ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבט תשנ"ג
הנחת שקף עם טעמים וניקוד על גבי ס"ת בעת הקריאה
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
51 - דילוג על פסוקי דזמרה
52 - הנחת שקף עם טעמים על גבי ס"ת
53 - עירובי-חצרות ואופן עריכתם
טען עוד
האם מותר בשעת הקריאה בתורה להעזר בשקף (נייר או פלסטיק שקופים), עליו יהיו כתובים טעמי המקרא, הניקוד, סופי פסוקים וכד' של פסוקי התורה, למעט האותיות.
הכוונה היא, להניח את השקף הנ"ל על גבי ספר התורה בעת הקריאה בתורה בציבור, כך שכמעט כל עולה לתורה יוכל לקרוא בעצמו, ללא עזרת ה"בעל-קורא".
לדעתנו, הדבר נחוץ מאד, בפרט בדורנו, בעיקר במקומות שאין בהם "בעל קורא", כגון בקהילות קטנות, בחו"ל, בצבא, בבית האבל וכו'.
הכוונה היא, להניח את השקף הנ"ל על גבי ספר התורה בעת הקריאה בתורה בציבור, כך שכמעט כל עולה לתורה יוכל לקרוא בעצמו, ללא עזרת ה"בעל-קורא".
לדעתנו, הדבר נחוץ מאד, בפרט בדורנו, בעיקר במקומות שאין בהם "בעל קורא", כגון בקהילות קטנות, בחו"ל, בצבא, בבית האבל וכו'.
תשובה
א. ראייה דרך חומר שקוף
לדעת רוב האחרונים ראייה דרך חומר שקוף נקראת ראייה1, אך בכל זאת עדיף לראות בצורה ישירה, במקום שיש אפשרות כזו2.
ב. כיסוי שקוף על גבי קלף
מצאנו ב"שערי אפרים"3 שכתב להסיר קודם הקריאה טיפת שעווה שעל הקלף, למרות שהאות ניכרת דרכה, ורק כשאי-אפשר לעשות כן, יקרא כך, ויסירנה לאחר מכן.
ג. שינוי מן הנהוג
מצאנו באגרות משה"4 שאסר ציפוי נילון המודבק על ספר-תורה כדי לשמר את אותיותיו, אף שלא מצא מקור מפורש לכך.
ד. ניקוד והטעמה
נפסק בשו"ע5 שספר-תורה המנוקד - פסול [וה"ה באשר לספר-תורה מוטעם6] והוא משום שהניקוד וההטעמה מבטלים את המשמעות של "יש אם למסורת" מן הספר7 ומשאירים רק את המשמעות של "יש אם למקרא", ובדומה גם בנידון דידן8.
לסיכום: מן הטעמים הנ"ל נראה שיש להמשיך בדרך הקריאה הרגילה בישראל, והקורא יעזר באחד מן הקהל שיעמוד על ידו ויסמן לו את הניקוד ואת הטעמים9 [ומה גם שבדרך כלל אין קריאה בלא טעמים פוסלת את הקריאה10], ולא להשתמש בשקף המוצע.
שונה יהיה הדין לגבי מגילת אסתר שבה אין, בשעת הדחק, בעיה להשתמש בשקף המוצע11. אך יש להגביל את השימוש בו בכך שאכן השקף יעשה בצורה כזו, שיהיה מובטח, שהטעמים והניקוד לא יסתירו את האותיות בשעת הקריאה12.
________________________________________________________________________
1 שו"ת "הלכות קטנות" לרב יעקב חאגיז (ח"א סי' צט) - לגבי קריאת התורה דרך משקפיים, או טיפת שעווה שהאות ניכרת דרכה (הובאו דבריו ב"באר היטב" לאו"ח סי' קמג ס"ק ט), וכן בשו"ת "קול גדול" (סי נ). ועיין "שבות יעקב" (ח"א סי' קכו) לגבי חליצה שפסק - בהסתמך בין היתר על ה"הלכות קטנות" - שנקראת ראייה. אך שמענו בשם הגרש"ז אויערבך שבחליצה נוהגים הדיינים להחמיר, כי זה מדאורייתא.
