ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חנן פורת ז"ל
המאמר הזה לא נועד להיות הקריאה הרגילה לחזרה בתשובה ולקיום המצוות לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, גם אם גישה כזאת חשובה ומדויקת. אני מתכוון לומר שאנחנו נשפטים לא על ידי מה שהעולם חושב עלינו - אותו עולם שמעולם לא היה מקום ידידותי או מבין כלפי היהודים, היהדות ומדינת ישראל - אלא על ידי הגישה שלנו, היהודים, כלפי היהדות, היהודים ומדינת ישראל. יותר מדי זמן יהודים וארגונים יהודיים רבים התנהגו ודיברו בלי לקחת בחשבון שכאשר הם קודחים חור מתחת לכיסא שלהם בספינה, הם מסכנים את העם היהודי כולו. יונה הנביא היה מוכן להשליך את עצמו לים הסוער כדי להציל חיי אנשים חפים מפשע - אנשים שאינם יהודים, אגב - ובלבד שלא לסכן אותם במעשיו על הספינה. היהודים האנטי-ישראלים לוקים בהיעדר שיקול דעת נורא בעניין ההשלכות של הדיבורים שלהם, המאמרים שהם מפרסמים והארגונים שהם מקימים.
לא פעם נאמר, ובצדק, שיש יהודים שהם יהודים רק במקום השני. זאת אומרת, יהודים שאצלם ענייני העם היהודי וההשפעה של התנהגותם על היהודים אינם שיקולים מרכזיים בצורת החשיבה שלהם או בהתנהגותם. היהודים הקומוניסטים, למשל, היו קומוניסטים תחילה ויהודים במקום השני, במקרה הטוב. יהודים שהלכו בתלם הציוניות החילונית היו ציונים תחילה, ויהודים אחר-כך. יהודים קנאים הם קנאים תחילה, ולא משנה לאיזה זרם או קבוצה בעם היהודי הם משתייכים, ורק אחר-כך יהודים. יהודים ליברליים הם ליברליים תחילה ורק אחר-כך יהודים. כל זמן שהעניינים היהודיים הם, במקרה הטוב, במקום השני אצל מספר הולך וגדל של יהודים, אנחנו בסכנה שהספינה שלנו לא תשרוד את המסע בים הסוער שבו אנחנו מוצאים את עצמנו.
מיליונים מכספי היהודים מבוזבזים על תמיכה באלה שאומרים במפורש ובגלוי שמטרתם ושאיפתם היא להשמיד אותנו. איפה שיקול הדעת בקביעת המדיניות? איה אותה חשיבה צלולה ובלתי מוטה ובארגונים האלה ובאנשים שמממנים אותם? מה קרה לשכל הישר ולסולידריות היהודית? היעדר שיקול דעת בעניינים שיש לנו שליטה עליהם - קרי, בהתנהגות שלנו ובמדיניות שלנו - אומר הרבה ומצביע על דברים שאיננו יכולים לצפות אותם או לשלוט עליהם שמתרחשים כל הזמן. יהודים רבים, שלדאבון הלב, לא מאמינים ברעיון של בית דין של מעלה, מאבדים כל שיקול דעת אנושי והיגיון כשהם חושבים על ההשפעות של דבריהם ושל מעשיהם על קיומו ורווחתו של העם היהודי. שיקול דעת גרוע מבטיח עתיד גרוע.
התפקיד של הימים הנוראים היה ועודנו ליצור ליהודי כפרט ולעם היהודי בכלל אווירה שתאפשר חשיבה צלולה ושיקול דעת נבון. אין ספק שבחינה עצמית היא מרכיב חיוני ביצירת אווירה כזאת. אך יש צורך גם במעט חזון ובתחושת אחריות. חכמינו אמרו "איזהו חכם הרואה את הנולד". מי שיש לו שיקול דעת מסוגל להבין את ההשלכות של מעשיו מראש. אברהם ויצחק מתוארים בתורה כמי שהיו מסוגלים לראות את הענן מעל הר המוריה מרחוק. אין תחליף לראיית דברים מרחוק למי שרוצה להשיג שיקול דעת טוב וחד.
אך לא די לראות דברים מרחוק. צריך להיות תמיד במצב של ראייה לרחוק. הצורך בסבלנות, כוח, תחושת ערך עצמי ואמונה בעצמך כדי להגיע לשיקול דעת ולהתייחסות חכמה לאירועים אמור להיות ברור לכולם. אך, לצערנו, לא פעם הדברים האלה חסרים בתקשורת, במנהיגות הפוליטית ואפילו במנהיגים הדתיים שלנו. ההבנה שההיסטוריה והגורל, שלא לדבר על אלוקים, יגיעו לשיקול דעת משלהם בעניין ההתייחסות וההתנהגות שלנו יכולה לעזור לנו לאלץ את עצמו להיעזר בהדרכה הנחוצה כשאנחנו קובעים דעות ומדיניות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















