ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
המקרה
התובע יצא מחניית ביתו (חנייה פרטית) בנסיעה לאחור ברכבו לכיוון הכביש. לפני שהשלים את הכניסה לכביש, פגע רכבו ברכב של הנתבע, שהוא שכן ברחוב. התברר שהנתבע נסע בנסיעה לאחור בניגוד לכיוון הנסיעה המותר. הנתבע אישר בבית הדין, שמשהגיע לסוף הרחוב, נזכר ששכח משהו, ועל כן נסע לאחור, ואכן ארעה התאונה.
לאחר האירוע, הציע הנתבע לתובע, שהנזק יתוקן על ידי בעלי מלאכה שהוא מכיר.
התובע סרב לתקן את הרכב בדרך זו.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
147 - עין יפה
148 - נתיב תנועה
149 - נתיב תנועה
טען עוד
התובע טוען שהנתבע נסע בניגוד לחוק, ולעומת זאת, הוא נהג כחוק ויצא בנסיעה לאחור ("רוורס") בזהירות. הוא 'גלש', בצורה איטית, כאשר עיקר תשומת הלב שלו הוא לצד ממנו זורמת התנועה. הגעת הנתבע מן הצד השני היתה בלתי מתוכננת, למרות שגם לאותו כיוון הסתכל, כיוון שהוא צריך להיזהר מלפגוע בהולכי רגל. על כן, לטענתו הנתבע חייב להשיב לו את כל הוצאותיו, בסך כולל של 15,000 ₪.
ביחס לסירובו לפניית הנתבע שהוא יתקן את הנזקים בעזרתו, הוא הסביר בבית הדין שעשה זאת לאחר התייעצות עם סוכן הביטוח שלו.
הנתבע טוען שנסע ברוורס תוך כדי הסתכלות בשתי המראות ימינה ושמאלה, ובאופן פתאומי חש חבטה חזקה. לטענתו, ברור שהתובע נהג שלא בזהירות, שכן היה עליו להביט גם לכיוון ממנו בא – גם אם לא היה צריך לחשוש ממכוניות, חובתו היתה להביט ולהיזהר פני פגיע בהולכי רגע, שהולכים לשני הכיוונים.
לטענתו, העלות הכוללת של תיקון רכבו של התובע היתה כ4,000 ₪, אך התובע סירב לתקן את הרכב בסיועו. הנתבע תובע את התובע תביעה נגדית על הנזק שנגרם לרכבו בסך של 10,000 ₪ .
הנושאים לבירור
1. גדר אדם שזיק ע"י רכב.
2. הולך ברשות והולך שלא ברשות.
3. האם נסיעה אחורנית נחשבת ל'לא ברשות'?
4. המזיק את חברו שנכנס שלא ברשות.
5. כאשר הנתבע רוצה לתקן את הנזק במוסך מסויים, והניזק מתקן במקום יקר יותר, האם חייב המזיק בתשלום המלא?.
היזק של אדם עם רכבו
ראשית יש להגדיר שנזק שעושה אדם עם רכבו נחשב לאדם המזיק גמור וחייב בין בשוגג ובין במזיד, שהרי "אדם מועד לעולם" כמ"ש הגמרא ב"ק כ"ו.
וכן כתב הרא"ש בשו"ת כלל קא סי' ה: ביחס לאדם שרכב על גבי בהמה והזיק: "ומזיק בגופו הוא, כיון שהוא רוכב על בהמה והזיק בגוף הבהמה או באוכף שעליה כמזיק בגופו דמי, כמו בהמה שהזיקה באוכף שעליה. וחייב המזיק לשלם מה שישומו בי"ד , והובא בשו"ע סי' שעח סעי' ט. עולה, שהנוהג ברכב, דינו כאדם המזיק, בק"ו ממי שרכב על גבי בהמה.
הנתבע - הולך שלא ברשות
נסיעה אחורנית כנגד כיוון התנועה, נחשבת ל"שלא ברשות". ומקור הדין שאדם שהולך בצורה לא רגילה שחייב בכל נזקיו הוא מן הגמרא במסכת בבא קמא (דף לב עמוד א ):
איסי בן יהודה אומר: רץ - חייב, מפני שהוא משונה; ומודה איסי, בע"ש בין השמשות - שהוא פטור, מפני שרץ ברשות.
א"ר יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה.
וכן פסק בשולחן ערוך חושן משפט, סימן שע"ח סעיף ח' וז"ל
היה אחד רץ ואחד מהלך, והוזק המהלך ברץ, חייב, מפני שרץ שלא ברשות
מדברי השו"ע אנו רואים שאדם שהולך בצורה משונה והזיק חייב בכל תשלומי נזק של השני.
האם התובע "ברשות" או "שלא ברשות"?
טענת הנתבע היא שאף התובע נסע בנסיעה מסוכנת, ועל כן גם מעמדו הוא כ"שלא ברשות".
