ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, אנחנו מוצאים שגם אברהם אבינו ויעקב אבינו קראו תיגר על מעשי ד' ברגעי משבר. אברהם אומר לקב"ה "מה תיתן לי, ואנוכי הולך ערירי?" ויעקב אומר לד': "ד' האומר לי... איטיבה עמך" (וכעת עשיו מאיים להשמיד אותי). אם כך, מדוע הקב"ה מוטרד מכך שמשה מציין שמצבם של בני ישראל במצרים עוד לא השתפר? במה שונים כל כך הדברים של משה מהדברים שאמרו אברהם או יעקב? ואם אינם כה שונים, מדוע הקב"ה מתגעגע, כביכול, לדורות קודמים ולהתנהגותם בהשוואה לדור הזה?
לפי הפירוש של האגדה לפסוקים האלה בפרשה, משה נענש על הצגת השאלה המתבקשת: מדוע מצבם של בני ישראל לא השתפר על אף שהוא, משה, ממלא את השליחות שהטיל עליו הקב"ה בדייקנות ובהקפדה? איזו מגרעת יש כאן שמעוררת תגובה כה ביקורתית משמים?
דומני שהתשובה טמונה בהכרה שיש הבדל בין היהודי כאדם פרטי לאמונה בגורל של העם היהודי כאומה וכקהילה. היהודי הפרטי, אברהם, יעקב, אתם ואני, מתמודדים דרך קבע עם משברים וקשיים בחיינו כיחידים. אין לנו שום ערובה שהקב"ה יחלץ אותנו מהקשיים. כפי שיעקב מנסח זאת, "אולי עוונותיי גרמו לי זאת". אברהם מבין שההבטחות שהקב"ה הבטיח לו יוכלו אולי להתקיים גם באמצעות עבדו הנאמן אליעזר. הספקות של האבות היו אישיים, לא לאומיים. אפילו לרגע אחד לא התערערה אמונתם בקיומו של עם ישראל ובניצחונו בסופו של דבר, בצדקת המטרה ובאמיתות המצוות או בתקפות של השליחות שהוטלה על עם ישראל. רגע התלונה של משה איננו אישי בלבד אלא לאומי. הוא חושש שהעם הזה לעולם לא יצא משעבוד מצרים, שאולי בני ישראל, כאומה, לא יהיו מסוגל להגיע להר סיני ולקבל את התורה ולהפוך לממלכת כוהנים וגוי קדוש, שאולי העם הזה איננו ראוי להבטחות העצומות שהוא קיבל.
משה נדרש לתת דין וחשבון על הפקפוק שלו בעם ישראל שממנו משתמע שהקב"ה לא בחר היטב, מפני שבני ישראל עדיין סובלים. מותר לאדם לפקפק במקומו האישי בסיפור של עם ישראל, אך אסור לו לפקפק לעולם בבחירה בעם ישראל ובהבטחות שהקב"ה נתן לו.
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
הנאה ממעשה שבת
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
סודו החינוכי של חודש שבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
