ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אמירה זו, שבשעת הכעס השתלט על האדם כוח זר, נראית לכאורה כבריחה מאחריות האדם למעשיו. אך חז"ל בהבחנתם הדקה בנפש האדם, דווקא הדגישו אמירה זו – (שבת קה:) – "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה...אמר רבי אבין, הפסוק עליו אנו מסתמכים, לא יהיה בך א-ל זר ולא תשתחווה לא-ל נכר, איזהו א-ל זר שיש בגופו של אדם? הווי אומר זה יצר הרע". כלומר הכעס הוא ממש א-ל זר המשתכן בגוף האדם. ובאמת, גדולי תורת הסוד, ראו חשיבות עצומה בעבודה על מידת הכעס, והרב גץ זצ"ל אף קיבל על עצמו שלא להסתכל בפני אדם כועס!
יותר מזה, חז"ל אף הרחיבו וניתחו את התופעות הנפשיות המלוות את הכעס כא-ל זר. וכך אמרו – המקרע בגדיו בחמתו... יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו - עבוד עבודה זרה, והולך ועובד. כלומר – כיוון שהאדם כועס הרי הוא בשליטתו של אותו כוח זר, ממילא אין לו שום כוח עצמי המסוגל לעמוד ולהתנגד וסופו ליפול, חלילה, בעבודה זרה ממש.
מפרשתנו למדו חז"ל, כהמשך לתובנה זו – (פסחים סו:) "ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא חוכמתו מסתלקת ממנו.. ממשה, שכתוב: ויקצוף משה על פקודי החיל, וכתוב: ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה, זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' את משה, מכאן שמשה נעלם ממנו". אם כך, אפילו חוכמתו של מקבל התורה הסתלקה ממנו בשעת הכעס. כי בזמן הכעס הרי האדם כאיש אחר, אשר חוכמתו ונבואתו מסתלקת ממנו. ומדהים, שלפי הרמב"ם בשמונה פרקים, הרי חטאו של משה רבינו במי מריבה (לפי מדרגתו) בכך שכעס על ישראל.
אם כן – נשאלת השאלה – מדוע הכעס מלווה דווקא אדם גדול כמשה רבנו, וכיצד עובדים על מידה זו?
התשובה נעוצה בעיקרון של הא-ל הזר. אדם בעל כוחות גדולים, הרי אם יש תקלה ומניעה להופעת כוחותיו, קשה לו הדבר וקל לו לבוא לידי כעס. אלא, שכאן נעוץ ההבדל – אם האדם מבטל כוחותיו אלו לה', הרי הוא יעשה הכול כדי שכוחות אלו יופיעו, אך לא יכעס. הכעס מבטא את תפיסתנו שהכוחות הם שלנו, ומכאן הכעס הוא ביטויו של א-ל זר.
התיקון לכעס הוא שינוי מקום (צדקת הצדיק פ). כשלאדם אין מקום משלו, הרי לא יכעס. שנזכה להגשים זאת בחיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
