ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ועולה מדבריו שבית דין נותנים רשות רק בחוב מבורר, וכן כתב נתיבות המשפט (ס"ק ג') "ונראה דמיירי באופן שידוע החוב לדייני ישראל, כגון במלוה בשטר וכיוצא, דבמלוה על פה אי אפשר לדייני ישראל ליתן לו רשות להוציא דאימר אינו חייב לו כל כך, רק משמתין אותו כשאינו רוצה לבוא, וכן מוכח מהב"י [סעיף ב'] שכתב כשאינו יכול להוציא ממנו על פי אדרכתא, משמע שידוע שחייב לו כבר, וכן מוכח מהדרישה סימן ב' שכתב וזה לשונו, שאם היה העכו"ם אומרים לישראל תן ממון זה לישראל חברך שאתה חייב לו על פי הדין וכו', ולתירוץ הראשון אף זה אסור, ולתירוץ שני שם אינו מותר רק בכהאי גונא".
אולם האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן כ"ז) מביא בתחילה את דעת הנתיבות, ואח"כ חולק עליו בנחרצות ודעתו שבכל תביעה שמסרב לבוא נותנים בית דין רשות לילך לערכאות, וכותב כך: "ומלבד דסוגיא דעלמא אזלי בתר איפכא ונותנין בכל בית דין רשות ללכת נגד מסרב דאם לאו כן לא שבקת חיי, וכל אחד שיש לו דין ודברים עם חברו אם אינו ידוע לבית דין מחוב ברור יפסיד את שלו, כי גם אם משמתין אותו לא ישגיח בזה וימצא מסייעים בעוה"ר. מבואר מדברי הרמב"ם (הל' סנהדרין כו, ז) שלא כדבריו "היתה יד העכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדייני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחלה, אם לא רצה לבא נוטל רשות מבית דין ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו". ומדסתם שיתבענו לדייני ישראל מבואר אף דצריך לתבוע ואינו ברור וידוע לבית דין אם לא יש טו"ת ביניהם היינו שהחוב ברור. ועיין בהג"מ פירוש ר' יוסף ט"ט ז"ל...משמע אף אם רק קרית ליה לדין ישראל ואין הבית דין יודעין עדיין אם כנים דבריו שחייב לו שרי למירמי גודא רבה. וכן מבואר מדברי רא"ש (ב"ק צ"ה) שכתב משם רב פלטוי גאון...משמע אף על פי שאין ברור לנו אם הדין עמו מכל מקום כיון שיש לו תביעה ומסרב לבוא לבית דין רשאי להביאו לערכאות של עכו"ם כדי להוציא את שלו. וכן מבואר להדיא במהריב"ל...ולכו"ע נותנים לו רשות להציל העשוק מיד עושקו אם אינו רוצה לעמוד בפני בית דין דאם לאו כן לא שבקת חיי, וחזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו".
האם ההיתר לילך לערכאות ע"י נטילת רשות הוא אף במקום שידונו הערכאות שלא על פי דין ישראל?
בספר ירך אברהם כתב לאסור, ואלו דבריו "ועוד נדקדק מדברי הטור ז"ל שהתחיל בדין זה ואמר "אסור לדון בפני דייני גויים אפילו בדין שדנין כדין ישראל ואם בעל דינו אלם וכו'", ונאמר דוקא בדין כזה שדנים כדיני ישראל הותר לו ללכת אל הגויים משום שאין כאן גזילה אלא איסור דעילוי יראתם, וכיון שהבעל דין סרבן התירו ז"ל זה להציל עשוק מיד עושקו, אבל אם אין דנים כדיננו נראה דלא הותר ללכת לערכאות של גוים, דודאי לא התירו חכמים ממונו של זה לבעל דינו בשביל סרבנותו... ואם אי אפשר בזה יתנו רשות לבע"ד שיוליכהו לערכאות של גוים, ושיקבל עליו שאחר שיזכה בדינם יבוא וידיין בפני דייני ישראל ומה שיזכה בדין התורה יקח, ואם לא יזכה יחזרנו לחברו".
אולם בשו"ת משפטי שמואל (שאלה צד) כתב להיתר, וז"ל "יש לדייק כך מלישנא דגמ' דקאמר גברא רבה וכו' וכתב רש"י ז"ל הפל עליו את הכותל דחהו בידיים, עכ"ל. ומזה יש לדייק כמה מילי, דאף על גב דודאי בהיותו לפני ערכאות של גוים יכבידו עליו העול ואולי יבוא לצרה גדולה, מכל מקום יש היתר בדבר אחרי דזה פשע בתחילה". גם כסף קדשים (סימן כ"ו) כתב שאמנם עדיף נידוי מאשר להרשות לילך לערכאות, אך היכא שיש ספק אם יועיל הנידוי, ויש אומדנא שיועיל בערכאות של גויים, "יכולים להרשות לילך בערכאות של גויים, גם אם ידוע ודאי שהם יקנסו הרבה וילך לטמיון למשרתי ערכאות של גויים כל הקנס, וכמו שאחר התראה וסירוב הולכים בערכאות של גוים להוציא את שלו, גם אם ידוע שיהיה פסידא ע"י זה אל המסרב כהנה וכהנה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













