ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
16 יוני 2011
תיק 70052
התובע
ראובן הנתבעת
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
155 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב
156 - פירוק חברה ותחרות עסקית
157 - פירוק חברה ותחרות עסקית
טען עוד
חברת ABCD LLC
שמעון, מנהל א.ב.ג.ד.
פסק דין 1
בית דין זה הוסמך לדון בסכסוך כבורר, על פי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיום 13.6.10, ובהתאם לסעיף בוררות שבהסכם שביניהם.
במסגרת תמצית זו, לא נדון בטענות הצדדים ביחס לגורמי האשמה בכשלון החברה, אלא נעסוק בשתי סוגיות הלכתיות מתוך פסק הדין.
עובדות מוסכמות.
חברת א.ב.ג.ד. עוסקת מזה שנים בהתאמת מכשירים אלקטרוניים ומחשבים לשימוש בשפה העברית.
התובע, ראובן שימש בשנת 2005 יועץ חיצוני של חברת א.ב.ג.ד., ושיפר את התנהלות הכלכלית עת נקלעה למשבר. לאור הצלחה זו, ביקשו התובע והנתבע מס' 3 שהוא בעליה של חברת א.ב.ג.ד., לפתוח חברה בארה"ב, בה יינתנו שירותים דומים לאלו הניתנים בישראל.
התובע והנתבע הקימו את חברת ABCD , וגייסו משקיע נוסף לצורך זה.
החברה בחו"ל, התנהלת תוך חילוקי דעות כבדים, והצלחה מועטה. במשך שנת 2009 ניהל התובע את החברה באופן אישי, ושהה לצורך זה בחו"ל לתקופות ארוכות. בין הצדדים מחלוקת קשה לגבי גורמי אי ההצלחה. בשלב מסוים, דרשו הנתבע והמשקיע הנוסף מן התובע לחזור לארץ ולמשוך ידו מניהול החברה, תוך שהם מכניסים אדם אחר לניהול החברה, ואף הציעו לו הצעת רכישה של חלקו בחברה תמורת 68,000$.
בפועל, הצעת הרכישה לא מומשה, על רקע אי הסכמה בעניין דרישת הנתבעים כי במסגרת הסכם הרכישה יתחייב התובע שלא להתחרות בחברת א.ב.ג.ד. בארץ.
טענות ותביעות הצדדים
התובע טוען שפעל בצורה מקצועית, אלא שהחברה לא עלתה על דרך המלך לאור חוסר שיתוף פעולה מקצועי של הנתבע, אשר היה אמור לתמוך בחברה מן ההיבט המקצועי.
התובע דורש מימוש הצעת הרכישה של מניותיו, תמורת 68,000$ כפי התחייבו הנתבעים. לטענתו, בסוף הוא לא עמד על הדרישה לאפשר לו להתחרות בא.ב.ג.ד. בארץ.
לטענת הנתבעים , בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, התובע פעל בחוסר מקצועיות ובחוסר תום לב לאורך כל הדרך. בחברה הושקעו למעלה מ600,000$שהלכו לטמיון עקב התנהלותו החובבנית של התובע.
לגופה של תביעת התובע למימוש הצעת הרכישה, טוענים הנתבעים, שמעולם לא התגבשה ההצעה לכלל הסכם מחייב. שכן, התובע לא הסכים לוותר על אפשרותו להתחרות בחברת א.ב.ג.ד.
על כן, בפועל לא הגיעו הצדדים להסכמה, והצעת הרכישה אינה מחייבת. כמו כן, לא נחתם חוזה על הדבר, ובתכתובות המייל דובר על העברת הכסף לאחר חתימה על חוזה.
זאת ועוד, עת הוצעה ההצעה, לא ידעו המציעים על כשלים רבים בעבודתו של התובע, אשר לטענתם גילו רק אחרי שעזב. על כן, ההצעה בטעות יסודה, ובוודאי שאינה עומדת עוד על סדר היום.
התביעה שכנגד
פיצוי כספי בסך כולל של 304,140$. ולצורך אגרה העמידו את תביעתם על סכום זהה לסכום התביעה העיקרית, בסך 68,000$.
דיון
תוקפה של הצעת הרכישה.
עיקר תביעתו של התובע מסתמכת על מו"מ שנערך בין הצדדים בנוגע לרכישת חלקו של התובע בחברה בתמורה ל68000$. מו"מ זה הוצג על כל פרטיו הן בתכתובות מייל שהוצגו בפני בית הדין (נספח ו לכתב התביעה) והן בתמליל שיחה שהוגש לבית הדין (נספח 12).
מכלל ההתכתבויות והשיחות אותן בחן בית הדין עולה כי היתה אבן נגף במו"מ עליה לא סיכמו הצדדים והיא האם יוכל התובע להתחרות בחברת א.ב.ג.ס. הפועלת בארץ. התובע לא הוכיח בבית הדין שהתחייב שלא להתחרות בחברה בשעה שהנתבעים דרשו זאת במסגרת המו"מ על פרישתו מהחברה האמריקאית. נציין, שהשאלה האם על פי דין היה רשאי התובע להתחרות בחברה אינה רלוונטית לשאלת תוקפה של הצעת הרכישה. שכן, בין אם הוא זכאי להתחרות בחברה ובין אם לא – כל עוד לא היה מצב של הסכמה של שני הצדדים מכל טעם שהוא, אין בסיס לתביעה.
זאת ועוד, בתכתובת המייל בין הצדדים (מיום 16.06.09) הובהר כי הרכישה מותנית בחתימה על הסכם אשר כאמור לא התרחשה עקב חוסר הסכמה בין הצדדים.
