ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חל בת יקוט
"אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית פרק ל"א נ).
תביעה זו אומרת דרשני, וכי איזו סיבה יש ליעקב אבינו לפגע ח"ו בנשותיו - בנות לבן שטרח כה רבות כדי לשאתן? גם אם הכוונה ללאה, מדוע מדובר בלשון רבים? כזו הכוללת גם את רחל - עליה נאמר:
"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (שם כ"ט יח).
כמו כן, נוסיף ונשאל: כיצד נסביר את תנאו של לבן כלפי יעקב ? והרי רחל ולאה מגדירות את יחסו של אביהן אליהן בדרך זו:
"וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ: הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ" (ל"א יד-טו)?
גם ההתייעצות של יעקב עם נשותיו, קודם ההחלטה להימלט בחשאי מבית אביהן, מוכיחה כאלף עדים שהיחסים בין יעקב ונשותיו היו מצוינים והן שותפות לחשש דווקא מפני אביהן.
חז"ל (יומא עז א) וחלק גדול של הראשונים, אכן מסבירים כפשוטו שלבן דאג לצרכיהן הגופניים והנפשיים של בנותיו. כפי שהזכרנו לעיל – זהו הסבר קשה.
לכן, אחרי בקשת המחילה, ננסה ללכת בכיוון קצת אחר.
בדברינו לפרשת ויצא תש"ע, הסברנו כי לבן הפך את יעקב לשבוי חרב וניצל את בריחתו מפני עשיו, לשלילת זכויותיו כבן חורין.
יעקב בבריחתו עם נשיו, קורא תיגר על כך ומכריז בזאת "עצמאות".
בעקבות האזהרה שקיבל לבן מהקב"ה שלא לנסות ולשעבד את יעקב מחדש, חותם לבן עם יעקב את הסכם השלום בגלעד.
בשבוע שעבר - פרשת תולדות הסברנו כי אחת הדרכים בתקופת התנ"ך (גם כיום לצערנו, באזורים מסוימים בעולם) לבטא שלטון ובעלות על אזור שנכבש, היה באמצעות חלוקת הנשים של הצד המנוצח בין המלך וחייליו של הצד המנצח. זאת כתוספת לנשים, שהמחזיק ברסן השלטון היה לוקח מ"כל אשר בחר".
לבן אכן התייחס לבנותיו הביולוגיות כשבויות חרב, אבל על מעמדו כנסיך ארם לא היה מוכן לוותר. לבן דורש מיעקב התחייבות שהוא לא יתקיף את ממלכת ארם ולא ינהג בבנות ארם, מנהג שבויות חרב של אותם ימים. המשא והמתן מתנהל בתחום הלאומי לא האישי.
קריאה שכזו מעמידה את לבן הארמי-הרמאי, באור אחר לגמרי. לבנותיו האישיות אין הוא דואג כלל וכלל, ההיפך הוא הנכון, אותן הוא מנצל כלכלית עד תום. מי שכביכול איננו רוצה לפגוע בבת הבכירה ומרמה את חתנו בליל חתונתו, מתגלה כמי שדואג אך ורק ל"זכויותיו" שלו כשליט. אם רחל ולאה רוצות לחיות כבנות חורין, עליהן להצטרף ליעקב שמכריז עצמאות וחוזר לארץ אבותיו.
כפי שהסברנו בעבר כדי לזכות בעצמאות, על יעקב להתמודד בהמשך גם עם עשיו ושרו. רק אז יקבל את שמו ישראל – "כי שרית", שמבטא את עצמאות יעקב ובהמשך את עצמאותם של צאצאיו.
נתפלל כי עצמאותה של מדינת ישראל, תהווה המשך לדרכו הרוחנית של יעקב אבינו, אבי האומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