2 ב"שערי אפרים" (שער ג סוף סעיף יח) כתב "ואם הקורא אינו רואה בטוב, ורגיל בבתי עיניים, מותר לקרות בהם" - משמע שראייה ישירה עדיפה. לגבי ברכת בורא מאורי האש מצאנו דעות בראשונים שאסור לברך על שלהבת שנראית בתוך עששית - רש"י לברכות נג ע"ב, "שיטה מקובצת" שם, "ארחות חיים" (הובא ב"בית יוסף" לאו"ח סי' רחצ בסוף הסימן), וכן נקט המחבר שם בסעיף טו (ולא מצאנו שהגר"א חלק עליו).
אמנם הרשב"א חלק על רש"י, וראיתו מערוה בעששית שאסור לקרוא קריאת שמע כנגדה, ועיין "מגן אברהם" (שם סק"כ) שנראה שמצדד כרשב"א, ויעוין ביאורו ב"נודע ביהודה" (מהדורא תנינא תשו' כב), וכן עיין ב"ערוך השלחן" (שם סעיף יח) שגם מיישב את הרשב"א ממה שהקשה עליו ב"בית יוסף".
ה"משנה ברורה" (שם ס"ק לז) פסק שלכתחילה "אין כדאי להקל" בברכת בורא מאורי האש בעששית (אמנם ב"ביאור הלכה" ציין שאין לנו כוח למחות ביד המקילין). כמו כן החמיר ה"משנה ברורה" בקידוש לבנה, שמי שנאלץ לקדש תחת הגג, לכתחילה יפתח את החלון (או"ח סי' תכו ב"שער הציון" ס"ק כה. ועיין ב"ביאור הלכה" שם, ריש הסימן ד"ה "ונהגין מאורה" וב"שער הציון" ס"ק ד. ועיין ב"משנה ברורה" ס"ק ג לגבי קידוש לבנה כשהלבנה נכסית בעבים). וכן הוא בבדיקת חמץ, שהבודק לאור החמה המאירה דרך החלון לא יבדוק, אם האור חודר דרך חלון זכוכית, ("מגן אברהם" סי' תלג ס"ק ד ו"משנה ברורה" שם ס"ק ז). אך עיין "דעת תורה" לאו"ח (סי' תלג סעיף א), שמביא בשם ה"דעת קדושים", שדברי ה"מגן אברהם" מוסבים על זמנם, שהזכוכית לא היתה זכה, אך בזמננו אפשר להקל.
מראי-מקומות נוספים לעניין זה - שו"ת "הלכות קטנות" (ח"א סי' רעד) לגבי ראיית פני זקן בעששית, ולגבי ראיית עדות במראה (שם בח"ב סי' פב); "פתחי תשובה" (לחו"מ סי' לה ס"ק ח, ולאה"ע סוף סי' קסט, סדר חליצה בקצרה, ס"ק א); "ברכי יוסף" (חו"מ סי' לה אות יא); "שערי תשובה" (ריש סי' תכו). באור הלכה סי' רחצ ד"ה אמר בתוך אספקלריה ובספר "מאורי אש" לגרש"ז אויערבך דף צד; "יביע אומר" (ח"א או"ח סי' ז, סי' יז, סי' יח, ח"ד סי' מ, ח"ו סי' יב; "יחוה דעת" (ח"ד סי' יח אות ז ואילך).
3 ב"שערי אפרים" (שער ה אות ז), וכן נראה מ"קיצור שולחן ערוך" (סי' כד סעיף יב). ובפשט הוא מטעם שראינו, שחשש לכתחילה לראייה דרך חומר שקוף. אך יתכן שהגם שראייה כזו נחשבת לראייה, הרי השעוה נחשבת לחציצה, שלא כך ניתנה תורה מסיני (מכוסה), ועיין לקמן הערה 7 בשם רמב"ן (וכעין מה שמובא ב"ביאור הלכה" לגבי בורא מאור האש, שצריך אש גלויה ולא טמונה). וגם יתכן טעם אחר והוא שאין זה כבוד התורה, שתהא שעוה עליה. וצריך להסירה דווקא קודם הקריאה משום שצריך לסלק אי-כבוד מהר ככל האפשר.
