ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הדבר הראשון שמוזכר בגמרא כסיבה לט"ו באב הוא שבאותו יום "הֻתְּרוּ שְׁבָטִים לָבֹא זֶה בְזֶה". על זה נאמר "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כְּט"ו בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים". הגמרא אמרה שבנות יורשות נחלה הותרו להתחתן ביום זה עם שבטים אחרים.
יש שואלים האם על זה עושים יו"ט? כמה בנות היו בעם ישראל שלא היו להם אחים וירשו ירושה? גם הן היו יכולות להתחתן עם בני שבט שלהם. האם בשביל זה עושים יום טוב לכל ישראל? על זה היה הרב ז"ל עונה ואומר: אם לאחת מבנות ישראל קשה להתחתן, אם אחד מבני ישראל – זה כמו עגינות. עוד יותר זה קשה אם ההלכה אומרת לו לא להנשא. כשנפטרת הבעיה - זה יום טוב.
את ההלכה הזאת הרב היה אומר ועושה. הוא היה משתדל לסייע לזוגות להנשא כשהיו להם עיכובים. בין אם היו עיכובים מצד בני המשפחה ובין אם היו עיכובים בצד ההבדל בחינוך או בזרם של החתן או הכלה. הוא היה רואה בזה סוג של התרת עגונות.
לא להתעלם מהבעיות – לפתור אותם
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
105 - שמחת טו באב
106 - נישואין בין עדות
107 - הלכות סליחות
טען עוד
גם היה הרב ז"ל משתדל לקרב ולפשר בין הורים וילדיהם כאשר ההורים היו מתנגדים לנישואים בגלל אהבתם את הילדים שלהם. והסיבות היו יכולות להיות שונות ולפעמים גם צודקות. והיה הרב ז"ל מנסה לפתור את הבעיה. אם על ידי שהיה שולח לפעמים את הבחור או את הבחור להתחזק בישיבה או במדרשה לפני הנישואין. אבל לא היה אומר להם אל תתחתנו בגלל הבדלים בקיום מצוות. תתחזקו ותתחתנו.
תמיד היה הרב ז"ל אומר לזוגות כאלה. גם אם על פי ההלכה אתם צודקים ואין להורים זכות להגיד לכם עם מי תתחתנו. תקשיבו לדבריהם ואחר כך תחליטו בעצמכם. גם היה אומר כי אפילו אם ההורים טועים – חובת כיבוד אב ואם לא בטלה. וצריך לנהוג בהם כבוד גדול אפילו אם אומרים שלא יבואו לחתונה או איומים אחרים. חובת הכבוד להורים – תמיד קיימת. והיה מציע לזוגות כאלו לשלוח אל ההורים אדם נכבד, מישהו שדבריו נשמעים להם. שהוא ידבר איתם ויסיר את ההתנגדות שלהם.
אם היה הבדל בין הבעל לאשה בזרם תורני. אחד היה חרדי ואחד ציוני. אחד ליטאי ואחד חסידי. וכן כל ההבדלים הללו בצבעי הכיפות ובמקום שאליו שולחים את הילדים ללמד. היה אומר להם לפני החתונה תקבעו מי יהיה הרב שאתם מקבלים עליכם שניכם. אם יהיו שאלות במהלך החיים שלא תגיעו ביניכם להבנה. תשאלו את אותו הרב. בדרך כלל עם השנים היו מוצאים שני בני הזוג את הדרך הנבונה ולא היו צריכים להגיע לרב, אלא לעיתים רחוקות אם בכלל.
נשואים בין עדות שונות – יום טוב
מרן הרב זצ"ל היה דורש כל שנה בשנה זו על ימינו אלו שהותרו שבטים לבא זה בזה הכוונה היא על כל הגלויות שבאו והתקבצו ממדינות שונות. כל אחד עם מנהג אחר, והיו בתחילה מתנכרים זה לזה. לא אוכלים זה אצל זה לא מתפללים זה אצל זה. ולא מתחתנים זה עם זה. ובימינו ברוך ה' שהתקרבו השבטים והגלויות השונות והתרבתה בהם האהבה והשלום. יותר ויותר זוגות נישאים ספרדים עם אשכנזים ושבטים הותרו לבא זה בזה. ועל זה צריך גם להאמר לֹא היה דבר טוב לְיִשְׂרָאֵל כמו העובדה שֶׁהֻתְּרוּ שְׁבָטִים לָבֹא זֶה בְזֶה. שיש נכונות ויש חתונות של עדות שונות אלו עם אלו.
