ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה נויפלד ז"ל
לא פעם בהיסטוריה, גם היהודית וגם הכללית, אנחנו רואים את ההשלכות של התעלמות מאזהרות ומסימנים ברורים של סכנה. איש אינו אוהב להאזין לנביאי פורענות ואבדון. אנשים כאלה מפריעים לחיי היומיום שלנו ולתחושת האינרציה והאיזון שיש בהם. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שינוי לטובה, אבל עמוק בלב אנחנו לגמרי שבעי רצון מהמשך הסטטוס-קוו של החיים.
מסיבה זו הדור של נוח מחמיץ את ההזדמנות להציל את עצמו ובכך גם לשנות את ההיסטוריה של כל העולם שבא אחריו. הוא מתייחס לנוח ולפרויקט בניית התיבה שלו כמשהו מוזר, אם לא ממש מטופש. ולכן, על אף שהגשם מתחיל לרדת ומפלס המים מתחיל לעלות, בני דורו של נוח מוסיפים לבוז לו ולמסר שהוא מנסה להעביר להם.
בני אדם נוטים להתעלם ממושיע בלתי רצוי. הוא לא משתלב בתבנית הנתונה מראש של העזרה והישועה, ולכן גם כשהוא מדייק וצודק בהערכתו, ברוב המקרים הוא נדחה וזוכה רק לקיתונות של לעג והתעלמות. אין צורך בדוגמאות לאמת הזאת שבהתנהגות האדם לאלה מבינינו שחיו במדינת ישראל בעשורים האחרונים.
אחרי המבול גם נוח עצמו לוקה בחסר בתחום ניצול ההזדמנויות. הסיבה לכך שהיחס של המפרשים כלפי נוח תמיד היה שלילי, ואפילו קשה, היא מפני שהוא לא ניצל את ההזדמנות לבנות עולם חדש שלא נפגם מחטאי העבר ומשגיאותיו. הזדמנות כזאת, בעצם אותה הזדמנות שהוצעה לאדם וחווה בגן עדן, לא ניתנה שוב, לשום אדם אחר, בתולדות האנושות.
החמצת ההזדמנות הזאת על כל הטמון בה היא החולשה שהביאה על נוח את הביקורת הקשה בעולם הרבני היהודי. התורה עצמה מבהירה לנו איך צריך לקבל החלטות נכונות ולבחור בחירות ראויות בחיים. התורה אומרת לנו לבחור בחיים ולא במוות, בטוב ולא ברע, בנצחי ולא בחולף.
פעמים רבות ההימנעות מקבלת החלטה, כשההחלטה הנכונה ברורה בעליל, איננה נתפסת ביהדות כזהירות או ניטרליות, אלא כקבלת החלטה שגויה ורעה. הזדמנות מוחמצת היא חטא, וחטא של הימנעות פעמים רבות רע ומסוכן יותר מחטא של מעשה.
חיינו מוגדרים על ידי ההחלטות שקיבלנו ושאנחנו ממשיכים לקבל. לעתים קרובות הצורך לקבל החלטה נכפה עלינו בגלל נסיבות חיצוניות. אני תקווה שהקב"ה יעניק לנו מספיק חכמה לנצל את ההזדמנויות הנקרות בפנינו לקבל החלטות נבונות בחיינו האישיים והלאומיים גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
