ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי יהודה בן איטה
בפרשת כי תצא ניתן ללמוד על השפעות גנטיות - תורשתיות וסביבתיות.
מצוות שלח תשלח את האם משלבת את ההשפעות התורשתיות וסביבתיות כאחד.
מצוות שלוח האם עוסקת בהארכת חיי בעל הכנף ולא כפי שנראה לכאורה - בהפסקת חיים.
להלן מספר הבהרות הקשורות להטלת ביצים :
א.הטלת הביצים מושפעת משעות האור ביממה.
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
39 - יולך ה' אותך ואת מלכך
40 - פשט ביולוגי תורשתי במצווה מופלאה
טען עוד
2.כשסה"כ שעות האור מתקצרות (מיולי עד דצמבר) "הפקודה" = החורף מתקרב, הפסיקי להטיל. אחרת לאפרוחי הדור הבא לא ישאר זמן כדי לגדול ולשרוד את הנדידה והחורף.
ב.תכונה נוספת לבעלי כנף, היא היכולת להטיל ביצים נוספות לאחר לקיחת הביצים שהוטלו ראשונות וזאת כאשר אורך שעות האור הולך וגדל או יציב.
ג.שינוי מקום הקן בתקופת ההטלה גורם גם הוא להפסקה בהטלה. לכן, התערבות חיצונית כגון לקיחת הקן תצריך בניית קן חדש, עד שזה יהיה מוכן הציפור תפסיק להטיל מהתקצרות שעות היום.
ד.ככל שהביצה גדולה יותר האפרוח הבוקע ממנה גדול יותר. לאפרוח גדול יותר יתרון קיום מגודלו.
על בסיס עובדות ביולוגיות אלו תובן המצווה ושכרה: "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ".
התורה מגדירה מיקום :
בהליכתך במקום בו יכול להזדמן באופן מקרי = בדרך- מחוץ למקומות מגורים.
על עץ או בצידי השביל = הקן נמצא בטבע, מקום בו אין תאורה מלאכותית.
"והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים". לכאורה הסדר צריך להיות: האם רובצת על הביצים או על האפרוחים, שהרי התהליך הוא שהביצים קודמות לאפרוחים. משינוי הסדר ניתן ללמוד על העיתוי - מועד בו יש בקן אפרוחים וגם ביצים. מועד זה אפשרי בין אפריל ליוני.
"לא תקח האם על הבנים". התורה אוסרת לקיחת האם כי פעולה שכזו תמנע המשך קיום הדור הבא.
"שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך".
א. כאמור יש גם ביצים. מדוע התורה מציינת כעת רק אפרוחים ?!
ב. יודע כל המטפס על עץ או המרים דבר מה מהקרקע כי קל ונח לקחת כלי( = הקן) עם תכולה (=אפרוחים) בהושטת יד מתחת לקן והרמתו. בלקיחת האפרוחים בלבד, קיים סיכון למעיכת האפרוחים מהחזקתם ביד אחת. לשמירת החיות של הדור הבא אין חשיבות ?!
ג.לקיחת הקן עם האפרוחים תאפשר להם התאוששות טובה יותר בהגעתם לבית הלוקח.
מדוע התורה לא מאפשרת את לקיחת הקן שהוא הרצוי להמשך קיום טוב יותר לאפרוחים ?!
להבנת הדבר נסתייע בדברי רש"י (סנהדרין סה:) בפרושו השני למילים עיגלא תילתא :
העגל הנולד שלישי חזק יותר מהעגל הנולד ראשון או שני. כך גם האפרוחים הבוקעים מהביצים הראשונות חלשים יותר מהבוקעים מהביצים הבאות, שמהם בוקעים אפרוחים עם יתרון נוסף - הגודל.
נסכם :
*אי לקיחת הציפור והקן מאפשרים לציפור לחזור לקן להטלת ביצים נוספות. (תכונה טבעית).
*הביצים הבאות גדולות יותר ומאם בוגרת יותר. מביצים אלו יבקעו אפרוחים חזקים יותר מהקודמים.
(תכונה תורשתית).
*לאפרוחים החדשים נותר די זמן לגדול עד לנדידה וחורף. (השפעה סביבתית = זמן).
בהיותם חזקים יותר, הישרדותם בטבע משופרת משל האפרוחים הקודמים.(תורשתית וסביבתית ).
בביצוע השלוח בדרך ללא סולם ואמצעיים נוחים ללקיחת ביצים ואפרוחים, נדרש זמן ומאמץ לשמירת המצווה לפי כלליה והגדרותיה בתורה.
המעוניין בביצים או אפרוחים המזדמנים בדרכים, ולמרות אי הנוחות מוקדש זמן ומאמץ בהקפדה על קיום המצווה, הלוקח גורם לחיזוק טבעי לקיום הדור הבא ולכן יקבל שכר מתאים: "למען ייטב לך והארכת ימים".
יוסף כץ בשם אביו צבי יהודה בן איטה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