הרב ז"ל היה מזכיר את הסבתא של הרב חיד"א ז"ל שהייתה אשכנזיה והתחתנה עם ספרדי, ובזמנו זה היה מאורע יוצא דופן. וכך היה עם גדולי ישראל האחרים, ההורים של האר"י הקדוש. היו משתי עדות שונות. אביו אשכנזי ואמו ספרדיה. גם רבי יוסף קארו ז"ל היה נשוי לאשה אשכנזיה. ומשפחתו של החיד"א המשיכה בדרכם.
גם בהמשך הדורות בצפת היה חכם גדול בשם רבי חיים סתהון זצ"ל שהיה רב בצפת וכתב את מנהגי צפת בספר ששמו "ארץ החיים" וגם הוא היה בן למשפחה מעורבת. בזמנם זה היה חריג, אך היום זהו דבר מקובל "הותרו זה בזה" וספרדים מתחתנים עם אשכנזיות ולהיפך. אומנם יש בזה בעיות הלכתיות והיה הרב ז"ל אומר לכל השואלים, שאחרי החתונה יבואו ויפתור לכם את כל הבעיות.
הפתרון
יש חילוקים בין עדות בגלל מנהג ויש מעיקר הדין, יש דברים שעדה מסויימת מחמירה בדבר אחד ומקילה בדבר אחר. הספרדים מחמירים בעניין בשר בחלב, לעומת זה האשכנזים מחמירים בקטניות בפסח. הספרדים מחמירים בחימום והטמנה בשבת האשכנזים מקילים. גם בין עדות שונות אחרות יש חילוקים. יש שלא אוכלים אורז בפסח ויש עדות שכן אוכלים אורז. יש עדות באשכנזים שלא אוכלים שרויה וישנם שכן אוכלים שרויה.
מנהגי הבעל - בעיקרון האשה שמתחתנת הולכת לפי ההלכה של בעלה בעניני הבית. אמנם את ברכת המזון והתפילה יכולה להמשיך לברך ולהתפלל בדרך שלה, בנוסח שלה. היא לא צריכה בבת אחת לשנות את ההרגל, אבל היא צריכה ללמוד את סדר התפילה של בעלה כדי שבחינוך הילדים בעתיד תלמדם לפי השיטה של בעלה.
קולות של הבעל- אם אשה רוצה לנהוג בקולות שנוהג בעלה אחרי החתונה עושים לה "התרת נדרים". ומהי ההתרה? שואלים אותה: אילו ידעת שתתחתני עם בעל מעדה אחרת האם היית נוהגת בחומרא זו כנדר. והיא אומרת: "אלו ידעתי שאתחתן עם בן עדה אחרת, הייתי אומרת "בלי נדר" כשהייתי מתחילה לנהוג בחומרות בית הורי".
ואע"פ שלא הבחורה הזאת יצרה את החומרא אלא דורות לפניה נהגו כך. עושים "התרה" מהיות טוב. שהתרה זו היא לא מעיקר הדין, כי מלכתחילה האשה לא קיבלה על עצמה את החומרות של בית אביה לתמיד. היא ידעה שתתחתן בעזרת ה' ברבות הימים. וכל מה שנהגה הוא היה על תנאי – עד שתתחתן. עם זאת עושים את ההתרת נדרים – מהיות טוב.
בלי כפיה – מרן הרב ז"ל היה מנהיג את הבעלים ואומר להם: אל תכפה על אשתך להתנהג בקולות שלך, אם היא רוצה להחמיר ולא לאכול אורז בפסח - תחמיר. אלא אם כן זה מפריע להנהגת הבית שאז צריך להתישב בדבר, בשפה ברורה ונעימה.
ללמד את ההלכות של כולם בכל שיעור
והיה הרב ז"ל מקפיד בכל ספריו ללמד את ההלכות גם של הספרדים וגם של האשכנזים. הוא היה אומר שברוך ה' בכל בית ספר ובכל שיעור יש היום תלמידים מכל העדות והמלמד צריך ללמד לכולם ולא לזלזל ח"ו באחת העדות.
