ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' נתן נטע ב"ר יעקב יצחק גרינברג ז"ל
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
מדוע מדגיש הפסוק "וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם"? - אומר המדרש: (שמות רבה ז, ג): "אמר להן הקב"ה: הֱיו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אע"פ שאני צריך לעשות בו את הדין". ובאמת, לכל אורך הדרך דואגים משה ואהרון לשמור על כבודו של פרעה ולא לבזות אותו. כשהם אמרו: "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱ-לֹקֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב", העיר רש"י "פן יפגעך היו צריכים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות". לפני מכת בכורות אומר משה לפרעה: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ" - למרות שהוא יודע שמי שירד אליו להתחנן שיצא ממצרים לא יהיו העבדים אלא פרעה בעצמו, אבל הוא מקפיד לשמור על כבוד המלכות ולא אומר זאת במפורש.
וכמובן שעולה מיד השאלה: לשם מה לשמור על כבודו של פרעה? האם זה באמת מגיע לו אחרי כל מה שהוא עולל לנו? ואם בין כה וכה הולכים להרוג אותו, האם אי אפשר גם להשפיל אותו?
חז"ל מדגישים שיש לשמור על כבוד המלכות גם כאשר מדובר במלך רשע. הכבוד אינו של האדם, אלא של המלכות. דוגמאות רבות ניתנות במדרשים (מכילתא בא יג. תנחומא וישלח ג. תנחומא כי תשא ו) על נביאים שהקפידו לשמור על כבודם של מלכים: יוסף נהג כבוד בפרעה, יעקב נהג כבוד ביוסף בנו, איש הא-לוקים נהג כבוד בירבעם בן נבט כשבא להוכיחו, אליהו נהג כבוד באחאב, חנניה מישאל ועזריה נהגו כבוד בנבוכדנצר, דניאל נהג כבוד בדריוש, רבי נהג כבוד באנטונינוס, ועוד. הכבוד שנוהגים במלכים אינו קשור להתנהגותם או לאישיותם אלא לתפקידם. גם גדולי ישראל בדורות האחרונים נהגו כבוד בשרים ובמלכים - גם של אומות העולם וגם של ישראל.
למה צריך לשמור על כבודה של מלכות? - יכול להיות שהסיבה היא בגלל שזה מקנה לנו את מידת הענוה, שכל-כך חסרה בדורנו. אבל יכול להיות שזה נועד גם לחזק את יראת השמים שלנו. הקב"ה הוא אינסופי, ואין לנו יכולת לתפוס את גדולתו. אבל הכינוי שנתנו לו חז"ל הוא 'מלך מלכי המלכים'. אם נדע לכבד את המלכים, נוכל לגזור מזה גם את הכבוד לקב"ה.
הגמרא (ברכות ט, ב) אומרת: "לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם". באותו עקרון ניתן לומר שמצוה לכבד מלך בשר ודם, שאם יזכה - יבחין בין מלך מלכי המלכים לבין מלך בשר ודם.
הרבה יתרונות יש לשיטה הדמוקרטית. מסתבר שזו השיטה הטובה והצודקת ביותר כיום. אבל יש לכך מחיר לא קטן: איבדנו את הכבוד שהיה למלכים. ולאט לאט אנחנו מאבדים גם את הכבוד שהיה שמור לבעלי תפקידים נוספים במערכת הדתית, החברתית והמשפחתית. ואולם, עדיין יש משהו בטבע האנושי שמחפש מושא להערצה. עלינו לפעול כדי שמושאי ההערצה שלנו ושל ילדינו יהיו דמויות הראויות לכך.
ענג שבת (306)
הרב מנחם דסברג
89 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות שמות וארא
90 - כבוד המלכות
91 - פרשה אקטואלית פרשות שמות וארא
טען עוד

האם מותר לפנות למקובלים?

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

תהיו חמים!

מה המשמעות הנחת תפילין?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אנחנו קודש למענך

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















