ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מדברי חז"ל אלו למדים אנו שהבריות הקפידו לילך בדרך תורה אף בעת שנזקקו לדין, אך חסרו הנהגה יסודית של לפנים משורת הדין. הסיפור הידוע אודות "קמצא ובר קמצא" שבגינה חרבה ירושלים משלים ומאשש את קביעה זו, שכן במעשיהם לא מתוארים חריגות משורת הדין, אך איבה ושנאה תהומית השתלטה על הבריות, והיינו השלכת התורה ארצה, וכמ"ש בפתיחה למדרש איכה "אימתי מלכות גוזרת גזרות וגזירתה מצלחת, כשישראל משליכין דברי תורה לארץ".
בפרשתנו מופיע הציווי "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (ו, י"ח). דברי הרמב"ן במקום מבארים את עיקרי מצוה זו: "והכוונה בזה כי מתחילה אמר שתשמור חוקיו ועדותיו אשר צווך, ועתה יאמר גם באשר לא צווך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר, וזה ענין גדול לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגת האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם". דברים אלו מבהירים עד כמה הנהגה של עשיית הישר והטוב, אף שלעיתים הם דברים המסורים ללב, הינם בריח מרכזי וחובק את כל זרועות מצוות התורה.
הגמ' בעבודה זרה (כ"ה ע"א) מביאה מחלוקת מהו נקרא "ספר הישר". ר' יוחנן סובר כי זהו ספר אברהם, יצחק ויעקב (בראשית) שנקראו ישרים ככתוב "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". ר' אלעזר סובר כי ספר משנה תורה (דברים) הוא הנקרא כך, שכן כתוב בו "ועשית הישר והטוב בעיני ה'". הנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית מתמקד על תקופת הבית השני ומציין כי באותו דור היו צדיקים, חסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, היה זה דור עיקש ופתלתל מלא חשדות כלפי הזולת, עד שבדך הפלגה הגיעו לידי שפיכות דמים ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. צדיקים הם היו אך לא ישרים. בניגוד מוחלט להם, שבח האבות הוא שמלבד היותם צדיקים היו אף ישרים, ואף חשו לטובתם של עובדי אלילים מכוערים והיו עמם באהבה.
את הפסוק "אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך אלוקים אלקיך שמן ששון מחברך" (תהילים מ"ה, ח') מייחסים חז"ל בדרשתם לאברהם אבינו שאהב לצדק את בריותיו ומאן לחייבן (ב"ר מ"ט, ט'). משמעות דרשה זו כי אברהם אהב משפט, אך בתוך דרכי המשפט שילב את מידת היושר והאהבה לבריות.
דוגמא קלסית לדין המחייב לשלב בו אף את מידת היושר של האבות, מוצאים אנו במעשה תלמודי המובא בגמרא (ב"מ פ"ג ע"א) המתאר כי סבלים ששכר האמורא רבה בר בר חנא התרשלו בעבודתם ושברו את חביות היין שלו. כמשכון וכבטחון לפיצוי על נזקם תפס רבה את גלימות הסבלים. משפנו הסבלים לדין תורה בפני האמורא רב, הורה הוא לרבה להשיב את גלימות הסבלים, ואף לתת להם את שכר טרחתם. לשאלת רבה האם זהו דין התורה, השיב רב, כי חל עליו להוסיף חלק נוסף על הדין, והוא: "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור" (משלי ב', כ').
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיה א', כ"ז), בניינה של ירושלים יתעלה וישוב לעמוד על תילו כבראשונה לעת שיצא כנגה צדקה. ובהנהגת המשפט ישתלבו דרכי טובים ואורחות צדיקים, ועשיית הישר והטוב בעיני ה'.
ענג שבת (306)
הרב בועז הוטרר
24 - החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
25 - עשיית הישר והטוב
26 - דיני השבוע ומנהגיו פרשת ואתחנן
טען עוד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
דיני קדימה בברכות
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
סדרת החינוך של הטבע!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