דעת הרוב היא, שיציאה ברוורס, מחניה הסמוכה לכביש, היא מקובלת. ברור שעל מנת להיכנס ולצאת מחניה פרטית, צריך לנסוע אחורה או בכניסה או ביציאה. 'גלישה לאחור', באיטיות כדרך שביצע התובע, היא הדרך המקובלת ליציאה. אין חולק, שיש לעשות זאת בזהירות ובמתינות. ברכב פרטי, הנוהג המקובל וגם הסביר הוא לצאת ללא אדם מכוון נוסף.
עובדת התאונה אינה מוכיחה או אף רומזת על התנהגות רשלנית של התובע. הנתבע גם לא טען שראה התנהגות לא זהירה, אלא שהוא טוען מסברתו, שאילו היה נזהר לא היו נפגשים. סביר מאוד שבשלב בו נסע על קטע המדרכה נזהר כיאות מפגיעה בהולכי רגל שהילכו הסמוך לחנייה, אך מאותה עת לא נזהר עוד מתנועה מכיוון ההפוך לתנועה. זאת ועוד, יתכן ואף מסתבר שמהירות הנסיעה של הנתבע, היתה גבוהה מזו המצופה מהולך רגל.
על כן, אנו דוחים את הטענה שהנתבע נסע בחוזר זהירות.
לסיכום, כיוון שהתובע "ברשות" והנתבע "שלא ברשות" יש לחייב את הנתבע ששינה מן המותר (כרץ) בכל הנזקין הישירים של התובע, ואילו התובע פטור מנזקי הנתבע.
יסוד הפטור בזה ברשות וזה שלא ברשות
בגמרא, במסכת בבא קמא דף מח עמוד ב למדנו:
שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות, הזיקו זה את זה - חייבין, הוזקו זה בזה - פטורין;
טעמא דשניהם ברשות או שניהם שלא ברשות, אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות, דברשות - פטור, שלא ברשות - חייב.
והנה, דן החוות יאיר, מדוע כאשר אחד מהלך "ברשות" ואחד מהלך "שלא ברשות" והזיק המהלך ברשות את מי שהילך שלא ברשות – פטור. ויסוד שאלתו, הלא אדם המזיק חייב אף באונסין, ולכן חייב גם אם לא יכול היה להיזהר מפעולותיו של הניזק – שעשה שלא ברשות.
על כך משיב החוות יאיר (סימן רז):
אבל באמת ל"ק מידי והנה כשל עוזר ונפל עזור דלא רבתה תורה בנזק אפילו נאנס המזיק רק כשהזיקו בגופו או בממונו ברשות הניזק והכי מבואר בלשון הרמב"ם בהדיא לכן כל שרץ ברשות ה"ל כרשות עצמו ולפחות כחצר של שותפות מש"כ כשרץ שלא ברשות ה"ל בחצר של אחרים שאין לו רשות בהם וק"ל
דהיינו המהלך שלא ברשות, נחשב ביחס למהלך ברשות, כאדם זה הנכנס לרשותו של אחר. במצב זה, כל עוד לא עשה בכוונה, פטור בעל הרשות המזיק.
לפי זה נראה לחדש, שאם יש מצב שנגדיר אותו כשימוש "ברשות" ברשות הרבים, למרות שנעשה בחוסר זהירות מספקת, אך עדיין יהיה העושה ברשות מנזק שגרם. שכן, כך הדין באחד שנכנס לרשותו של אחר, שהוא פטור אף אם המזיק לא נזהר די הצורך כל עוד לא התכוון, או לכל הפחות שידע שחברו נכנס לרשותו (בבא קמא דף מ"ח ע"א , וכדלהלן):.
נמצא שלפי החוות יאיר, גם אם זהירות גבוהה יותר של התובע היתה מונעת את התאונה, אין זה מחייב את התובע, כיוון שהוא עשה ברשות, וחברו עשה שלא ברשות. אך נשוב ונציין, שלא מצאנו בהתנהגות התובע חוסר זהירות.
סיכום:
התובע נסע שלא כחוק – ודינו כמשתמש ברשות הרבים "שלא ברשות". מאידך, הנתבע נסע לאחור, ברוורס. לא הוכח שפעולה זו נעשתה ברשלנות. נהיגה ברוורס היא הדרך הרגילה לצאת מחניה הסמוכה לכביש, ולמעשה אין דרך אחרת לעשות זאת. על כן, דינו כמי שהשתמש ברשות הרבים – ברשות.
על כן, הנתבע חייב בנזקי התובע, ואילו התובע פטור מהנזקים שנגרמו לנתבע.
בגליון הבא נדון בטענת הנתבע, שאין לחייב אותו בכל הסכום המופרז שהוציא התובע, כיוון שהיתה לו אפשרות לתקן את רכבו של הנתבע באופן זול יותר.
^ 1.מתוך פסק דין בהרכב: הרב מיכאל אדרעי, הרב אליהו דניאל, הרב סיני לוי ; במסגרת זו, לא הבאנו את כל חלקי פסק הדין.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
