ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חנן פורת ז"ל
המאמר הזה לא נועד להיות הקריאה הרגילה לחזרה בתשובה ולקיום המצוות לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, גם אם גישה כזאת חשובה ומדויקת. אני מתכוון לומר שאנחנו נשפטים לא על ידי מה שהעולם חושב עלינו - אותו עולם שמעולם לא היה מקום ידידותי או מבין כלפי היהודים, היהדות ומדינת ישראל - אלא על ידי הגישה שלנו, היהודים, כלפי היהדות, היהודים ומדינת ישראל. יותר מדי זמן יהודים וארגונים יהודיים רבים התנהגו ודיברו בלי לקחת בחשבון שכאשר הם קודחים חור מתחת לכיסא שלהם בספינה, הם מסכנים את העם היהודי כולו. יונה הנביא היה מוכן להשליך את עצמו לים הסוער כדי להציל חיי אנשים חפים מפשע - אנשים שאינם יהודים, אגב - ובלבד שלא לסכן אותם במעשיו על הספינה. היהודים האנטי-ישראלים לוקים בהיעדר שיקול דעת נורא בעניין ההשלכות של הדיבורים שלהם, המאמרים שהם מפרסמים והארגונים שהם מקימים.
לא פעם נאמר, ובצדק, שיש יהודים שהם יהודים רק במקום השני. זאת אומרת, יהודים שאצלם ענייני העם היהודי וההשפעה של התנהגותם על היהודים אינם שיקולים מרכזיים בצורת החשיבה שלהם או בהתנהגותם. היהודים הקומוניסטים, למשל, היו קומוניסטים תחילה ויהודים במקום השני, במקרה הטוב. יהודים שהלכו בתלם הציוניות החילונית היו ציונים תחילה, ויהודים אחר-כך. יהודים קנאים הם קנאים תחילה, ולא משנה לאיזה זרם או קבוצה בעם היהודי הם משתייכים, ורק אחר-כך יהודים. יהודים ליברליים הם ליברליים תחילה ורק אחר-כך יהודים. כל זמן שהעניינים היהודיים הם, במקרה הטוב, במקום השני אצל מספר הולך וגדל של יהודים, אנחנו בסכנה שהספינה שלנו לא תשרוד את המסע בים הסוער שבו אנחנו מוצאים את עצמנו.
מיליונים מכספי היהודים מבוזבזים על תמיכה באלה שאומרים במפורש ובגלוי שמטרתם ושאיפתם היא להשמיד אותנו. איפה שיקול הדעת בקביעת המדיניות? איה אותה חשיבה צלולה ובלתי מוטה ובארגונים האלה ובאנשים שמממנים אותם? מה קרה לשכל הישר ולסולידריות היהודית? היעדר שיקול דעת בעניינים שיש לנו שליטה עליהם - קרי, בהתנהגות שלנו ובמדיניות שלנו - אומר הרבה ומצביע על דברים שאיננו יכולים לצפות אותם או לשלוט עליהם שמתרחשים כל הזמן. יהודים רבים, שלדאבון הלב, לא מאמינים ברעיון של בית דין של מעלה, מאבדים כל שיקול דעת אנושי והיגיון כשהם חושבים על ההשפעות של דבריהם ושל מעשיהם על קיומו ורווחתו של העם היהודי. שיקול דעת גרוע מבטיח עתיד גרוע.
התפקיד של הימים הנוראים היה ועודנו ליצור ליהודי כפרט ולעם היהודי בכלל אווירה שתאפשר חשיבה צלולה ושיקול דעת נבון. אין ספק שבחינה עצמית היא מרכיב חיוני ביצירת אווירה כזאת. אך יש צורך גם במעט חזון ובתחושת אחריות. חכמינו אמרו "איזהו חכם הרואה את הנולד". מי שיש לו שיקול דעת מסוגל להבין את ההשלכות של מעשיו מראש. אברהם ויצחק מתוארים בתורה כמי שהיו מסוגלים לראות את הענן מעל הר המוריה מרחוק. אין תחליף לראיית דברים מרחוק למי שרוצה להשיג שיקול דעת טוב וחד.
אך לא די לראות דברים מרחוק. צריך להיות תמיד במצב של ראייה לרחוק. הצורך בסבלנות, כוח, תחושת ערך עצמי ואמונה בעצמך כדי להגיע לשיקול דעת ולהתייחסות חכמה לאירועים אמור להיות ברור לכולם. אך, לצערנו, לא פעם הדברים האלה חסרים בתקשורת, במנהיגות הפוליטית ואפילו במנהיגים הדתיים שלנו. ההבנה שההיסטוריה והגורל, שלא לדבר על אלוקים, יגיעו לשיקול דעת משלהם בעניין ההתייחסות וההתנהגות שלנו יכולה לעזור לנו לאלץ את עצמו להיעזר בהדרכה הנחוצה כשאנחנו קובעים דעות ומדיניות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















