ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בספר "הלקח והלבוב" הביא מה ששמע מה"בית ישראל" מגור זתע"א, שאמר בשם ספרים הקדושים לפרש דברי המלאך, כי המלאך בא להזכיר להגר, שהייתה בורחת מבלי ליישב דעתה, שתחשוב מה היא עושה, שתפסיק לרגע מהבהלה שיש לה, ותראה מאין היא בורחת, מאיזה מקום חשוב היא נפרדת, ולאיזה מקום היא הולכת, מה יכול להגיע אליה מהליכתה, ולכן אמר לה המלאך "הגר שפחת שרי" - להזכיר לה מאין היא בורחת, והחשיבות שיש לה בזה שהיא שפחת שרי.
הגר ענתה ואמרה "מפני שרי גבירתי" - פירוש, הגר הבינה מה שאמר לה המלאך, וקיבלה על עצמה להכניע עצמה אל שרה , והוסיף ה"בית ישראל", שלכן בא אליה מלאך אחר, כי המלאך הוא לפי מדריגת האדם שנתגלה אליו , וכיון שעשתה התשובה נתעלתה במדריגתה, בבחינת "במקום שבעלי תשובה עומדים" וכו', והוצרך שיהיה לה מלאך אחר, לפי בחינתה ומדריגתה.
באמת אנו רואים במקום אחר אותם הדברים, אצל יוסף הצדיק כתוב: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", וחז"ל אמרו שהאיש הוא גבריאל המלאך, ועמדו המפרשים מה הכוונה " לאמר ", ופירש הרה"ק מקאצק זתע"א כי האיש לימד ליוסף הצדיק "לאמר" תמיד: "מה תבקש", שיתבונן מה הוא הדבר שבאמת מבקש, כאשר אדם תועה בשדה, ואינו יודע דרכו, לימד המלאך גבריאל, כי צריכין לבוא לידי יישוב הדעת ולחזור על המבוקש, ואז רואים האמת, לאיזה דרך ללכת.
והנראה, כי למדין מזה כי מלאך אינו יכול לבוא ליטול הבחירה מהאדם, רק הוא בבחינת "מסייעין אותו", להעמיד האדם באמצע הבהלה, כשמאבד את שיווי המשקל, ובא לידי רוח שטות כמו שהגדירו חז"ל את מצב האדם בבואו לחטוא, והמלאך בא ליישב דעתו, שתהיה לו הברירה לבוא לידי יישוב הדעת ולבחור בדרך הטוב.
מצינו דבר נפלא, כי בשתי המקומות, הן אצל הגר והן אצל יוסף הצדיק, כתוב לשון מציאה. ויש בזה לימוד, כי באמת לכל אדם יש מלאך המזכירו כשעומד "על דרך לא טוב", שתכליתו ליישב דעתו, שיעמוד לרגע ויחשוב, ממי אתה בורח, הלא אתה עוזב את הבורא עולם, ובשביל מה, בשביל איזה דבר אתה מוכן לעזוב את הבורא עולם, ראה בשביל איזה דבר קטן אתה מוכר את היהדות שלך. ואלו המניעות הבאים לאדם הם המלאך שבא לומא לו "אי מזה באת ואנה תלכי" , ולכן נכתב בלשון מציאה, שאינו בא בתורת מלאך, רק שהאדם מוצא זאת כשהולך לדרכו. וכל אדם יכול להבין בעצמו, איך בעת שהולך "על דרך לא טוב" ה' יצילנו, יש לו עיכובים שונים, שהם באים להצילו והם בחינת זה המלאך.
ב"פרי צדיק" מביא בשם הרה"ק רבי זושא זתע"א, שהיה פעם בדרך עם תלמידיו, וראה עגלה עם שחת שנפל ממנו ערימות של שחת, וביקש הערל מהתלמידים שיעזרו לו להגביה את ה"הא" (שחת), ואמרו שאינם יכולים, ואמר הערל יכולים אתם אלא שאינכם רוצים , ואמר על זה רבי זושא כי הגוי רמז להם, כי עבודת האדם היא להגביה את ההא התחתונה של השם הקדוש [ענין המובא בספה"ק, שצריכים להגביה את ההא האחרונה מהשם הקדוש (יהו"ה)], ויכולים הם לעשות את התפקיד הזה אלא שאינם רוצים. והיינו כי בכל דיבור ומעשה שבא לאדם לימוד והדרכה בעבודת ה' יתברך, וכל שכן מאלו הדברים הבאים לאדם כשהולך ב"דרך לא טוב", הרי הם המלאכים המזכירים לו ליישב דעתו, ולא לילך הלאה בבהלה מבלי לחשוב מה הוא עושה, והוא בא לאדם דרך מציאה באמצע עבודתו, כשהולך לדרכו.
"עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ", ידוע דיוקו של ה"נועם אלימלך" זתע"א, כי במשנה יש כפילות לשון, שלאחר שאמר מאין באת מתחיל עוד פעם מאין באת מטיפה סרוחה, והיה יכול לכלול הכל בבת אחת, רק שיש כאן שתי חשבונות שיכול האדם לעשות (עיי"ש בדבה"ק איך הוא מפרש המשנה). וכתב "הלקח והלבוב" שנראה לפרש המשנה על דרך הנ"ל. כי יש לדייק בלשון "הסתכל" והמפרשים אמרו שעל כרחך הכוונה על הסתכלות בעיני השכל, בחינת "חכם עיניו בראשו", כי אינו רואה שום דבר, אבל לענייננו יש לפרש "הסתכל", שהכוונה למניעות הללו שבאים להודיע לאדם מאין באת ולאן אתה הולך, ובזה מובן הלשון "דע", שיש דבר המודיע לאדם שיחשוב מאין באת, דהיינו אי מזה באת, מה אתה מוכר בשביל הדבר שאתה הולך לעשות, ולאן אתה הולך, מה תהיה התוצאה מהליכה זו.
והוסיף כי זה הוא הפירוש בהמשך המשנה: "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", שעמדו המפרשים (הגה"ק רבי אליהו מוילנא זתע"א ועוד) על כפל הלשון "דין וחשבון", ויש לומר, כי דין הוא על עצם העבירה, וחשבון הוא, כי יש חשבון לפי המניעות שנשלחו לו מן השמיים, ולא הסתכל על המניעות ולא השגיח בהם, והלך הלאה לעשות מה שליבו חפץ, וזה הוא החשבון בחומר הדבר שעשה, לפי המניעות שנשלחו לו. והעיקר שיזכור האדם בכל פעם "אי מזה באת ואנה תלכי".
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לו הייתי רוטשילד
שבועות מעין עולם הבא!
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך לומדים גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
