בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • ויצא
undefined
2 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חל בת יקוט

בהסכם השלום שחתם יעקב אבינו עם לבן הארמי, בסוף פרשתנו, מופיע התנאי הבא:
"אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית פרק ל"א נ).

תביעה זו אומרת דרשני, וכי איזו סיבה יש ליעקב אבינו לפגע ח"ו בנשותיו - בנות לבן שטרח כה רבות כדי לשאתן? גם אם הכוונה ללאה, מדוע מדובר בלשון רבים? כזו הכוללת גם את רחל - עליה נאמר:
"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (שם כ"ט יח).

כמו כן, נוסיף ונשאל: כיצד נסביר את תנאו של לבן כלפי יעקב ? והרי רחל ולאה מגדירות את יחסו של אביהן אליהן בדרך זו:
"וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ: הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ" (ל"א יד-טו)?

גם ההתייעצות של יעקב עם נשותיו, קודם ההחלטה להימלט בחשאי מבית אביהן, מוכיחה כאלף עדים שהיחסים בין יעקב ונשותיו היו מצוינים והן שותפות לחשש דווקא מפני אביהן.

חז"ל (יומא עז א) וחלק גדול של הראשונים, אכן מסבירים כפשוטו שלבן דאג לצרכיהן הגופניים והנפשיים של בנותיו. כפי שהזכרנו לעיל – זהו הסבר קשה.

לכן, אחרי בקשת המחילה, ננסה ללכת בכיוון קצת אחר.
בדברינו לפרשת ויצא תש"ע, הסברנו כי לבן הפך את יעקב לשבוי חרב וניצל את בריחתו מפני עשיו, לשלילת זכויותיו כבן חורין.
יעקב בבריחתו עם נשיו, קורא תיגר על כך ומכריז בזאת "עצמאות".
בעקבות האזהרה שקיבל לבן מהקב"ה שלא לנסות ולשעבד את יעקב מחדש, חותם לבן עם יעקב את הסכם השלום בגלעד.
בשבוע שעבר - פרשת תולדות הסברנו כי אחת הדרכים בתקופת התנ"ך (גם כיום לצערנו, באזורים מסוימים בעולם) לבטא שלטון ובעלות על אזור שנכבש, היה באמצעות חלוקת הנשים של הצד המנוצח בין המלך וחייליו של הצד המנצח. זאת כתוספת לנשים, שהמחזיק ברסן השלטון היה לוקח מ"כל אשר בחר".
לבן אכן התייחס לבנותיו הביולוגיות כשבויות חרב, אבל על מעמדו כנסיך ארם לא היה מוכן לוותר. לבן דורש מיעקב התחייבות שהוא לא יתקיף את ממלכת ארם ולא ינהג בבנות ארם, מנהג שבויות חרב של אותם ימים. המשא והמתן מתנהל בתחום הלאומי לא האישי.

קריאה שכזו מעמידה את לבן הארמי-הרמאי, באור אחר לגמרי. לבנותיו האישיות אין הוא דואג כלל וכלל, ההיפך הוא הנכון, אותן הוא מנצל כלכלית עד תום. מי שכביכול איננו רוצה לפגוע בבת הבכירה ומרמה את חתנו בליל חתונתו, מתגלה כמי שדואג אך ורק ל"זכויותיו" שלו כשליט. אם רחל ולאה רוצות לחיות כבנות חורין, עליהן להצטרף ליעקב שמכריז עצמאות וחוזר לארץ אבותיו.
כפי שהסברנו בעבר כדי לזכות בעצמאות, על יעקב להתמודד בהמשך גם עם עשיו ושרו. רק אז יקבל את שמו ישראל – "כי שרית", שמבטא את עצמאות יעקב ובהמשך את עצמאותם של צאצאיו.

נתפלל כי עצמאותה של מדינת ישראל, תהווה המשך לדרכו הרוחנית של יעקב אבינו, אבי האומה.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il