4 "אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' קלג), והוא מדמה זאת למה שפסלו חכמים טבילה שרחצו אחריה במים שאובין, שלא יאמרו, שמים שאובין מטהרים. וה"ה כאן שלא יאמרו, שכך צריך להיות ספר-תורה, ואם באמת יחשבו כך, יעברו בבל תוסיף. ואף שבמקרה שלנו לא מדובר בציפוי קבוע, הרי קיים החשש שיחשבו, שרק כך ניתן לקרוא בתורה.
5 שו"ע יו"ד סי' רעד סעיף ז.
6 "נודע ביהודה" (מהדורא קמא סי' עד ד"ה ומ"ש מהרש"ל) - מאותו הטעם שאסור ניקוד, אסורה גם ההטעמה, שגם טעמי-המקרא משנים בין אם למסורת לאם למקרא. ועיין בט"ז שם ס"ק ו-ז, שספר מנוקד אי-אפשר להכשירו, מכיוון שנכתב מזויף מתוכו.
7 טעם זה מופיע ב"בית יוסף" (יו"ד סוף סי' רעד) בשם רב האי גאון, רבנו ירוחם והרשב"א. ובשם רמב"ן (סי' רלח) הביא טעם שאין הספר כנתינתו מסיני. ועיין ב"אגרות משה" (יו"ד ח"ג סי' קיז) שאמר, ששני הטעמים טעם אחד הם.
8 מצאנו בר"ן (הובא ב"שאילת יעבץ" ח"א סי' עה) שאיסור קריאת התורה שלא מתוך הספר אינו רק משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בע"פ, אלא גם מצד שבספר-תורה יש חסרות ויתירות, וקריין ולא כתיבן, והקורא שלא מתוך הספר מחסיר אותיות.
וכן מצאנו ב"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' מא) שאומר, שאף שבקרי ולא כתיב אמנם ישנה הלכה למשה מסיני שניתן לקרוא בעל-פה, אבל הקורא צריך לראות את הכתוב בעיניו, כגון הקורא "אשר לו חומה" צריך לראות את הכתוב "אשר לא חומה" בשעה שהוא קורא.
וכן לענייננו, אף שאין זה נחשב לקורא מספר מנוקד, הרי זה כקורא מספר שהמשמעות של אם למסורת בו מסותרת.
9 "משנה ברורה" סי' קמב ס"ק ח.
10 או"ח סי' קמב סעיף א וימשנה ברורה" שם ס"ק ד.
11 אף נראה שבמקום הדחק עדיף יהיה להשתמש בשקף המוצע, מכיוון שלגבי מגילת אסתר נפסק בשו"ע או"ח (סי' תרצא סעיף ט) שמגילה מנוקדת כשרה. וה"משנה ברורה" (שם ס"ק כה) פסק שבשעת הדחק יהיה מותר להטעים את המגילה (כ"כ בספר "באר שבע" דף קה וב"מגן אברהם" ס"ק י), וב"קיצור שולחן ערוך" (סי' קמא סעיף יח) התיר גם לנקד.
אך מכיוון שלכתחילה ראוי שלא לנקד ולהטעים בתוך המגילה עצמה, וב"ערוך השלחן" (שם סעיף יד) פסק שאף בשעת הדחק אין להטעים, נראה שהשקף המוצע עדיף (וזה עדיף גם מבחינה טכנית, שהרי אם יכתבו את הטעמים בתוך המגילה עצמה, יצטרכו למחוק אותם כשיהיה מי שיודע לקרוא בלעדיהם, ובשקף אין בעיה כזו).
12 ויש לציין הגבלה נוספת, והיא שראינו שכאשר יש בו בשקף קמט, אי-אפשר לקרוא דרכו. יש אפוא להבטיח שבעיה זו לא תהיה, הן ע"י שימוש בחומר גמיש לשקף הן על-ידי ידוע הקונים בבעיות האפשריות.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן

זמן הדלקת נרות חנוכה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

התשובות לשאלות הגדולות שבחיים

מי צריך את הערבה?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















