ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
נפ"מ נוספת תהיה במקרה שחתמו קודם לכן על שטר שאם תתעורר בעיה יוכלו להתדיין גם בערכאות, והנתבע הוא גברא אלמא שלא רוצה לבוא לבית דין, וכך כתב היש"ש (שם): "ומצאתי במרדכי פרק מרובה (סימן ע"ד) בשם ר"י, דק"ל כמו שכותבים בהרשאות, שיש לו לדון בכל בית דין שירצה, בין בדיני ישראל בין בדיני אומות, דאי אינש אלם הוא, ואינו יכול לכופו בדיני ישראל, מותר לכופו בדיני אומות העולם. והא דאמר בפרק המגרש (גיטין פ"ח ע"ב) לפניהם ולא לפני גוים, היינו היכא שיכול להכריחו בדין ישראל. אמנם מצאתי בשם ר' מאיר, דאין מותר להכריח בידי גויים אלא אם כן יתירו בית הדין, או ראשי הקהל. וכן כתב המיימוני בסנהדרין (פכ"ו ה"ז) שאם לא רוצה לבא לבית דין, נוטל רשות מבית דין ומציל בדיני גוים מבעל דינו עכ"ל. ולפי דעתי נראה, שמהר"ם לא עלה על דעתו לחלוק על ר"י, כי מאחר שהתנה כך בשטר ונתן לו רשות לדון בערכאות של גוים, פשיטא דלעניין זה מועיל, שאין צריך ליטול רשות, ולא הוה כמתנה על מה שכתב בתורה. אלא שעוקר קצת התקנה שנהגו בבתי דינים שבישראל, שלא לדון בפניהם אלא ע"י רשות, אם כן היכא שמתנה בשטר, פשיטא שמהניא. וכן מה שכתב המיימונ"י, שצריך רשות בית דין, לא איירי אלא כשלא כתוב בשטר. וכן יראה להדיא מתשובת הרא"ש (כלל ס"ח סימן י"ג) שהביא הטור סימן ס"א".
כלומר דווקא היש"ש לשיטתו שנטילת הרשות מבית דין היא מטעם תקנה ולא מטעם הפקר בית דין הפקר, ניתן לומר שאם לא רוצה לבוא עמו לבית דין יכול לילך לערכאות ללא רשות בית דין. אך אם הרשות היא מטעם שליחות או מהטעמים האחרים חתימה על שטר כזה לא תועיל. התומים כותב שחתימה על שטר כזה מועילה שאם כבר הלך ודן בדיניהם והתחייב יותר מדין תורה, שאינו יכול לתבוע חזרה את ההפרש. לרמ"א הסיבה היא שהוי כקניין לקבל עליו קרוב או פסול אם לא חזר בו ונפסק הדין שאינו יכול לחזור בו, אך לדעת התומים אין חילוק ומעיקר הדין היה יכול לחזור בו גם לאחר פס"ד, אלא שמאחר וכבר הלך ועבר האיסור של שימת אויבינו פלילים, אם כן כשחוייב בדיניהם כיון שהלך אדעתא דהכי אינו יכול לחזור בו. לכן נראה שלתומים הרשות היא מטעם הסיבה השניה שהזכרנו שהיא הזילות של דין התורה וכו'.
א. סיכום
לסיכום נראה לחלק הדין לג' סוגי נתבעים:
1. שומר תו"מ.
2. מחלל שבת בפרהסיא.
3. חברה מסחרית או ממשלתית.
1. נתבע שומר תו"מ המסרב לבוא לבית דין חובה על התובע ליטול רשות מבית דין.
