדוגמאות החריגות).
פרשתנו, פרשת פנחס, עוסקת במקרה יוצא דופן – "הבועל ארמית קנאים פוגעים בו'. בדרך כלל, כל הדינים והמשפטים בתורה מסורים בידי בית הדין. אסור לאדם לעשות דין לעצמו. והנה כאן, במקרה מאוד מדויק ומדוקדק מותר לקנאים לעשות דין לעצמם. זהו מקרה של הליכה לשוליים. יתר על כן – זהו מקרה של 'יציאה מהקווים'. כשם שילד שצובע ובצביעתו יוצא מהקווים, הדבר מעיד על כך שהילד הניע את ידו בחזקה, כך כל מקרה של 'יציאה מהקווים' הוא מקרה המלמד על עצמת הכוחות המצויים בעניין זה במרכז הקונצנזוס. זו הסיבה, שפנחס הקנאי הגדול, הופך בתחילת פרשתנו לכהן ובהמשך לכהן גדול, אשר בריתו שלום והוא הדמות המאחדת את כל העם.
נקודות רבות בפרשיית פנחס מלמדות מהיציאה החוצה על אשר קורה במרכז. אחת מהם נביא כאן. בשעה שזמרי מקריב את כזבי לעיני משה והעם, רפו ידיו של משה. באותה שעה, בא אליו פנחס ואמר: "מקובלני ממך, הבועל ארמית קנאים פוגעים בו". ענה לו משה בלשון ציורית – מי שקורא את המכתב שיהיה השליח". במבט ראשון – יש כאן מקרה מיוחד, שבו משה – גדול הדור משמיט מבין ידיו את האחריות, ופנחס בן הדור הצעיר נוטל את האחריות ועושה דין לעצמו. זהו מקרה של יציאה מהסדר הרגיל.
אולם, במבט שני, הרי פנחס לא עשה באמת דין לעצמו. הוא בא בתחילה לשאול את משה, ואומר לו – כך מקובלני ממך. פנחס מורה את ההלכה בעצמו, אך באמת זו הלכה שמקובלת בידיו ממשה. ושוב אומר משה – תוציא אתה בעצמך לפועל את דבריך, אך באמת משה הוא שנותן את האישור. בית הדין מלמדנו שבמקרה המסוים של הבועל ארמית, יש מקום לקנאים לעשות דין לעצמם, וכך בעומק הם שליחי בית הדין.
נמצאנו למדים, שגם במצבים בהם חשוב שהצעירים יטלו את האחריות, ויפעלו לתיקון עולם. ואף חשוב שיעשו זאת בכוחות הגדולים של הצעירים, היוצאים לעיתים מן הסדר. הרי באמת טוב הדבר שיעשו זאת רק אם הם יודעים את החבל הדק של ההקשבה לגדולי התורה המבוגרים. פריצה – מחד והקשבה – מאידך.
בכך יתקיימו בנו דברי הנביא על העתיד, שיבוא אליהו (הוא פנחס) ו'השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
