 תשובה:
כלל גדול בדיני ממונות הוא שכל מה שמתנים הצדדים ביניהם התנאי קיים והולכים על פיו. הבעיות מתעוררות כאשר אין הסכמה על עצם התנאי, או על תוכנו ופרשנותו. לפי דבריך, היה ביניכם תנאי ברור שעל הכלב להיות קשור אלא אם כן הכלב נמצא בחדר השותף ואז הוא רשאי להיות חופשי. אם הכלב אינו בחדר ומסתובב בבית חופשי, הרי שזה בניגוד לסיכום ביניכם ובוודאי שהאחריות על השותף במקרה של נזק. כאשר פתחת את דלת הבית, הכלב ברח החוצה ונדרס, הדבר קרה על ידי פשיעתו של השותף. לכן, תביעתו של השותף לפיצויים נדחית.
אמנם, אם לא היה תנאי ביניכם ופתחת את הדלת והכלב ברח ונדרס, אז היה לכאורה מקום לדון, אך האמת שאפילו אז היית פטור מדין גרמא, ודומה למקרה של הפורץ גדר בפני בהמת חברו שפטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. ויש מחלוקת בפוסקים האם מעשה זה מוגדר כגרמא שפטור או דינא דגרמי שחייב, אך גם הדעה המחייבת סוברת כן דווקא אם התכוון להזיק על ידי המעשה, אך אם לא התכוון להזיק, לכל הדעות הוי גרמא ופטור.
לכן במקרה שלכם, שלא התכוונת לכך שהכלב יברח על ידי פתיחת הדלת, אפילו אם לא היה תנאי ביניכם הנך פטור.
מקורות:
א. כל תנאי שבממון תנאו קיים, בב"מ צ"ד ע"א, שו"ע חו"מ סי' צ"ז ס"ח.
ב. פורץ גדר בפני בהמת חברו, בבא קמא נ"ה ע"א, שו"ע חו"מ סימן שצ"ו סעיף ד', ונו"כ שם.
ג. בהגדרת דינא דגרמי, בבא קמא ק' ע"א, תוס' בבא בתרא כ"ב ע"ב, ורא"ש שם (ב', י"ז), ולהלכה חו"מ סימן שפ"ו.