גם הספרים שהרב ז"ל היה כותב – היו לכל העדות. כי כך צריך ללמד תורה. והיה גם אומר כי אם יש מישהו שפוסק הלכה שלא כמו שאנחנו נוהגים – לא להחשיב אותו טועה ואת המעשים שלו כאיסור. והיה נזהר מאוד לא לומר טמא או אסור על שאלות שהיו מביאים לפניו. אלא טוב או לא טוב. או תחפשו אחר. או תחליפו. שמא יהיה מי שיתיר ולמה לאסור מה שאחרים מתירים.
גם היה אומר שיש פסק הלכה של ארץ החיים שהוזכר לעיל שאומר כי כשאוכלים אצל עדה אחרת, אף שהיא נוהגת במנהגים שונים בהלכה. לא אומרים להם שצריך להכשיר את הכלים שלהם, כי הם לא נוהגים על פי דרכנו.
והיה מזכיר את ההלכה שמופיעה בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קיב טו) "מי שנזהר מפת עובד כוכבים, מותר לאכול בקערה עם מי שאינו נזהר ממנו, ואף על פי שטעם פת עובד כוכבים מתערב בפת ישראל - אינו חושש" . והביא הרמ"א שם: "יש אומרים דמי שנזהר מפת של עובד כוכבים ואוכל עם אחרים שאינן נזהרין - מותר לאכול עמהם משום איבה וקטטה, הואיל ואם לא יאכל עמהם פת שהוא עיקר הסעודה, התירו לו משום איבה. ואין ללמוד מכאן לשאר איסורין". לאכול את האוכל עצמו. אבל בכלי של האוכל מותר לאכול. ולכן מותר לספרדים לאכול בכלים של אשכנזים למרות שהם לא מקפידים על בשר חלק. ומותר לאשכנזים לאכול בפסח בכלים של ספרדים למרות שהם אוכלים קטניות ואורז. וכן על זה הדרך.
ספר תורה ותפילין ומזוזות של עדות שונות
והיה פוסק הרב ז"ל כי לכתחילה צריך אדם ללבוש את התפילין או את המזוזות של המסורת של בית אבא שלו. אבל אם ספרדי התפלל בבית כנסת של אשכנזים – הוא יוצא ידי חובה בתפילה ובקריאת התורה. ואם יקראו לו להיות שליח ציבור – יתפלל עימהם לפי הנוסח שלהם. ואם מתפלל בינו לבין עצמו ביחיד – יתפלל בנוסח שלו.
ולא יהיה שונה מהמתפללים. אם הם עומדים לא ישב. ואם הם יושבים לא יעמוד. והיה אומר לבחורי ישיבה ספרדים שלומדים במקום שרובו ככולו אשכנזים, שלא יתגלחו בימי בין המצרים כמנהג האשכנזים שלא יהיה כמו אגודות אגודות. זה נאמר ואף שאין בזה איסור של "לא תתגודדו" – עם זאת צריך להרבות את האהבה ולא את המפריד.
האַהֲבָה וְרֵעוּת – מבטלת את תשעה באב
במסכת יבמות (דף יג ע"א) מובא פסוק שנאמר על השאלה שנשאלה לזכירה הנביא על ביטול צום תשעה באב. מתי הוא יתבטל. ואמר להם זכריה הנביא "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אַהֵבוּ" כשזה יקרה – יתבטלו כל הסיבות לתשעה באב והגאולה תבוא. את הפסוק הזה הגמרא דורשת על בית שמאי ובית הלל שחלקו בינהם בדברים מורכבים מאוד שחלקם קשורים לדיני ממזרות ונישואין וכך אומרת הגמרא:
"בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לְאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. חָלְצוּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהֻנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. נִתְיַבְּמוּ - בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִין וְאֵלּוּ מַתִּירִין, אֵלּוּ פוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵית שַׁמַּאי מִלִּשָּׁא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. כָּל הַטָּהֳרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלוּ מְטַמְּאִין - לֹא נִמְנְעוּ עוֹשִׂין טָהֳרוֹת אֵלּוּ עַל גַּב אֵלּוּ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַהֲבָה וְרֵעוּת נוֹהַגִּין זֶה בְזֶה, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר, (זְכַרְיָה ח) "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אַהֵבוּ". אכי"ר.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אוצרות בלב הים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
