ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- גירושין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
אני גרוש מזה כ- 8 שנים, לפני כ- 6 שנים הכרתי אישה גרושה, ההכרות שלנו הייתה באקראי וללא כוונת היכרות. מכוון שאני נושא שם משפחה "כהן" אין באפשרותי לשאת אותה לאשה, ומכיוון שאנחנו יחד הרבה שנים ואנחנו רוצים למסד את הקשר, מה עלינו לעשות?
תשובה:
הדרך הנכונה והמותרת לחיות חיי אישות היא דרך חופה וקידושין בלבד. התורה שלנו (ויקרא כ"א, ז') קובעת שלכהן אסור להינשא לאשה גרושה, וזאת משום המעלה של יחוס הכהונה: "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹקָיו", הדין הובא בשו"ע (אבן העזר ו',א') "כהן אסור מן התורה בגרושה".
לכן, למרבה הצער אינכם יכולים להינשא, וה' יעזור לכם למצוא דרך חדשה וטובה יותר. אם אינך כהן אלא רק מכונה כך בשם המשפחה הדין הוא שונה, ועליך לפנות לבית הדין האזורי כדי שיבררו זאת עבורך.
בשולי התשובה:
בספר חוט השני (תשובה י"ז, מובא בפת"ש ו', א') דן באיש אחד שהיה מוחזק לכהן ט"ו שנה לכל דבר שבקדושה לישא כפיו לפתוח ראשון ולקרוא ראשון ולפרוש מטומאת מת, ועתה קידש גרושה אחת והכחיש את כהונתו לומר כי מעולם לא היה כהן ומה שאמר שהוא כהן לא היה אלא בשביל ליטול גדולה לעצמו לפתוח ראשון ולקרוא ראשון, והעלה שם שאינו נאמן באמתלא זאת. ומסיים ואומר ש"אין חילוק בין זמן הזה לדורות הראשונים מהיה להם כתב יחוס ואדרבא כיון שכל הכהנים בזמן הזה הם בכהונתם מחמת חזקה, אם כן הכהן הזה הוא כמו שאר כהנים".
אמנם לעניין חלוצה האסורה לכהן מדרבנן, מצאנו מחלוקת בפוסקים (באר היטב שם ס"ק ב') לגבי כהן שנשא חלוצה האם כופין אותו להוציא. השבות יעקב (א', צ"ג) נשאל על כהן שהוחזק בכהן ימים רבים, ונשא חלוצה כי לא ידע שהחלוצה היא, ומביא שם שהדבר נתון במח'. לדעת המהרשד"ם (אבן העזר רל"ה) אין כופין את הכהנים בזמן הזה משום שהם כהני ספק, אבל בתשובת המהרי"ט (א',קמ"ט) ובתשובת חוט השני (י"ז) האריכו לסתור את דעת המהרשד"ם. השבות יעקב דוחה את דבריהם ומקיים דברי מהרשד"ם, וכתב שאם רוצה לגרש זכור לטוב כיון שבניו נדחים מן הכהונה בממה נפשך, אבל אין כופין בשוטים. בתשובת כנסת יחזקאל (שאלה נ"ו) חולק על השבות יעקב, וכתב שחלילה להוציא לעז על יחוסי כהונה בזמן הזה ושיהיו כל הבכורים בלתי פדויים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
