ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחרי מלחמת יום כיפור התכנסו שוב והתייעצו עם רבנים ואישים אם נכון לעלות על הקרקע ללא אישורים. הרב לוינגר, מייסד ההתיישבות בחברון, אמר להם לא. גם הרב חנן פורת הביע דעה שלילית. הם פנו למנחם בגין והוא אמר להם שעלולה לפרוץ מלחמת אחים. אחר כך הלכו לרב גורן וגם הוא לא נתן הסכמה בגלל חששו מעימות עם צה"ל. גם אנשי 'התנועה למען ארץ ישראל השלמה' לא הסכימו למהלך.
ואז אמר אחד החברים: "אם כולם נגד, אז צריך ללכת ולשאול את הרב צבי יהודה".
הרב מנחם פליקס אמר: "בשום פנים אסור לשאול אותו!"
כולם התפלאו איך תלמיד ותיק יכול לומר כך, והוא ענה "ומה תעשו אם הרב יגיד לא?!"
הרוב קבע והם נגשו לשאול את הרצי"ה.
הרב קיבל את פניהם בסבר פנים יפות ולאחר רגע שאל מה העניין שלשמו הגיעו. הם אמרו לו:
"אנחנו רוצים לעלות ולהתיישב בשומרון ללא אישור, ורוצים לקבל את הסכמת הרב לכך".
הרב אמר: "זו שאלה קשה ואני רוצה להתייעץ. תביאו לכאן את מנחם בגין".
החברים הצטערו מפני שידעו כבר מה דעתו של בגין. בלית ברירה קראו לו להגיע עוד באותו יום לבית הרב. בגין הגיע והביע את דעתו:
"כבר דיברתי איתם כי אסור להתיישב שם ללא אישור מפני שתפרוץ מלחמת אחים בנוסח אלטלנה".
הרב צבי יהודה סיכם את הפגישה: "שמעתם את דבריו?! לא עולים על הקרקע!"
בני החבורה התכנסו באותו לילה ודנו ביניהם מה ניתן עוד לעשות. הם הגיעו למסקנה שהפגנות ולחץ פוליטי לא יועילו למשימתם וכי חייבים לעלות ללא אישור.
"אבל שאלנו את הרב והוא לא הסכים?!", טען אחד החברים.
מישהו הציע ללכת לרצי"ה ולשאול אותו שוב.
נערכה פגישה נוספת והרב שאל בתחילה: "לשם מה באתם הפעם?!"
הם סיפרו לו שהם רוצים לעלות על הקרקע בשומרון ללא אישור.
"אבל כבר דיברנו על כך?!", תמה הרב.
אחד החברים העלה טיעון חדש על הסכמי ביניים שבוצעו באותה תקופה על שטחים סמליים עם המצרים בסיני (אבו רודס) ועם הסורים ברמת הגולן (קוניטרה) המהווים תקדים. בני החבורה הוסיפו טיעונים נוספים והרב אמר בסיום:
"אם כך, אני רוצה להתייעץ עוד. תביאו לכאן את הרב הראשי, הרב גורן".
בני החבורה הבינו שנפלו מהפח אל הפחת, הרי כבר דיברו גם עם הרב גורן והוא התנגד.
באותו יום קראו לרב גורן ונפגשו עמו ועם הרצי"ה. בני החבורה הציגו בפני הרב גורן את טענותיהם, והוא אמר: "כבר אמרתי להם שאסור להגיע למאבק עם צה"ל. יהיו הרמות ידיים".
החברים הצעירים העזו לטעון כנגדו: "זה לא נכון. אף אחד לא ירים יד על חיילים".
הרב גורן ענה: "אין מאה אחוז. תמיד יהיו חריגים".
לחרדת הצעירים סיכם הרצי"ה את הפגישה במילים: "שמעתם את דבריו. לא עולים!"
החברים התכנסו שוב וניתחו את מצב האין מוצא: אי אפשר לשאול שוב את הרצי"ה ואי אפשר לעוקפו. מישהו אמר בתום לילה שלם של דיונים: "אם ככה, אז אין ברירה, אלא ללכת ולהודיע לו".
לבם של הצעירים פרפר לנוכח המחשבה הזאת, ולבסוף ביקשו להיפגש עם הרצי"ה בשלישית.
הפעם הרב קיבל את תלמידיו בחיבוקים ונשיקות, הושיבם ליד השולחן, פתח בדברי תורה והאריך בהם. הוא החל לספר סיפורים וכלל לא שאלם לשם מה הגיעו. הם הביטו זה על זה בתמיהה ובמתח גובר. לאחר כשעה לפתע נעמד הרצי"ה והחל ללוותם החוצה מבלי שנתן להם לדבר.
הם החליפו ביניהם דחיפות במרפקים, כשכל אחד מנסה לרמוז לרעהו שיאמר איזו מילה. ואז כשהיו בחוץ ממש, הרב מנחם פליקס, הנועז שבחבורה, החל לגמגם: "הרב... הרב..."
"האם רצית משהו?", שאל הרצי"ה.
"כן. באנו לספר לרב שהחלטנו לעלות לקרקע ללא אישור ממשלתי".
השתררה שנייה של דממה. בני החבורה הבחינו במבטו של הרב שהפך לזועם, והוא אמר: "אז מה אתם רוצים ממני?!"
כולם ענו במקהלה: "ברכה!"
כעבור כמה שניות הפכה הבעת פניו הנזעמת של הרב לקורנת. עיניו נצצו מאהבה. הוא עבר בין תלמידיו, חיבק כל אחד מהם ואמר: "תצאו לדרך והשם יהיה בעזרכם, ואני מברך אתכם בברכת כהן שתצליחו!"
כך החלה ההתיישבות היהודית בשומרון.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
