ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשתי הנבואות מתייחס הנביא לעבודת הקרבנות. ב"חזון ישעיהו" מתריס הנביא
"לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:...לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי" (ישעיהו א' יא-יג).
במילים שלנו, אין לקב"ה כל חפץ בקרבנותיהם. ריבוי קרבנות שאיננו כרוך ביראת שמים ובצדק חברתי הוא בבחינת "תּוֹעֵבָה". כל קרבן שכזה הוא בבחינת "יותר מדי".
בנבואת "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי" נשלח הנביא לעם עם טיעון חדש
"מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם:... הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה" (ישעיהו מ' יב-טז).
במילים שלנו, הקב"ה הוא בורא עולם, בורא שמים וארץ. כל הגויים והאימפריות הן כטיפת מים קטנה או כגרגיר אבק כלפי הבורא. לכן גם אם תרצו להקריב קרבנות לקב"ה "אין לכם מספיק" לא עצים ולא בעלי חיים.
ננסה להבין מה גרם לשינוי בנבואה. כפי שהסברנו לעיל, ישעיהו החל לקבל נבואות בימי עוזיה. בית המקדש בירושלים שימש כמרכז לעבודת ד'. גם משלחות מכל העולם שבאו להתרשם מעוצמתו של עוזיה, ביקרו בחצרות בית ד'. דא עקא, שהשפע ורוב הטובה שהשפיע הקב"ה על עמו הביאו ליהירות, גבהות לב ושחיתות מוסרית חברתית. החוטאים השקיטו את מצפונם על ידי הקרבת קרבנות. לכן, מודיע להם הנביא כי כל קרבן המובא בדרך זו, הוא מיותר והוא "יותר מדי". הקב"ה שונא דרך זו של עבודת ד'.
לעומת זה, בימי בן נינו של עוזיה, מנשה, האשורים כבשו את הארץ. תושביה של ממלכת ישראל הוגלו. מנשה מלך יהודה ויתר על עצמאותו ונכנע להם פוליטית ורוחנית. מנשה העלה לאשורים מס כבד, סגר את בית המקדש כמרכז של עבודת ד' ועבד עבודה זרה. עוצמתה של האימפריה האשורית הייתה בלתי נתפסת בעיני בשר ודם והיה נראה כי אין יותר סיכוי לא לממלכה יהודית, לא לאמונה בקב"ה ולא לחיים של עבודת ד'. לכן, מנחם אותם הנביא ומרגיעם. הקב"ה הוא בורא העולם וכל ברואיו כולל האימפריה האשורית הם כגרגיר אבק לעומתו. לכן אין לקב"ה כל צורך בהקרבת קרבנות.
אל יאוש, לאחר שירושלים תשלם על חטאיה, יגיע זמן הגאולה ואז יגלה מחדש כבוד ד' בעולם.
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם:
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְקֹוָק כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: ס
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ:
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:
וְנִגְלָה כְּבוֹד יְקֹוָק וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְקֹוָק דִּבֵּר" (ישעיהו מ' א-ה)
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְקֹוָק כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: ס
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ:
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:
וְנִגְלָה כְּבוֹד יְקֹוָק וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְקֹוָק דִּבֵּר" (ישעיהו מ' א-ה)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












