(כה: במשנה הראשונה – כו: סוף פרק הכל שוחטין)

דין א במצב A ודין ב במצב B

חלק א – שקדים, שותפים ותפוסת הבית, קטנה ונערה, יו"ט ושבת

א. שקדים מרים/מתוקים בתרו"מ

ג. קלבון במחצית השקל ומעשר בהמה
שותפים – חייבים בשני קלבונות (לר"מ) ופטורים ממעשר בהמה,
תפוסת הבית – פטורים משני קלבונות וחייבים במעשר בהמה.
[לרבנן (שקלים א,ו) – גם שותפים חייבים בקלבון אחד].

ד-ה. קטנה, נערה ובוגרת

ו. יום טוב ביום שישי מול ביום ראשון

הערות:

A. לגבי התקיעות
בשבת רגילה:
תקיעה- לבטל המלאכה בשדות, תרועה – לבטל המלאכה בעיר, תקיעה – הסרת הקדירות ולהדליק נרות, תקיעה תרועה תקיעה – להבדיל בין קודש לחול.
בין יו"ט לשבת –
אמוראים - עושים יותר צפוף – רב יהודה – מריע מתוך תקיעה, רב אסי – בנשימה אחת.
מיתיבי – תוקעים ולא מריעים. תשובה – הכוונה שמריעים בשינוי.

B. הבדלה בין שבת ליו"ט (המודגש להלכה).
במשנה - ת"ק – בין קודש לקודש, ר' דוסא – בין קודש חמור לקודש קל.
בגמרא – איפה השינוי – רב יהודה ור"נ – רק בחתימה, רב ששת – גם בפתיחה.

חלק ב - מתי תמד נחשב יין?

א. נפקא מינות –
1. מותר לקנות יין במעשר שני.
2. שלושה לוגים יין לא פוסלים מקווה.
3. אי אפשר לטהר יין על ידי השקה במקווה.

ב. הקריטריונים
A. היחס בין המשנה לברייתא
במשנה – החמצה,
בברייתא – ת"ק – כמות, ר"י – גם בלי כמות.

ביאור הברייתא והיחס למשנה

ר"נ -
לפי כולם צריך החמצה (אך מספיק עתידית),
המחלוקת היא האם צריך גם כמות.
ולגבי המשנה – 1. רבה – המשנה כר"י. 2. רבא – המשנה כרי"ח בן נורי שדורש החמצה בפועל (-שזה סימן למראה).

[לגבי מה רי"ח ב"נ אמר זאת (לא לגבי תמד, אלא-)
שלושה לוגים מים שאובים שחסרים קצת (קורטוב) והשלים אותם מים או יין, ונפלו למקווה, האם נחשבים כמים ופוסלים?
לת"ק – לא,
לרי"ח ב"נ – אם נראים כמים – מים, נראים כיין – יין]. 

ר"א -
לפי כולם החמצה (עתידית) מחשיבה אותו כיין,
המחלוקת האם אפשר כמות במקום החמצה.
(לפי"ז המשנה יכולה להיות גם כרבנן)
[ר"י - כיוון שזה רק ספק אם יחמיץ, לא יפריש מתמד אחד על תמד אחר].