התובע טוען כי מכיוון שכל פרטי העסקה סוכמו הרי שתכתובת המיילים מבטאת גמירות דעת חוזית המחייבת את הצדדים. מאידך טוענים הנתבעים כי מעולם לא נחתם דבר ואין הם חייבים לעמוד כיום מאחרי הצעתם דאז. הכרעת בית הדין היא, שכאשר צפיית הצדדים היא שהחוזה יחול רק לאחר חתימה על חוזה, גם אם יש הסכמה עקרונית – החוזה אינו תקף. וכאמור, בענייננו לא הוכח שהייתה גם הסכמה עקרונית.
תוקפו ההלכתי של חוזה בהצעה וקיבול ללא מעשה קניין.
בית הדין נדרש לשאלה האם במצב בו יש להניח שיש הסכמה בעל פה בין שני הצדדים אך לא נחתם חוזה או נעשה מעשה קניין אחר יש תוקף מחייב להסכמה או לא - מעיקר הדין, ועל רקע החוק במדינת ישראל:
כלל גדול אנו למדים בהלכות משא ומתן (בבא מציעא מח ע"א):
הנושא ונותן בדברים - לא קנה, והחוזר בו - אין רוח חכמים נוחה הימנו
כלומר מעיקר הדין, ההלכה בכל הנוגע לעמידה בהסכמים מבחינה בין חובה משפטית לחובה מוסרית. חובה משפטית חלה רק לאחר שנעשה קנין המבטא גמירות דעת של שני הצדדים. אולם הסכמה אשר נעשתה בעל פה ללא קנין אינה מחייבת את הצדדים אלא מן הבחינה המוסרית אך לא מן הבחינה המשפטית. (וכן נפסק ברמב"ם הלכות מכירה פרק א, א שו"ע חו"מ סימן קפט, א).
אכן, על פי ההלכה, יש תוקף הלכתי מחייב לנוהג בהתחייבויות ובקניינים, מדין "סיטומתא" – מנהג הסוחרים (בב"מ עד ע"א), וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך חושן משפט סימן רא , סעיפים א, ב):
נקנה המקח.... וכן כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו, כגון על ידי שנותן הלוקח פרוטה למוכר, או על ידי שתוקע לו כפו, (או במקום שנוהגים הסוחרים שמוסרים לקונה המפתח) (הגהות מיימוני פ"ז דמכירה), וכן כל כיוצא בזה.
לכאורה אם כן, יש תוקף הלכתי להצעה וקיבול בעל פה כאשר אלו מבטאים גמירות דעת של הצדדים, מדין 'סיטומתא', שכן לכאורה, זהו הוא המנהג כיום – לאור החוק בישראל. כך עולה מדברי הרדב"ז (שו"ת חלק א סימן שפ) הכותב:
והוי יודע דאי איכא מנהג במדינה להשתתף אפילו ע"י דבור הוי שיתוף וכן המנהג בזאת המדינה שאחד עומד לקנות סחורה ובא חבירו ואומר בינינו וחולק עמו וכך אנו דנין בכל פעם כי המנהג ענין גדול בדיני ממונות
אולם הרא"ש (בשו"ת כלל יב סימן ג) חולק על הרדב"ז וסובר כי:
סטומתא הינו דוקא שנעשה מעשה , כדפרש"י ז"ל, שרושמים על החבית. ואותו מעשה שעושין, הוי במקום סודר, אבל דיבור בעלמא, לא; אפי' אי נהוג, מנהג גרוע הוא, ולא אזלינן בתריה.
דהיינו, נחלקו הראשונים האם ניתן להרחיב את העקרון של סיטומתא, אף למצב בו המנהג הוא להתחייב או להקנות בעל פה, ללא כל מעשה. שיטת הרא"ש היא שאין להחיל את דין סיטומתא בעל פה: "ואפי אי נהוג, מנהג רע הוא" ולא הולכים אחריו. כוונת דבריו כפי הנראה היא, שהדרישה ההלכתית למעשה קניין, נועדה ליצור בהירות ולמנוע סכסוכים מיותרים בשל אי הבנה. על כן, את מעשי הקניין ההלכתי הקלאסי ניתן להמיר בדרכי קניין המשתנות מדור לדור, אך לוותר על הדרישה למעשה ברור, המובחן מן הדיבור שלעולם הוא ניתן לפרשנות כזו ואחרת – לא ניתן שכן זהו מנהג רע, הנוגד מהותית את דרישת הקניין.
אולם בנידון דידן, שניהם יסכימו כי לא זו בלבד שלא היה כאן לפי הבנת בית הדין לא קנין, ולא גמירות דעת חוזית אף הסכמה שבעל פה הנעשית באמצעות הצעה וקיבול לא היתה כאן שכן כפי שהוצג לבית הדין נותרה נקודה חשובה במחלוקת והיא שאלת אי התחרות בחברת פי.סי. גראף. אי התחרות עמדה על הפרק במו"מ שבין הצדדים אך לא סוכמה מפורשות במיילים שהועברו בין הצדדים. לאור חוסר הבהירות, לשני הצדדים היה ברור כי רק החתימה היא שתקבע האם יוכל התובע להתחרות בחברה או לאו, ובסופו של דבר החוזה לא נחתם.
לסיכום, בית הדין את מקבל את עמדת הנתבעים כי ההצעה שעמדה על הפרק, לרכישת המניות אינה מחייבת אותם עוד, מאחר ולא התגבשה לכלל חוזה מחייב.
תביעת התובע לתשלום בסך 68,000$ נדחית.
בשבוע הבא, נדון בשאלת זכותו של התובע להתחרות בחברת א.ב.ג.ד.
^ 1.קטעים מתוך פסק דין שניתן בהרכב הרב יוסף כרמל, אב"ד ; הרב אורי סדן ; הרב סיני לוי
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהפרי ועד הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה אכפת לך?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
