בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

עוד על הלכות שלטון

undefined

הרב יוסף כרמל

תמוז תש"ע
2 דק' קריאה
בנות צלפחד מדגישות בדבריהן:
"וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח".

נשאלת השאלה מה הקשר בין שאלת הירושה של נחלתו למחלוקת קרח ועדתו.
בפרשת בלק, בשבוע שעבר, הבאנו את הדעה כי למשה רבנו היה דין מלך שנאמר:
"יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".
נחלקו רבותינו בברייתא: "תנו רבנן: הרוגי מלכות נכסיהן למלך, הרוגי בית דין - נכסיהן ליורשין. רבי יהודה אומר: אף הרוגי מלכות נכסיהן ליורשין" (סנהדרין דף מח ע"ב).
כדעת תנא קמא מוסברת בתלמוד הירושלמי בשם רבי תנחומא, העדפתו של יואב להיות נידון בסנהדרין בדין רוצח ולא לההרג בידי בניהו בן יהוידע מדין מורד במלכות שלמה וז"ל: "א"ר תנחומא לסנהדרין ברח כהדא דתני הרוגי ב"ד נכסיהן ליורשין הרוגי מלכות נכסיהן למלכות אמ' יואב מוטב שאיהרג בבית דין ויירשוני בני ואל יהרגיני המלך ויירשני"
(מכות פ"ב ה"ז).
גם הרמב"ם פסק כתנא קמא: "כל הרוגי מלכות ... וממונם למלך" (ה' אבל פ"א ה"ט).
לפי דעה זו קל להבין מדוע קיבל אחאב את כרמו של נבות היזרעאלי לאחר שאיזבל שכרה עדי שקר שהעידו עליו כי מרד במלכות.
אם כך, מסביר בעל ה"משך חכמה" שבנות צלפחד ה"חכמניות" מדגישות כי אביהם לא מרד במלכותו של משה וממילא משה איננו יורשו והן זכאיות לתבוע את נחלתו.
(במאמר מוסגר נביא את שיטתו כי בכל מקרה משה לא היה לוקח את רכושו של צלפחד, כי הקפיד שלא להנות מכספי ציבור גם כשהגיעו לו על פי דין. לכן גם לא נהנה מכספי המורדים בעדת קרח והם ירדו שאולה עם רכושם).
זכותו של המלך להרוג את המורדים במלכותו איננה מוטלת בספק. זכות זו מעניקה לו גם את רכושם של המורדים. נשאלת השאלה האם המלך יכול ל"דלג" על שלב "עונש המוות" ולהחרים את רכושו של המורד גם בלי להורגו?
לבעל ה"מנחת חינוך" (מצוה תצז), הדבר פשוט שכן בקל וחומר, אם המלך "זכאי" להרוג כל שכן שהוא רשאי לזכות בממון.
אבל ב"שיעורי ר' דוד" (סנהדרין אות תקעב) הקשה על דבריו:
א. מדוע הרמב"ם הביא דין זה רק בהלכות אבל ? משמע מכך שירושת המורד היא תוצאה של הריגתו ולא זכות שעומדת בפני עצמה.
ב. לפי הירושלמי מה הרויח יואב בבריחתו לבית הדין, עדיין שלמה היה יכול להחרים את רכושו? עוד קשה מדוע היה צריך אחאב לרצוח את נבות הרי היה יכול לקחת את כרמו אחרי שהוכיח שהוא מורד במלכות?
מכל זה מוכח כי אין למלך "זכות" ברכושו של המורד אלא שהוא יורשו אך ורק אם הרגו.
כיצד נשיב על הוכחתו הנגדית של ה"מנחת חינוך"?
נסביר כי הלכה זו באה להגן על רכוש האזרחים מפני השלטון. אם אכן היה המלך יכול לשלוח את ידו ברכושם של אזרחיו במקרה שהיה מכריז עליהם כמורדים מלכות, ה"פיתוי" לעשות זאת היה גדול. התירוץ היה: "בסך הכל מדובר בכסף".
אבל אם הדרך אל כיסו של האזרח עוברת דרך "ההכרח לרוצחו" קודם הירידה ל"ירושתו", גם שלטון מושחת ירתע מכך.

מעיון בפרשת בנות צלפחד הרווחנו גם פרק נוסף בלימוד הלכות שלטון וסמכויותיו.

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לשלטון שילך בדרכו של משה,
שלטון שהנאה מכספי ציבור איננה כלולה ב"זכויותיו".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il