2. נתבע מחלל שבת בפרהסיא, פסק המנחת יצחק (ח"ט, סי' קנה) כך: "וע"ד אשה ישראלית מחללת שבת בפרהסיא, וגם בנה מחלל שבת ודר עם נכרית ל"ע, ועזבה את הדירה בחוב כמו אלפיים דולר, והאגודה הבונד כתבו לה מכתב קשה לשלם החוב, ולא צייתה להם, ובזה כתב כבודו דיש לו רשות לילך לדיניהם, דהנה קיי"ל מחלל שבת בפרהסיא הוי כמומר לכל התורה כולה, ואיתא בש"ע (חו"מ סי' כ"ו) בכסף הקדשים (סק"א בסופו) וז"ל שבפשיטות כל מומר גם ששייך בו אף על פי שחטא ישראל הוא מכל מקום לגבי משפט הו"ל כנכרי ממש לדון ליהודי כנגדו, בין כפי זכותו על פי חוקי התורה הקדושה בין כפי זכותו על פי ערכאות של גויים, ובבחינת כן משפטיך אתה חרצת, שכך הוא לגרעון זכותו שהרי יכול לאבד ממון עצמו כרצונו". עכ"ל. דעת המנחת יצחק לדונו כגוי לעניין שמותר להוציא ממנו בערכאות יותר מדיני ישראל, אך גם בזה צריך ליטול רשות מבית דין 1 .
3. חברה מסחרית כגון חברות ביטוח או חברה ממשלתית נראה שלמיקל יש מקום לסמוך על השיטות המקילות, הן על אלה המפרשנות את דעת הרמב"ם ושו"ע להקל היכא דאיכא אומדנא ברורה היכא שלא יבוא לבית דין (כסף הקדשים, כנה"ג), והן כיון שבד"כ חתומים הסכמים בהם כתוב שידונו לפי כללים וחוקים מסויימים ובבית דין של ערכאות שאז אין צורך בהפקר בית דין הפקר (יש"ש) [וכן מפורש בתומים (סימן כו ס"ק ב') וז"ל "אפילו לא הלך כלל בדיני אומות העולם רק השטר שכתב היה עשוי בדתי גויים הרי קבל על עצמו דיני גויים"], והן מצד ההשוואה לגברא אלמא שלא יבוא לבית דין שלחלק מן הפוס' אין צריך ליטול רשות מבית דין (כנה"ג לדעת רא"ש וטושו"ע). אולם ודאי שלכתחילה נראה שאין כדאי לסמוך על זה, לפי שנראה מרוב הפוס' שגם בכהאי גונא בעינן ליטול רשות מבית דין, וגם אין זו טירחה רבה, ראוי לעשות כן.
[דברינו נכתבו להלכה אך לא למעשה, ולמעשה צריך לבדוק מהו המנהג כיום, שיתכן שאם גם שלומי אמוני בית ישראל היראים נוהגים במקרה זה לילך לערכאות של גוים בלי רשות מבית דין, וסומכים על הדעה המקילה של רב פלטוי גאון והרא"ש, על כגון זה נאמר מנהג עוקר הלכה, או שמא כיון שמדובר באיסור תורה של "לפניהם" דהוי חילול ה', הוי איסורא ובזה לא אמרינן מנהג עוקר הלכה, וצ"ע] 2 .
^ 1.לפי הגרז"נ גולדברג אין צורך לטול רשות דוקא מבית דין שדן בפועל בד"ת, אלא כל ג' הכשרים לדון יכולים להזמין את הנתבע לחתום על שטר בוררות, ומשלא ייענה לפנייתם פעם אחת, יתנו רשות לתובע לתבוע בערכאות. עיין בביכורי אביב תשובה ה' בהערת השוליים.
^ 2.אכן, אח"כ שאלתי את הגר"י סילמן בעל הפתחי חושן המכהן כאב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ ואמר לי שכך הם נוהגים במקרה וברור שהנתבע לא יבוא לבית דין אין צורך בתביעה ובית דין מתירים מיד. גם הגרא"י כלאב אב"ד הרבני אזורי ירושלים אמר שכן המנהג. ואם בבית המשפט פסקו לטובת התובע יותר ממה שמגיע לו בדין תורה, אמר לי הגר"י סילמן שהוא מחויב להחזיר את ההפרש.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תורה מן השמים
איך ללמוד גמרא?
הכל מתחיל בפנים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לאן שבים ולמה מתוודים?
קשה עליי פרידתכם
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
