ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כה: במשנה הראשונה – כו: סוף פרק הכל שוחטין)
דין א במצב A ודין ב במצב B
חלק א – שקדים, שותפים ותפוסת הבית, קטנה ונערה, יו"ט ושבת
א. שקדים מרים/מתוקים בתרו"מ
| משנתנו + ת"ק | רי"ש | |
| מרים | מתוקים |
|
קטנים | חייבים | פטורים | שניהם פטורים |
גדולים | פטורים | חייבים | שניהם חייבים (ניתן למתק את הגדולים) |
ג. קלבון במחצית השקל ומעשר בהמה
שותפים – חייבים בשני קלבונות (לר"מ) ופטורים ממעשר בהמה,
תפוסת הבית – פטורים משני קלבונות וחייבים במעשר בהמה.
[לרבנן (שקלים א,ו) – גם שותפים חייבים בקלבון אחד].
ד-ה. קטנה, נערה ובוגרת
| קטנה | נערה |
האם האב מוכרה לאמה | מוכר | לא מוכר |
קנס בנאנסה או נתפתתה | אין קנס (ר"מ) | יש קנס |
האם ממאנת | ממאנת | לא ממאנת (ר"מ) |
האם חולצים לה | לא חולצים | חולצים |
ו. יום טוב ביום שישי מול ביום ראשון
יו"ט ביום שישי | יו"ט במוצ"ש |
תוקעים | לא תוקעים |
לא מבדילים | מבדילים |
הערות:
A. לגבי התקיעות
בשבת רגילה:
תקיעה- לבטל המלאכה בשדות, תרועה – לבטל המלאכה בעיר, תקיעה – הסרת הקדירות ולהדליק נרות, תקיעה תרועה תקיעה – להבדיל בין קודש לחול.
בין יו"ט לשבת –
אמוראים - עושים יותר צפוף – רב יהודה – מריע מתוך תקיעה, רב אסי – בנשימה אחת.
מיתיבי – תוקעים ולא מריעים. תשובה – הכוונה שמריעים בשינוי.
B. הבדלה בין שבת ליו"ט (המודגש להלכה).
במשנה - ת"ק – בין קודש לקודש, ר' דוסא – בין קודש חמור לקודש קל.
בגמרא – איפה השינוי – רב יהודה ור"נ – רק בחתימה, רב ששת – גם בפתיחה.
חלק ב - מתי תמד נחשב יין?
א. נפקא מינות –
1. מותר לקנות יין במעשר שני.
2. שלושה לוגים יין לא פוסלים מקווה.
3. אי אפשר לטהר יין על ידי השקה במקווה.
ב. הקריטריונים
A. היחס בין המשנה לברייתא
במשנה – החמצה,
בברייתא – ת"ק – כמות, ר"י – גם בלי כמות.
ביאור הברייתא והיחס למשנה
ר"נ -
לפי כולם צריך החמצה (אך מספיק עתידית),
המחלוקת היא האם צריך גם כמות.
ולגבי המשנה – 1. רבה – המשנה כר"י. 2. רבא – המשנה כרי"ח בן נורי שדורש החמצה בפועל (-שזה סימן למראה).
[לגבי מה רי"ח ב"נ אמר זאת (לא לגבי תמד, אלא-)
שלושה לוגים מים שאובים שחסרים קצת (קורטוב) והשלים אותם מים או יין, ונפלו למקווה, האם נחשבים כמים ופוסלים?
לת"ק – לא,
לרי"ח ב"נ – אם נראים כמים – מים, נראים כיין – יין].
ר"א -
לפי כולם החמצה (עתידית) מחשיבה אותו כיין,
המחלוקת האם אפשר כמות במקום החמצה.
(לפי"ז המשנה יכולה להיות גם כרבנן)
[ר"י - כיוון שזה רק ספק אם יחמיץ, לא יפריש מתמד אחד על תמד אחר].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך עושים קידוש?
אי אפשר לבד!
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכלוך הקדוש
סודו החינוכי של חודש שבט
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
