ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, אנחנו מוצאים שגם אברהם אבינו ויעקב אבינו קראו תיגר על מעשי ד' ברגעי משבר. אברהם אומר לקב"ה "מה תיתן לי, ואנוכי הולך ערירי?" ויעקב אומר לד': "ד' האומר לי... איטיבה עמך" (וכעת עשיו מאיים להשמיד אותי). אם כך, מדוע הקב"ה מוטרד מכך שמשה מציין שמצבם של בני ישראל במצרים עוד לא השתפר? במה שונים כל כך הדברים של משה מהדברים שאמרו אברהם או יעקב? ואם אינם כה שונים, מדוע הקב"ה מתגעגע, כביכול, לדורות קודמים ולהתנהגותם בהשוואה לדור הזה?
לפי הפירוש של האגדה לפסוקים האלה בפרשה, משה נענש על הצגת השאלה המתבקשת: מדוע מצבם של בני ישראל לא השתפר על אף שהוא, משה, ממלא את השליחות שהטיל עליו הקב"ה בדייקנות ובהקפדה? איזו מגרעת יש כאן שמעוררת תגובה כה ביקורתית משמים?
דומני שהתשובה טמונה בהכרה שיש הבדל בין היהודי כאדם פרטי לאמונה בגורל של העם היהודי כאומה וכקהילה. היהודי הפרטי, אברהם, יעקב, אתם ואני, מתמודדים דרך קבע עם משברים וקשיים בחיינו כיחידים. אין לנו שום ערובה שהקב"ה יחלץ אותנו מהקשיים. כפי שיעקב מנסח זאת, "אולי עוונותיי גרמו לי זאת". אברהם מבין שההבטחות שהקב"ה הבטיח לו יוכלו אולי להתקיים גם באמצעות עבדו הנאמן אליעזר. הספקות של האבות היו אישיים, לא לאומיים. אפילו לרגע אחד לא התערערה אמונתם בקיומו של עם ישראל ובניצחונו בסופו של דבר, בצדקת המטרה ובאמיתות המצוות או בתקפות של השליחות שהוטלה על עם ישראל. רגע התלונה של משה איננו אישי בלבד אלא לאומי. הוא חושש שהעם הזה לעולם לא יצא משעבוד מצרים, שאולי בני ישראל, כאומה, לא יהיו מסוגל להגיע להר סיני ולקבל את התורה ולהפוך לממלכת כוהנים וגוי קדוש, שאולי העם הזה איננו ראוי להבטחות העצומות שהוא קיבל.
משה נדרש לתת דין וחשבון על הפקפוק שלו בעם ישראל שממנו משתמע שהקב"ה לא בחר היטב, מפני שבני ישראל עדיין סובלים. מותר לאדם לפקפק במקומו האישי בסיפור של עם ישראל, אך אסור לו לפקפק לעולם בבחירה בעם ישראל ובהבטחות שהקב"ה נתן לו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













