ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
והנה, יום אחד דופק הפרופסור על דלתו של אחד מגדולי הרבנים ובפיו אמירה - אני רוצה לעשות הכול למען קידום החינוך הדתי!!
לתמיהתו של הרב, הסביר הפרופסור - לא מזמן השתתפתי באחת ממלחמות ישראל. באחד הקרבות נפצעתי קשה, ונשארתי לבדי בשטח. למוחי חלחלה התובנה, שאם לא יבואו לחלצני בשעתיים הקרובות, חיי יסתיימו.
אמרתי לעצמי - על מה אחשוב בשעתיים האחרונות לחיי?
בתחילה, חשבתי על כתבי גדולי הפילוסופיה. אך זה לא סיפק אותי בשעתיים האחרונות לחיי.
אחר כך חשבתי על סיפוריהם המובחרים של גדולי הסופרים, אך גם זה לא התאים.
עד שלפתע, נזכרתי בשמחת תורה, עת אבא וסבא לקחוני לבית הכנסת לנשק את התורה ולרקוד עימה. זה התאים לשעתיים האחרונות לחיי. נדרתי, שאם אנצל, אעשה הכול כדי שכול ילד בישראל יזכה לכך.
חינוך הילד היהודי, ובעצם - כל החיבור של היהודי לתורה ולקדושה, בנוי הרבה על החוויה בזמן עשיית המצוות. מחקרים מוכיחים שככל שאדם מפעיל חושים רבים יותר בשעת לימוד או עשיית מעשה, כך הדברים נחרתים חזק יותר בזיכרונו. אם שמעת באוזניך בלבד תזכור אחוזים מסוימים מהחומר הנלמד, אולם אם ראית גם מצגת בעניין תזכור יותר. ואם בלימוד כך, הרי חוויה שנוגעת פעמים רבות במגוון חושים - טעם, ריח, ראיה, שמיעה ומישוש על אחת כמה וכמה. ובמיוחד, שחוויה לא נוגעת רק בחושים, אלא נוגעת בנפש ונשארת שם לעולמים.
פרשת 'כי תבוא' פותחת בפרשיית הביכורים. מי שקורא את המשניות במסכת ביכורים, המתארות את הטקס הגדול ורב הרושם של הבאת הביכורים לבית המקדש, רואה עד כמה חז"ל ראו חשיבות ביצירת חוויות בקדושה, שיטביעו את חותמם בנפש היהודי.
וכך מתארת המשנה (ביכורים פ"ג) - "כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד (באזור) מתכנסות לעירו של מעמד (העיר המרכזית באזור), ולנים ברחובה של עיר. ולא היו נכנסים לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר: קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוקינו.
... והשור הולך לפניהן, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. והחליל מכה לפניהן, עד שהן מגיעין קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים... הפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפניהם ושואלין בשלומן ואומרים: אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום...
הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה ודיברו הלוים בשיר (תהילים ל) ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי... ומניחו בצד המזבח והשתחווה ויצא..."
כל המתבונן בטקס זה רואה שמשולבים כאן צעדה, מחזה, מוזיקה ועוד, והכול ביחד הוא חוויה גדולה ועצומה המכוונת כל כולה למפגש עם הקודש ועם ה'.
בימים אלה, עת קרבים החגים, חשוב כל כך שנחפש להעניק לילדינו חוויות בקדושה. אם רוצים אנו, שילדינו ייקחו עימם להמשך חייהם זיכרון חיובי מהחגים ומהמצוות, וימשיכו בהם לאורך ימים, לא מספיק שנעשה את המצוות או שנאמר לילדים שחשוב לעשותם, עלינו להפוך את החגים והמצוות לחוויה.
אומרים בשם אחד מגדולי ישראל, שלצערנו בנו עזב את הדרך, שאמר לעת זקנתו, שזה אירע לו מפני שהיה חשוב לו ללמוד תורה, ולכן היה מקצר בסעודת השבת ולא שר זמירות שבת.
לעומת זאת, סיפר לי יהודי על עצמו, שגם בתקופות בחייו שהוא היה רחוק מאד מתורה ומצוות, הוא היה תמיד קם לסליחות ומקפיד על מספר דברים נוספים, שהיו זכורים לו כחוויה מיוחדת מימי ילדותו.
ובעזרת ה', נזכה שכול ילדינו ייקחו מבתינו חיים של קדושה וימשיכום בחייהם.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
