ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחרי מלחמת יום כיפור התכנסו שוב והתייעצו עם רבנים ואישים אם נכון לעלות על הקרקע ללא אישורים. הרב לוינגר, מייסד ההתיישבות בחברון, אמר להם לא. גם הרב חנן פורת הביע דעה שלילית. הם פנו למנחם בגין והוא אמר להם שעלולה לפרוץ מלחמת אחים. אחר כך הלכו לרב גורן וגם הוא לא נתן הסכמה בגלל חששו מעימות עם צה"ל. גם אנשי 'התנועה למען ארץ ישראל השלמה' לא הסכימו למהלך.
ואז אמר אחד החברים: "אם כולם נגד, אז צריך ללכת ולשאול את הרב צבי יהודה".
הרב מנחם פליקס אמר: "בשום פנים אסור לשאול אותו!"
כולם התפלאו איך תלמיד ותיק יכול לומר כך, והוא ענה "ומה תעשו אם הרב יגיד לא?!"
הרוב קבע והם נגשו לשאול את הרצי"ה.
הרב קיבל את פניהם בסבר פנים יפות ולאחר רגע שאל מה העניין שלשמו הגיעו. הם אמרו לו:
"אנחנו רוצים לעלות ולהתיישב בשומרון ללא אישור, ורוצים לקבל את הסכמת הרב לכך".
הרב אמר: "זו שאלה קשה ואני רוצה להתייעץ. תביאו לכאן את מנחם בגין".
החברים הצטערו מפני שידעו כבר מה דעתו של בגין. בלית ברירה קראו לו להגיע עוד באותו יום לבית הרב. בגין הגיע והביע את דעתו:
"כבר דיברתי איתם כי אסור להתיישב שם ללא אישור מפני שתפרוץ מלחמת אחים בנוסח אלטלנה".
הרב צבי יהודה סיכם את הפגישה: "שמעתם את דבריו?! לא עולים על הקרקע!"
בני החבורה התכנסו באותו לילה ודנו ביניהם מה ניתן עוד לעשות. הם הגיעו למסקנה שהפגנות ולחץ פוליטי לא יועילו למשימתם וכי חייבים לעלות ללא אישור.
"אבל שאלנו את הרב והוא לא הסכים?!", טען אחד החברים.
מישהו הציע ללכת לרצי"ה ולשאול אותו שוב.
נערכה פגישה נוספת והרב שאל בתחילה: "לשם מה באתם הפעם?!"
הם סיפרו לו שהם רוצים לעלות על הקרקע בשומרון ללא אישור.
"אבל כבר דיברנו על כך?!", תמה הרב.
אחד החברים העלה טיעון חדש על הסכמי ביניים שבוצעו באותה תקופה על שטחים סמליים עם המצרים בסיני (אבו רודס) ועם הסורים ברמת הגולן (קוניטרה) המהווים תקדים. בני החבורה הוסיפו טיעונים נוספים והרב אמר בסיום:
"אם כך, אני רוצה להתייעץ עוד. תביאו לכאן את הרב הראשי, הרב גורן".
בני החבורה הבינו שנפלו מהפח אל הפחת, הרי כבר דיברו גם עם הרב גורן והוא התנגד.
באותו יום קראו לרב גורן ונפגשו עמו ועם הרצי"ה. בני החבורה הציגו בפני הרב גורן את טענותיהם, והוא אמר: "כבר אמרתי להם שאסור להגיע למאבק עם צה"ל. יהיו הרמות ידיים".
החברים הצעירים העזו לטעון כנגדו: "זה לא נכון. אף אחד לא ירים יד על חיילים".
הרב גורן ענה: "אין מאה אחוז. תמיד יהיו חריגים".
לחרדת הצעירים סיכם הרצי"ה את הפגישה במילים: "שמעתם את דבריו. לא עולים!"
החברים התכנסו שוב וניתחו את מצב האין מוצא: אי אפשר לשאול שוב את הרצי"ה ואי אפשר לעוקפו. מישהו אמר בתום לילה שלם של דיונים: "אם ככה, אז אין ברירה, אלא ללכת ולהודיע לו".
לבם של הצעירים פרפר לנוכח המחשבה הזאת, ולבסוף ביקשו להיפגש עם הרצי"ה בשלישית.
הפעם הרב קיבל את תלמידיו בחיבוקים ונשיקות, הושיבם ליד השולחן, פתח בדברי תורה והאריך בהם. הוא החל לספר סיפורים וכלל לא שאלם לשם מה הגיעו. הם הביטו זה על זה בתמיהה ובמתח גובר. לאחר כשעה לפתע נעמד הרצי"ה והחל ללוותם החוצה מבלי שנתן להם לדבר.
הם החליפו ביניהם דחיפות במרפקים, כשכל אחד מנסה לרמוז לרעהו שיאמר איזו מילה. ואז כשהיו בחוץ ממש, הרב מנחם פליקס, הנועז שבחבורה, החל לגמגם: "הרב... הרב..."
"האם רצית משהו?", שאל הרצי"ה.
"כן. באנו לספר לרב שהחלטנו לעלות לקרקע ללא אישור ממשלתי".
השתררה שנייה של דממה. בני החבורה הבחינו במבטו של הרב שהפך לזועם, והוא אמר: "אז מה אתם רוצים ממני?!"
כולם ענו במקהלה: "ברכה!"
כעבור כמה שניות הפכה הבעת פניו הנזעמת של הרב לקורנת. עיניו נצצו מאהבה. הוא עבר בין תלמידיו, חיבק כל אחד מהם ואמר: "תצאו לדרך והשם יהיה בעזרכם, ואני מברך אתכם בברכת כהן שתצליחו!"
כך החלה ההתיישבות היהודית בשומרון.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
