ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בספר "הלקח והלבוב" הביא מה ששמע מה"בית ישראל" מגור זתע"א, שאמר בשם ספרים הקדושים לפרש דברי המלאך, כי המלאך בא להזכיר להגר, שהייתה בורחת מבלי ליישב דעתה, שתחשוב מה היא עושה, שתפסיק לרגע מהבהלה שיש לה, ותראה מאין היא בורחת, מאיזה מקום חשוב היא נפרדת, ולאיזה מקום היא הולכת, מה יכול להגיע אליה מהליכתה, ולכן אמר לה המלאך "הגר שפחת שרי" - להזכיר לה מאין היא בורחת, והחשיבות שיש לה בזה שהיא שפחת שרי.
הגר ענתה ואמרה "מפני שרי גבירתי" - פירוש, הגר הבינה מה שאמר לה המלאך, וקיבלה על עצמה להכניע עצמה אל שרה , והוסיף ה"בית ישראל", שלכן בא אליה מלאך אחר, כי המלאך הוא לפי מדריגת האדם שנתגלה אליו , וכיון שעשתה התשובה נתעלתה במדריגתה, בבחינת "במקום שבעלי תשובה עומדים" וכו', והוצרך שיהיה לה מלאך אחר, לפי בחינתה ומדריגתה.
באמת אנו רואים במקום אחר אותם הדברים, אצל יוסף הצדיק כתוב: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", וחז"ל אמרו שהאיש הוא גבריאל המלאך, ועמדו המפרשים מה הכוונה " לאמר ", ופירש הרה"ק מקאצק זתע"א כי האיש לימד ליוסף הצדיק "לאמר" תמיד: "מה תבקש", שיתבונן מה הוא הדבר שבאמת מבקש, כאשר אדם תועה בשדה, ואינו יודע דרכו, לימד המלאך גבריאל, כי צריכין לבוא לידי יישוב הדעת ולחזור על המבוקש, ואז רואים האמת, לאיזה דרך ללכת.
והנראה, כי למדין מזה כי מלאך אינו יכול לבוא ליטול הבחירה מהאדם, רק הוא בבחינת "מסייעין אותו", להעמיד האדם באמצע הבהלה, כשמאבד את שיווי המשקל, ובא לידי רוח שטות כמו שהגדירו חז"ל את מצב האדם בבואו לחטוא, והמלאך בא ליישב דעתו, שתהיה לו הברירה לבוא לידי יישוב הדעת ולבחור בדרך הטוב.
מצינו דבר נפלא, כי בשתי המקומות, הן אצל הגר והן אצל יוסף הצדיק, כתוב לשון מציאה. ויש בזה לימוד, כי באמת לכל אדם יש מלאך המזכירו כשעומד "על דרך לא טוב", שתכליתו ליישב דעתו, שיעמוד לרגע ויחשוב, ממי אתה בורח, הלא אתה עוזב את הבורא עולם, ובשביל מה, בשביל איזה דבר אתה מוכן לעזוב את הבורא עולם, ראה בשביל איזה דבר קטן אתה מוכר את היהדות שלך. ואלו המניעות הבאים לאדם הם המלאך שבא לומא לו "אי מזה באת ואנה תלכי" , ולכן נכתב בלשון מציאה, שאינו בא בתורת מלאך, רק שהאדם מוצא זאת כשהולך לדרכו. וכל אדם יכול להבין בעצמו, איך בעת שהולך "על דרך לא טוב" ה' יצילנו, יש לו עיכובים שונים, שהם באים להצילו והם בחינת זה המלאך.
ב"פרי צדיק" מביא בשם הרה"ק רבי זושא זתע"א, שהיה פעם בדרך עם תלמידיו, וראה עגלה עם שחת שנפל ממנו ערימות של שחת, וביקש הערל מהתלמידים שיעזרו לו להגביה את ה"הא" (שחת), ואמרו שאינם יכולים, ואמר הערל יכולים אתם אלא שאינכם רוצים , ואמר על זה רבי זושא כי הגוי רמז להם, כי עבודת האדם היא להגביה את ההא התחתונה של השם הקדוש [ענין המובא בספה"ק, שצריכים להגביה את ההא האחרונה מהשם הקדוש (יהו"ה)], ויכולים הם לעשות את התפקיד הזה אלא שאינם רוצים. והיינו כי בכל דיבור ומעשה שבא לאדם לימוד והדרכה בעבודת ה' יתברך, וכל שכן מאלו הדברים הבאים לאדם כשהולך ב"דרך לא טוב", הרי הם המלאכים המזכירים לו ליישב דעתו, ולא לילך הלאה בבהלה מבלי לחשוב מה הוא עושה, והוא בא לאדם דרך מציאה באמצע עבודתו, כשהולך לדרכו.
"עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ", ידוע דיוקו של ה"נועם אלימלך" זתע"א, כי במשנה יש כפילות לשון, שלאחר שאמר מאין באת מתחיל עוד פעם מאין באת מטיפה סרוחה, והיה יכול לכלול הכל בבת אחת, רק שיש כאן שתי חשבונות שיכול האדם לעשות (עיי"ש בדבה"ק איך הוא מפרש המשנה). וכתב "הלקח והלבוב" שנראה לפרש המשנה על דרך הנ"ל. כי יש לדייק בלשון "הסתכל" והמפרשים אמרו שעל כרחך הכוונה על הסתכלות בעיני השכל, בחינת "חכם עיניו בראשו", כי אינו רואה שום דבר, אבל לענייננו יש לפרש "הסתכל", שהכוונה למניעות הללו שבאים להודיע לאדם מאין באת ולאן אתה הולך, ובזה מובן הלשון "דע", שיש דבר המודיע לאדם שיחשוב מאין באת, דהיינו אי מזה באת, מה אתה מוכר בשביל הדבר שאתה הולך לעשות, ולאן אתה הולך, מה תהיה התוצאה מהליכה זו.
והוסיף כי זה הוא הפירוש בהמשך המשנה: "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", שעמדו המפרשים (הגה"ק רבי אליהו מוילנא זתע"א ועוד) על כפל הלשון "דין וחשבון", ויש לומר, כי דין הוא על עצם העבירה, וחשבון הוא, כי יש חשבון לפי המניעות שנשלחו לו מן השמיים, ולא הסתכל על המניעות ולא השגיח בהם, והלך הלאה לעשות מה שליבו חפץ, וזה הוא החשבון בחומר הדבר שעשה, לפי המניעות שנשלחו לו. והעיקר שיזכור האדם בכל פעם "אי מזה באת ואנה תלכי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
