ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חל בת יקוט
"אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית פרק ל"א נ).
תביעה זו אומרת דרשני, וכי איזו סיבה יש ליעקב אבינו לפגע ח"ו בנשותיו - בנות לבן שטרח כה רבות כדי לשאתן? גם אם הכוונה ללאה, מדוע מדובר בלשון רבים? כזו הכוללת גם את רחל - עליה נאמר:
"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (שם כ"ט יח).
כמו כן, נוסיף ונשאל: כיצד נסביר את תנאו של לבן כלפי יעקב ? והרי רחל ולאה מגדירות את יחסו של אביהן אליהן בדרך זו:
"וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ: הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ" (ל"א יד-טו)?
גם ההתייעצות של יעקב עם נשותיו, קודם ההחלטה להימלט בחשאי מבית אביהן, מוכיחה כאלף עדים שהיחסים בין יעקב ונשותיו היו מצוינים והן שותפות לחשש דווקא מפני אביהן.
חז"ל (יומא עז א) וחלק גדול של הראשונים, אכן מסבירים כפשוטו שלבן דאג לצרכיהן הגופניים והנפשיים של בנותיו. כפי שהזכרנו לעיל – זהו הסבר קשה.
לכן, אחרי בקשת המחילה, ננסה ללכת בכיוון קצת אחר.
בדברינו לפרשת ויצא תש"ע, הסברנו כי לבן הפך את יעקב לשבוי חרב וניצל את בריחתו מפני עשיו, לשלילת זכויותיו כבן חורין.
יעקב בבריחתו עם נשיו, קורא תיגר על כך ומכריז בזאת "עצמאות".
בעקבות האזהרה שקיבל לבן מהקב"ה שלא לנסות ולשעבד את יעקב מחדש, חותם לבן עם יעקב את הסכם השלום בגלעד.
בשבוע שעבר - פרשת תולדות הסברנו כי אחת הדרכים בתקופת התנ"ך (גם כיום לצערנו, באזורים מסוימים בעולם) לבטא שלטון ובעלות על אזור שנכבש, היה באמצעות חלוקת הנשים של הצד המנוצח בין המלך וחייליו של הצד המנצח. זאת כתוספת לנשים, שהמחזיק ברסן השלטון היה לוקח מ"כל אשר בחר".
לבן אכן התייחס לבנותיו הביולוגיות כשבויות חרב, אבל על מעמדו כנסיך ארם לא היה מוכן לוותר. לבן דורש מיעקב התחייבות שהוא לא יתקיף את ממלכת ארם ולא ינהג בבנות ארם, מנהג שבויות חרב של אותם ימים. המשא והמתן מתנהל בתחום הלאומי לא האישי.
קריאה שכזו מעמידה את לבן הארמי-הרמאי, באור אחר לגמרי. לבנותיו האישיות אין הוא דואג כלל וכלל, ההיפך הוא הנכון, אותן הוא מנצל כלכלית עד תום. מי שכביכול איננו רוצה לפגוע בבת הבכירה ומרמה את חתנו בליל חתונתו, מתגלה כמי שדואג אך ורק ל"זכויותיו" שלו כשליט. אם רחל ולאה רוצות לחיות כבנות חורין, עליהן להצטרף ליעקב שמכריז עצמאות וחוזר לארץ אבותיו.
כפי שהסברנו בעבר כדי לזכות בעצמאות, על יעקב להתמודד בהמשך גם עם עשיו ושרו. רק אז יקבל את שמו ישראל – "כי שרית", שמבטא את עצמאות יעקב ובהמשך את עצמאותם של צאצאיו.
נתפלל כי עצמאותה של מדינת ישראל, תהווה המשך לדרכו הרוחנית של יעקב אבינו, אבי האומה.
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה לשמור על הקדושה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
