- פרשת שבוע ותנ"ך
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מוסד המשפחה
התורה מספרת לנו מה הוא אילן היוחסין של פנחס, הקנאי האמיתי והמוצדק בהיסטוריה היהודית. הוצעו תשובות רבות לשאלה מדוע התורה חשה צורך לומר לנו את שמותיהם של אביו וסבו. פרשנים רבים ראו בזה הסבר להתנהגותו המוצדקת של פנחס, ואילו אחרים הדגישו שזה הסבר לשכר שקיבל פנחס, לברכת השלום שהקב"ה העניק לו.
אך חוץ מהתובנות האלה, יש עוד מסר, כללי יותר, שהתורה מעבירה לנו כאן, והמסר הוא שהתנהגותו של אדם משפיעה על כל בני משפחתו, אפילו על דורות קודמים שכבר לא נמנים בין החיים אולי.
מעשה גדול של קידוש השם כמו זה שעשה פנחס מחזק את המוניטין ואת המעמד של הדורות הקודמים. הרב שלי בישיבה סיכם את הלקח הזה בדרכו הקולעת והתמציתית כך: "אם גם הסבים שלך וגם הנכדים שלך גאים בך, קרוב לוודאי שההישגים שלך נאים גם בעיני שמים".
מושג הנצחיות שלנו מבוסס על דורות במשפחה, הדורות הקודמים והדורות הבאים. אנחנו מוצאים צידוק לחיינו ולמאמצינו בהישגים של אלה שבאים אחרינו וממשיכים את הערכים שלנו ואת האמונה שלנו. איננו יכולים לשלוט במה שילדינו ונכדינו יעשו, באנשים שלהם יבחרו להינשא ובאורח החיים שינהלו. אך, באופן טבעי, אנחנו חשים שאנחנו מחוברים לדרך שבה חייהם יתפתחו ולמעשים שהם יעשו.
התורה מדגישה שהקנאות של פנחס לא נוצרה בחלל ריק. התורה נותנת לכל אדם חופש בחירה. לא התנהגות טובה ולא התנהגות רעה נקבעות מראש. עם זאת, כפי שהרפואה הראתה לנו, יש בעולם הפיזי, ב-DNA שלנו, מרכיב של נטייה, והנטייה הזאת ב-DNA שלנו משפיעה גם על ההתנהגות המוסרית שלנו.
היהדות תמיד ראתה את עצמה לא רק כאמונה אוניברסאלית אלא גם כמשפחה מוגדרת. בתפילות שאנחנו אומרים בכל יום אנחנו מזכירים שוב ושוב את אבותינו. אנחנו קוראים לילדינו על שם האנשים שקדמו לנו, אנחנו מהללים את מושג המשפחה ומטפחים נאמנות לערכים שהמשפחה שלנו מייצגת.
אחת המגמות ההרסניות ביותר בחברה המודרנית היא שחיקה במוסד המשפחה בעולם בכלל ובקרב יהודים בפרט. התבוללות פירושה נטישת המשפחה ונטישת המשפחה בוודאי תורמת להעצמת ההתבוללות ולאובדן הרגש והזהות היהודיים. זה אירוני שבתקופה כמו שלנו, כשרוב הילדים זוכים להכיר את סבא וסבתא ואפילו את סבא רבא וסבתא רבתא, היחסים בין הדורות במשפחה היהודית מהוהים וחלשים.
לפיכך פנחס בא לחזק את הרעיון של קשר בין הדורות, עבר, הווה ועתיד. חיוני שנדע מי היו אבותיו של פנחס, מפני שאחרת לא נדע מי היה פנחס ומדוע התנהג כפי שהתנהג באותן נסיבות.
אך חוץ מהתובנות האלה, יש עוד מסר, כללי יותר, שהתורה מעבירה לנו כאן, והמסר הוא שהתנהגותו של אדם משפיעה על כל בני משפחתו, אפילו על דורות קודמים שכבר לא נמנים בין החיים אולי.
מעשה גדול של קידוש השם כמו זה שעשה פנחס מחזק את המוניטין ואת המעמד של הדורות הקודמים. הרב שלי בישיבה סיכם את הלקח הזה בדרכו הקולעת והתמציתית כך: "אם גם הסבים שלך וגם הנכדים שלך גאים בך, קרוב לוודאי שההישגים שלך נאים גם בעיני שמים".
מושג הנצחיות שלנו מבוסס על דורות במשפחה, הדורות הקודמים והדורות הבאים. אנחנו מוצאים צידוק לחיינו ולמאמצינו בהישגים של אלה שבאים אחרינו וממשיכים את הערכים שלנו ואת האמונה שלנו. איננו יכולים לשלוט במה שילדינו ונכדינו יעשו, באנשים שלהם יבחרו להינשא ובאורח החיים שינהלו. אך, באופן טבעי, אנחנו חשים שאנחנו מחוברים לדרך שבה חייהם יתפתחו ולמעשים שהם יעשו.
התורה מדגישה שהקנאות של פנחס לא נוצרה בחלל ריק. התורה נותנת לכל אדם חופש בחירה. לא התנהגות טובה ולא התנהגות רעה נקבעות מראש. עם זאת, כפי שהרפואה הראתה לנו, יש בעולם הפיזי, ב-DNA שלנו, מרכיב של נטייה, והנטייה הזאת ב-DNA שלנו משפיעה גם על ההתנהגות המוסרית שלנו.
היהדות תמיד ראתה את עצמה לא רק כאמונה אוניברסאלית אלא גם כמשפחה מוגדרת. בתפילות שאנחנו אומרים בכל יום אנחנו מזכירים שוב ושוב את אבותינו. אנחנו קוראים לילדינו על שם האנשים שקדמו לנו, אנחנו מהללים את מושג המשפחה ומטפחים נאמנות לערכים שהמשפחה שלנו מייצגת.
אחת המגמות ההרסניות ביותר בחברה המודרנית היא שחיקה במוסד המשפחה בעולם בכלל ובקרב יהודים בפרט. התבוללות פירושה נטישת המשפחה ונטישת המשפחה בוודאי תורמת להעצמת ההתבוללות ולאובדן הרגש והזהות היהודיים. זה אירוני שבתקופה כמו שלנו, כשרוב הילדים זוכים להכיר את סבא וסבתא ואפילו את סבא רבא וסבתא רבתא, היחסים בין הדורות במשפחה היהודית מהוהים וחלשים.
לפיכך פנחס בא לחזק את הרעיון של קשר בין הדורות, עבר, הווה ועתיד. חיוני שנדע מי היו אבותיו של פנחס, מפני שאחרת לא נדע מי היה פנחס ומדוע התנהג כפי שהתנהג באותן נסיבות.
מעשה הקנאות של פנחס וכהונתו
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' תמוז תשפ"ג

נבואת משה
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | תשס"ג

דמותו של קנאי
הרב דוד דב לבנון | תשס"ב
איש על העדה
הרב יצחק חי זאגא | כ"א תמוז תשפ"א
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
התורה ניתנה במדבר
סיוון תש"ע
פרשת נשא תשע"ד
תשע"ד
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
אמת כואבת
תשע"ד
דיני פלסטר בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
הקשבה בזמן של פילוג
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
תורת אמת אנושית
עין איה שבת א' פרק א' פסקה נ"ד
הרב משה גנץ | ה' תשרי תשפ"ד
סדר עבודת יום כיפורים
הרב יהודה לב | תשרי תשפ"ד

פרשת האזינו שבת שובה א-ת פ"ש
רבנים שונים | תשרי תשפ"ד
