ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש מי שיבוא ויאמר – אם כך אנו עוסקים בעיקר בשוליים ועדיף להתעלם מהדעות החריגות. אולם, זה לא נכון, מהחריג אתה לומד על הקונצנזוס, ובמיוחד – שאט אט הדעה הצדדית מתפשטת ומשפיעה על המרכז.
להבדיל, גם בעולם התורני אנו מוצאים תופעה דומה. ישנם סוגיות מסוימות שאנו אוהבים לעסוק בהם, אף על פי שהן מכוונות למקרים חריגים. לדוגמא – המצוות עליהם יהרג האדם ואל יעבור. זו סוגיה מרתקת שאנשים מתעניינים בה, ובעז"ה כולנו מקווים לא להיתקל בה בחיי היום יום. (ואת – מצוות מחיית עמלק שכחנו?) ישנם גם סוגיות מעניינות כדוגמת – בן סורר ומורה, שעליהם נאמר שלא היו במציאות אלא 'דרוש וקבל שכר'.
הסיבה לעיסוק בעניינים אלו, מפני שבמציאות חריגה יש כוחות גדולים שאין במציאות רגילה. ישנם כוחות ועניינים, שרק כאשר אנו מביאים אותם לנקודת הקצה שלהם אנו מבינים את עומק מהותם. לכן, אנו מרגישים שהמצבים הקיצוניים אינם מנותקים מחיי היום יום שלנו אלא הם מלמדים אותנו את עומק החיים הרגילים. כך, לדוגמא, מהחיוב של יהרג ואל יעבור אפשר ללמוד על עומק הבעיה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (ישנו ספר למדני, ה'מנחת חינוך', שאת עקרונותיו בוחן תמיד על פי הדוגמאות החריגות).
פרשתנו, פרשת פנחס, עוסקת במקרה יוצא דופן – "הבועל ארמית קנאים פוגעים בו'. בדרך כלל, כל הדינים והמשפטים בתורה מסורים בידי בית הדין. אסור לאדם לעשות דין לעצמו. והנה כאן, במקרה מאוד מדויק ומדוקדק מותר לקנאים לעשות דין לעצמם. זהו מקרה של הליכה לשוליים. יתר על כן – זהו מקרה של 'יציאה מהקווים'. כשם שילד שצובע ובצביעתו יוצא מהקווים, הדבר מעיד על כך שהילד הניע את ידו בחזקה, כך כל מקרה של 'יציאה מהקווים' הוא מקרה המלמד על עצמת הכוחות המצויים בעניין זה במרכז הקונצנזוס. זו הסיבה, שפנחס הקנאי הגדול, הופך בתחילת פרשתנו לכהן ובהמשך לכהן גדול, אשר בריתו שלום והוא הדמות המאחדת את כל העם.
נקודות רבות בפרשיית פנחס מלמדות מהיציאה החוצה על אשר קורה במרכז. אחת מהם נביא כאן. בשעה שזמרי מקריב את כזבי לעיני משה והעם, רפו ידיו של משה. באותה שעה, בא אליו פנחס ואמר: "מקובלני ממך, הבועל ארמית קנאים פוגעים בו". ענה לו משה בלשון ציורית – מי שקורא את המכתב שיהיה השליח". במבט ראשון – יש כאן מקרה מיוחד, שבו משה – גדול הדור משמיט מבין ידיו את האחריות, ופנחס בן הדור הצעיר נוטל את האחריות ועושה דין לעצמו. זהו מקרה של יציאה מהסדר הרגיל.
אולם, במבט שני, הרי פנחס לא עשה באמת דין לעצמו. הוא בא בתחילה לשאול את משה, ואומר לו – כך מקובלני ממך. פנחס מורה את ההלכה בעצמו, אך באמת זו הלכה שמקובלת בידיו ממשה. ושוב אומר משה – תוציא אתה בעצמך לפועל את דבריך, אך באמת משה הוא שנותן את האישור. בית הדין מלמדנו שבמקרה המסוים של הבועל ארמית, יש מקום לקנאים לעשות דין לעצמם, וכך בעומק הם שליחי בית הדין.
נמצאנו למדים, שגם במצבים בהם חשוב שהצעירים יטלו את האחריות, ויפעלו לתיקון עולם. ואף חשוב שיעשו זאת בכוחות הגדולים של הצעירים, היוצאים לעיתים מן הסדר. הרי באמת טוב הדבר שיעשו זאת רק אם הם יודעים את החבל הדק של ההקשבה לגדולי התורה המבוגרים. פריצה – מחד והקשבה – מאידך.
בכך יתקיימו בנו דברי הנביא על העתיד, שיבוא אליהו (הוא פנחס) ו'השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'.
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
ללמוד להתייחס
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
