ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכך סיפר כמדי שנה:
במדינתנו טורקיה חי פעם יהודי שנהג לתקוע במיומנות בשופר בראש השנה והתפקיד היה שמור לו. הוא היה, כפי שנדרש בהלכה, ירא שמיים המקפיד במצווה קלה כחמורה, אבל עם השנים חל בו שינוי לרעה. הוא התרחק אט אט מיהדותו ואחיו היהודים החלו להתרחק מפניו. בשלב מסוים גמלה בליבו החלטה להתאסלם. הוא המיר את דתו ואימץ את מנהגי הישמעאלים ואורחותיהם.
המוסלמים קירבו מאוד את היהודי המומר ועודדו אותו. ככלות הכל לא בכל יום יהודי מתאסלם. שמו התפרסם והוא קיבל משרה בחצר השולטן, ובהיותו יודע נגן התקבל כחבר בלהקת הנגנים המלכותית. הוא התחבב על חבריו וכדי להפגין את היותו מוסלמי נאמן, נהג ללעוג על היהודים ודתם.
ערב אחד נערכה בארמון מסיבה מפוארת, בה השתתפו שרים ונכבדים נוספים. עלה במוח המומר רעיון איך להפוך את הערב לחוויה בלתי רגילה. הוא מיהר לביתו, פשפש בארונותיו עד שעלה בידו למצוא את השופר שבו נהג לתקוע ליהודים כשהיה בעל תוקע. הוא מיהר עם השופר אל חצר השולטן כשהוא מהרהר בחיוך כמה יצחקו רעיו לשמע התקיעות, השברים והתרועות שיוציא מן השופר כלעג למנהגי היהודים.
המוסלמים הגיבו למראהו בהתלהבות. המומר המיומן בתקיעות קירב את השופר לפיו, נשף ומהשופר בקעו קולות תקיעה ושברים. הוא המשיך לנשוף כדי להפיק קול תרועה. קולות משונים כמין צפצופים בקעו מהשופר. המומר ניסה להריע שוב ושוב, אך לשוא. הוא נשף ונשף, פניו התאדמו אך קול התרועה לא נשמע.
קולות צחוק החלו להישמע באולם, לא על היהודים אלא על המומר המתרברב. הנה רצה להוכיח את יכולתו, והסתבר שאינו יודע לתקוע בשופר כראוי. הוא עזב את המסיבה בבושת פנים. כאשר הגיע לביתו ניסה שוב את כוחו, והתופעה חזרה ונשנתה. הוא הצליח להפיק את קולות התקיעה והשברים, אבל נכשל בתרועה. המומר לא הבין מה פשר התופעה והחליט לגשת אל הרב אברהם היכיני.
"מדוע איני מצליח להפיק את קול התרועה מן השופר?", שאל המומר בבושה ובייאוש.
"סוד גדול טמון כאן", החל הרב להסביר לו בנחת, "התקיעות בשופר באות לבלבל את המקטרגים. בראש השנה, כאשר כל היהודים מתקבצים יחד בבית הכנסת כשהם מלאים רגשות קדושה וטהרה, קמים כנגדם כל המקטרגים, ואנו היהודים תוקעים כנגדם בשופר כדי שיבלבלו אותם הקולות ולא יצליחו לקטרג".
הרב נעץ את עיניו בעיני המומר והמשיך: "כידוע לך, יש שלושה סוגי קולות: תקיעה, שברים ותרועה. התקיעה היא כנגד אברהם אבינו, אבל לאברהם היה בן נוסף, ישמעאל, אשר בא ותובע את חלקו. השברים הם כנגד יצחק, אבל גם לו יש בן גוי, עשיו. גם כאן יש אחיזה לגויים. אולם התרועה היא כנגד יעקב אבינו, והפעם היא שייכת כולה לבני ישראל! ולכן אנו אומרים 'אשרי העם יודעי תרועה'. לכן הצלחת להשמיע קולות תקיעה ושברים, אבל בתרועה נכשלת", סיים הרב את דבריו.
המומר לא היה יכול לזוז ממקומו מרוב תדהמה. לפתע קלט כי הוא כגוי שאין לו חלק ונחלה בזרע יעקב. ליבו התעורר וצימאון עז התעורר בנפשו לחזור לבני עמו, אל דתו ואלוקיו. הוא נפל לרגלי רבי אברהם והתחנן שיורה לו דרך תשובה. הרב הורה לו לעזוב את עירו ולעבור לעיר מרוחקת, שם יעסוק יומם ולילה בתפילה ואמירת תהילים.
בעל התוקע הזקן סיים את סיפורו: "האיש שב לעמו ואלוקיו וחידש ימיו כקדם לאחוז בשופר כשהוא תוקע מדי ראש שנה בהתרגשות מיוחדת".
באותה שנה סיפר את הסיפור בהתרגשות כה גדולה עד שקהל המתפללים הזדהה לגמרי עם רגשי התשובה של המומר וכל אחד ואחד התעורר לחזור בתשובה על חטאיו הוא. לתדהמת הקהל סיים הזקן בקול רועד במילים "אני הוא התוקע ששב בתשובה!".
הוא קירב את השופר לפיו והרעיד את קירות האולם והלבבות: תקיעה, שברים ותרועה.
כעבור ימים מספר הלך התוקע שבע הימים לעולמו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
