ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
השבוע נמשיך לדון בשאלה: מתי יש להזדקק לפשרה ולהימנע מפסק של "יקוב הדין את ההר", כיצד רודפים אחר הצדק במשפט העברי? כמובן שברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" אנו משתדלים מאוד להקפיד עליהם.
מובא במסכת סנהדרין:
"צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן - שניהן נופלין, בזה אחר זה - שניהן עולין. הא כיצד? טעונה ושאינה טעונה - תידחה שאינה טעונה מפני טעונה. קרובה ושאינה קרובה - תידחה קרובה מפני שאינה קרובה. היו שתיהן קרובות, שתיהן רחוקות - הטל פשרה ביניהן, ומעלות שכר זו לזו" (דף לב ע"ב).
נסביר מהו העיקרון המשפטי שאנו יכולים ללמוד מברייתא זו.
בכל הדוגמאות הללו מדובר בשני גופים משפטיים שעומדים על מימוש זכויותיהם ואינם מוכנים לוותר זה לזה. הברייתא קובעת שני עקרונות:
הראשון, יש לערוך את מבחן התוצאה ולבדוק מה יהיו תוצאות הויתור לכל אחד מן הצדדים. מי שעלול להפסיד יותר הוא שיזכה לקדימה על חשבון השני.
העיקרון השני מופעל באם מבחן התוצאה נותן תשובה שווה, אזי בית הדין פוסק על דרך הפשרה. אחד יעבור ראשון והשני יקבל פיצוי כספי על העיכוב. פשרה זו היא הדרך היחידה שתמנע אסון לשני הצדדים ולכן בית הדין חייב להעדיף אותה ולחייב את הצדדים לקבלה. חובתו של בית הדין לחרוג מסדר הדין הקבוע שאיננו מאפשר כפיית פשרה לכתחילה, כדי למנוע אסון כפול.
מעקרונות אלה למדו חכמים גם את ההלכה שבענייני ציבור ומחלוקת ציבורית יש עדיפות לפשרה. נביא את דבריו של ראש ישיבת וולוזין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין המכונה "הנצי"ב", בתשובתו בשו"ת "משיב דבר" העוסקת בהדרכה בתחום זה. וז"ל:
"וכן הוא בכל מחלוקת שבין רבים לרבים א"א לקוות שצד אחד יכוף את הצד השני ע"פ דין תורה ותשקט המחלוקת. א"כ הטוב והישר לשני הצדדים ... לדעת כי מחוייב לוותר מרצונו לצד שכנגדו למען אשר עי"ז יתקיים גם הצד שלו"
(חלק ג סימן י).
לדבריו, מחלוקות ציבוריות, אי אפשר לפותרן על ידי עמידה על עקרון של: "יקוב הדין את ההר".
הדרך היחידה לטיפול בהן היא שמירה על אחדות המחנה ושלמותו תוך ויתורים הדדים. לכן, חובתו של הדיין להביא את הצדדים לידי פשרה ואף לכפותה, כדי שלא נחזור ח"ו למצב של ערב חורבן בית שני, מצב שעליו נאמר:
"לא חרבה ירושלים אלא על ... שהעמידו דיניהם על דין תורה" (בבא מציעא דף ל ע"ב).
הבה נתפלל כי בכוחה של האחדות והחזרה לדין תורה
המשלב בתוכו רגישות חברתית יחזור ויבנה הבית השלישי.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
