ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכך סיפר כמדי שנה:
במדינתנו טורקיה חי פעם יהודי שנהג לתקוע במיומנות בשופר בראש השנה והתפקיד היה שמור לו. הוא היה, כפי שנדרש בהלכה, ירא שמיים המקפיד במצווה קלה כחמורה, אבל עם השנים חל בו שינוי לרעה. הוא התרחק אט אט מיהדותו ואחיו היהודים החלו להתרחק מפניו. בשלב מסוים גמלה בליבו החלטה להתאסלם. הוא המיר את דתו ואימץ את מנהגי הישמעאלים ואורחותיהם.
המוסלמים קירבו מאוד את היהודי המומר ועודדו אותו. ככלות הכל לא בכל יום יהודי מתאסלם. שמו התפרסם והוא קיבל משרה בחצר השולטן, ובהיותו יודע נגן התקבל כחבר בלהקת הנגנים המלכותית. הוא התחבב על חבריו וכדי להפגין את היותו מוסלמי נאמן, נהג ללעוג על היהודים ודתם.
ערב אחד נערכה בארמון מסיבה מפוארת, בה השתתפו שרים ונכבדים נוספים. עלה במוח המומר רעיון איך להפוך את הערב לחוויה בלתי רגילה. הוא מיהר לביתו, פשפש בארונותיו עד שעלה בידו למצוא את השופר שבו נהג לתקוע ליהודים כשהיה בעל תוקע. הוא מיהר עם השופר אל חצר השולטן כשהוא מהרהר בחיוך כמה יצחקו רעיו לשמע התקיעות, השברים והתרועות שיוציא מן השופר כלעג למנהגי היהודים.
המוסלמים הגיבו למראהו בהתלהבות. המומר המיומן בתקיעות קירב את השופר לפיו, נשף ומהשופר בקעו קולות תקיעה ושברים. הוא המשיך לנשוף כדי להפיק קול תרועה. קולות משונים כמין צפצופים בקעו מהשופר. המומר ניסה להריע שוב ושוב, אך לשוא. הוא נשף ונשף, פניו התאדמו אך קול התרועה לא נשמע.
קולות צחוק החלו להישמע באולם, לא על היהודים אלא על המומר המתרברב. הנה רצה להוכיח את יכולתו, והסתבר שאינו יודע לתקוע בשופר כראוי. הוא עזב את המסיבה בבושת פנים. כאשר הגיע לביתו ניסה שוב את כוחו, והתופעה חזרה ונשנתה. הוא הצליח להפיק את קולות התקיעה והשברים, אבל נכשל בתרועה. המומר לא הבין מה פשר התופעה והחליט לגשת אל הרב אברהם היכיני.
"מדוע איני מצליח להפיק את קול התרועה מן השופר?", שאל המומר בבושה ובייאוש.
"סוד גדול טמון כאן", החל הרב להסביר לו בנחת, "התקיעות בשופר באות לבלבל את המקטרגים. בראש השנה, כאשר כל היהודים מתקבצים יחד בבית הכנסת כשהם מלאים רגשות קדושה וטהרה, קמים כנגדם כל המקטרגים, ואנו היהודים תוקעים כנגדם בשופר כדי שיבלבלו אותם הקולות ולא יצליחו לקטרג".
הרב נעץ את עיניו בעיני המומר והמשיך: "כידוע לך, יש שלושה סוגי קולות: תקיעה, שברים ותרועה. התקיעה היא כנגד אברהם אבינו, אבל לאברהם היה בן נוסף, ישמעאל, אשר בא ותובע את חלקו. השברים הם כנגד יצחק, אבל גם לו יש בן גוי, עשיו. גם כאן יש אחיזה לגויים. אולם התרועה היא כנגד יעקב אבינו, והפעם היא שייכת כולה לבני ישראל! ולכן אנו אומרים 'אשרי העם יודעי תרועה'. לכן הצלחת להשמיע קולות תקיעה ושברים, אבל בתרועה נכשלת", סיים הרב את דבריו.
המומר לא היה יכול לזוז ממקומו מרוב תדהמה. לפתע קלט כי הוא כגוי שאין לו חלק ונחלה בזרע יעקב. ליבו התעורר וצימאון עז התעורר בנפשו לחזור לבני עמו, אל דתו ואלוקיו. הוא נפל לרגלי רבי אברהם והתחנן שיורה לו דרך תשובה. הרב הורה לו לעזוב את עירו ולעבור לעיר מרוחקת, שם יעסוק יומם ולילה בתפילה ואמירת תהילים.
בעל התוקע הזקן סיים את סיפורו: "האיש שב לעמו ואלוקיו וחידש ימיו כקדם לאחוז בשופר כשהוא תוקע מדי ראש שנה בהתרגשות מיוחדת".
באותה שנה סיפר את הסיפור בהתרגשות כה גדולה עד שקהל המתפללים הזדהה לגמרי עם רגשי התשובה של המומר וכל אחד ואחד התעורר לחזור בתשובה על חטאיו הוא. לתדהמת הקהל סיים הזקן בקול רועד במילים "אני הוא התוקע ששב בתשובה!".
הוא קירב את השופר לפיו והרעיד את קירות האולם והלבבות: תקיעה, שברים ותרועה.
כעבור ימים מספר הלך התוקע שבע הימים לעולמו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
