ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזיקין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני שוכר דירה מרוהטת. ובטעות נשבר איזה פריט קטן. לדוגמא:
אהיל נשבר כאשר בלילה בחושך הלכתי ופגעתי בו, מדף פלסטיק בפריזר נשבר כאשר עסקנו בניקיונו, מקל הליכה לנוי נשבר כאשר שיחקתי בו ונפל.
לשון החוזה הוא:
"השוכר מתחייב לתקן על חשבונו את כל הליקויים שיתהוו בדירה או באביזריה, למעט ליקויים מבלאי סביר" - האם המקרים הנ"ל נקראים "בלאי סביר"?
לקמן בחוזה השכירות יש לשון כזו: "מתחייב השוכר לפצות את המשכיר עבור כל נזק שייגרם לדירה או לאביזריה כתוצאה משימוש בדירה, למעט בלאי סביר עקב שימוש רגיל".
האם אני חייב בנזקים הנ"ל? האם יש לעשות חילוק בין שלושת הנזקים הנ"ל? (כי במקל ההליכה שיחקתי והוא נפל. אך בעצם אולי זהו גם כן דרך שימושו?)
אהיל נשבר כאשר בלילה בחושך הלכתי ופגעתי בו, מדף פלסטיק בפריזר נשבר כאשר עסקנו בניקיונו, מקל הליכה לנוי נשבר כאשר שיחקתי בו ונפל.
לשון החוזה הוא:
"השוכר מתחייב לתקן על חשבונו את כל הליקויים שיתהוו בדירה או באביזריה, למעט ליקויים מבלאי סביר" - האם המקרים הנ"ל נקראים "בלאי סביר"?
לקמן בחוזה השכירות יש לשון כזו: "מתחייב השוכר לפצות את המשכיר עבור כל נזק שייגרם לדירה או לאביזריה כתוצאה משימוש בדירה, למעט בלאי סביר עקב שימוש רגיל".
האם אני חייב בנזקים הנ"ל? האם יש לעשות חילוק בין שלושת הנזקים הנ"ל? (כי במקל ההליכה שיחקתי והוא נפל. אך בעצם אולי זהו גם כן דרך שימושו?)
תשובה:
בחוזה השכירות נאמר שאתה חייב בנזקים שאינם מחמת בלאי, ולכן, אתה חייב על האהיל וכן על מקל ההליכה. לגבי מדף המקרר, בהנחה שניקית בצורה סבירה, אם היה לא תקין מלכתחילה והיה עליך לדעת ולצפות שישבר אתה חייב, ואם היה תקין ולא יכולת בשום פנים לצפות שישבר וניקית בזהירות סבירה, ולמרות זאת נשבר, אתה פטור.
אופן השומא של החפצים הוא לפי שווים בשעת הקלקול, כלומר, לפי מחיר ישן ולא חדש, כל חפץ לפי מצבו.
מקורות וביאורים:
גם ללא התחייבות מפורשת בחוזה חלה עליך אחריות שמירה על החפצים כדין שוכר, לכן אתה חייב באחריותם למעט מקרה אונס או בלאי. האהיל ומקל ההליכה נשברו מחוסר זהירות ולא מבלאי, ועל זה התחייבת בחוזה לשלם. לגבי המדף בפריזר אם נשבר בשעת ניקוי רגיל הדבר מוגדר כאונס או מתה מחמת מלאכתה, שהשוכר פטור (שו"ע חושן המשפט סימן ש"ז). אולם במקרה של חוסר זהירות כגון ניקוי תוך הפעלת כח לא סביר או שידעת שהמדף לא תקין, יש להחשיב זאת כפשיעה, ואתה חייב לשלם.
אופן השומא הוא לפי השווי של החפץ בשעת הנזק (כלומר מחיר משומש ולא של חדש), כן מבואר בשולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן ת"ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
