ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אכן אדם חכם, ורוב האנשים בעולם חושבים בסתר ליבם כמוהו, אך יש בפתגם זה נקודה אחת שהאופן שבו נבין אותה תקבע – האם נשתייך לאנשים הגדולים הללו או שמא נשתרך הרחק מאחור.
רוב העולם חושב, שהאנשים ה'גדולים' הם בעלי השררה והכוח – ראשי מדינות, בעלי ההון וכדומה. בדרך כלל, גם ראשי המדינות חושבים את עצמם למובילי התהליכים ההיסטוריים, וכך אנו מוצאים, לדוגמא, שלתוכנית מדינית מזדמנת וקצרת טווח קוראים – 'חזון הנשיא בוש/ אובמה', כאילו מדובר בנביא החוזה למרחקים.
אולם, המעמיקים והמומחים בניתוח התהליכים העולמיים יודעים שהמנהיגים רק מביאים לידי ביטוי חיצוני תהליכי עומק פנימיים, שמתחוללים כבר זמן רב מתחת לפני השטח. את תהליכי העומק הפנימיים יוצרים הוגי הדעות המעמיקים ומתקני עולם, והם ה'אנשים הגדולים' המטביעים את חותמם בהיסטוריה. ובפרשתינו – 'שופטים ושוטרים', השוטר אומנם מטפל בבעיות במציאות אך מי שקובע באמת מה עושים הוא השופט.
ומהי התכונה החיונית למי שרוצה להשתייך למחנה המחולל תהליכי עומק פנימיים, המחנה שקובע באמת את המציאות?
תכונה זו, ברצוני להדגים בסיפורים על הצדיק הגדול, שההילולא שלו חלה השבוע ב – ג' אלול, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זיע"א. בצעירותו כיהן הרב קוק כרב עיר בחו"ל, וכיוון שהחל להתפרסם כאחד מגדולי ישראל, זרמו לפתחו הצעות לכהן כרבם של ערים חשובות בחו"ל או לעמוד בראש ישיבות גדולות וחשובות. והנה, יום אחד הגיע אליו הצעה לעלות לארצנו הקדושה ולכהן כרבה של קהילת יפו הקטנה.
באותם ימים, ביפו היו רק כ – 5000 יהודים. לעומת זאת, בחו"ל היו קהילות עצומות ואדירות שמנו עשרות ומאות אלפי יהודים. יתר על כן – בארץ ישראל כולה היו פחות מ- 80 אלף יהודים, לעומת מיליונים בארצות מהם בא הרב קוק. גם מפת הנדידה היהודית לא בישרה טוב לארץ ישראל. ברוסיה התחוללו פרעות, ומיליוני יהודים נסו על נפשם, אך המיליונים נהרו לארצות הברית ואילו לארץ ישראל הגיעו רק אלפים בלבד.
במבט ראשוני, הצעתה של קהילת יפו הייתה הצעה מעליבה. לגדול ישראל כרב קוק זו יציאה ממרכז ההשפעה היהודית. ואכן, רבנים רבים המליצו לרב לא לקבל הצעה זו. אך הרב חשב אחרת. מעבר לחיבת הארץ הקדושה, הוא חש שמרכז הכובד של העולם היהודי הולך לשוב אט אט לארץ ישראל. הוא עולה לארץ, ובהמשך הוא גם מקים כאן ישיבה שעתידה בחזונו להפוך לישיבה מרכזית עולמית. בתקופת הרב קוק חזון זה נראה מנותק מהמציאות. בישיבה יש רק כמה עשרות תלמידים, וכסף להחזקת הישיבה בארץ הענייה והמדולדלת – אין.
(לעומתו, באותם ימים, היה עוד אחד מגדולי ישראל שהקים בחו"ל ישיבה, שבחזונו עתידה להפוך לישיבה מרכזית עולמית. מכל רחבי העולם היהודי זרמו כספים לאותה ישיבה, ואכן היא נבנתה יפה ומפוארת ומאות תלמידים נהרו אליה. אולם, ישיבה זו החזיקה מעמד רק שנים אחדות עד שעלה עליה הכורת הנאצי. ובאמת, מספרים על אותו גדול וצדיק, שלקראת סיום הקמת הישיבה שאלוהו – האם לא עדיף להקים ישיבה זו בארץ ישראל? נאנח הצדיק ואמר – "עכשיו, כשאני מסיים, אתם אומרים לי זאת. אכן, הייתי צריך להקים ישיבה זו בארץ").
והנה, עברו שנים, וחזונו של הרב קוק הלך והתממש, וארץ ישראל הפכה למרכז העולם היהודי והתורני.
הנקודה שהופכת אנשים ל'אנשים גדולים' הקובעים את סדר היום ההיסטורי היא היותם אנשים המסתכלים על העתיד. טבעו של מי שמסתכל על העתיד, ומאמין שאפשר לשנות את המציאות, שבתחילה מעטים הולכים עימו, אך סופו להביא אור גדול.
ואף אנו, כל האנשים ה'רגילים' בעולם, בואו ונהיה אנשים גדולים, ונפעל ונשנה את העולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
















