דיני קדימה בברכות בסעודה | הרב שמואל אליהו | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ברכות
סעודה וברכות הנהנין

קטגוריה משנית

מדורים
קול צופייך
קול צופיך - הרב שמואל אליהו

7465

11 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רחל רשלין בת אלגרה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ברכות על אוכל בסעודה שמברכים בתחילתה על הלחם
על מה מברכים בתוך הסעודה ועל מה לא?
"אמר רב פפא: הלכתא! דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה – אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. ושלא מחמת הסעודה, בתוך הסעודה – טעונים ברכה לפניהם ואין טעונין ברכה לאחריהם. לאחר הסעודה – טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם (ברכות מא ע"ב).
הסבירו המפרשים ש"דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה" הם כל הבשר והדגים הירקות והחמוצים. הדברים שלפעמים נאכלים עם הלחם ולפעמים נאכלים בלעדיו – כולם נפטרים בברכה הראשונה על הלחם, שהייתה בתחילת הסעודה, ובברכה האחרונה שהיא ברכת המזון.
דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה, אם הם באים כשעדין יושבים בסעודה – הם צריכים ברכה לפניהם. ואלו הם: פירות ועוגות ושתייה שאינה חלק מהסעודה. כגון קפה ותה וכד' שמברכים עליהם ברכה ראשונה אבל לא ברכה אחרונה, כיוון שיוצאים ידי חובה בברכת המזון (שולחן ערוך קעז א).
כל זה בתנאי שעדיין הם בתוך הסעודה. אבל אם "לאחר גמר הסעודה כבר משכו ידיהם מן הפת, שהיו קובעים עצמן לאכול פירות ופרפרת ולשתות יין לאחר המזון – כיוון שמשכו ידיהם מן הפת, כל מה שהביאו לפניו, בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. ד'המוציא' ו'ברכת המזון' אין פוטרין אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה" (ב"י או"ח קע"ז). אבל דבר זה "אינו מצוי בינינו בזמן הזה לפי שאין אנו רגילים למשוך ידינו מן הפת עד ברכת המזון" (תוס' וראש ברכות שם) אלא "בסעודות גדולות מצוי הוא, וכיון שרגילים לסלק הפת מעל השולחן וכו' ודאי שטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם כדקאמר רב פפא".

עוגות אחרי הסעודה
ב"שולחן ערוך" (קסח סעיף ח) כתב כי עוגות שאוכלים אותן בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה – טעונות ברכה לפניהן ולא לאחריהן. ומהן עוגות שאוכלים מחמת הסעודה ומהן עוגות שלא?
היה אומר מו"ר אבא הרב זצוק"ל כי הדבר תלוי אם האוכלים שבעו מעיקר האוכל. שאם שבעו – העוגות הן קינוח ומברכים עליהן. אבל אם לא שבעו – הן חלק מהמזון ולא מברכים עליהן. והיה אומר הרב זצ"ל, כי אם בעלת הבית חכמה והאורחים חכמים, היא יכולה לדעת אם האורחים שבעו מהאוכל לפי הברכות שלהם על העוגות. צריך לשים לב לדבר שלא להעליב את בעלת הבית על-ידי שנברך על העוגות אחרי האוכל בפניה.
כל זאת בעוגות משביעות. אבל עוגות "רקיקים דקים שנותנים מרקחת עליהם" הן בוודאי עוגות שלא נועדו לשביעה אלא ללפתן. עוגות אלה לפעמים מברכים עליהן לפי המילוי שלהן, שהוא העיקר. שלפעמים הבסיס של העוגה העשוי מדגנים אינו העיקר, אלא רק כדי להחזיק את המרקחת שלא תיפול ותלכלך את ידיהם של האוכלים. "לכן רקיקים דקים שנותנים מרקחת עליהם, הם טפלים לגבי המרקחת וברכת המרקחת פוטרתן" (שו"ע שם). כשם שמברכים על קרמבו ועל גביע גלידה רק ברכת "שהכול" ולא "בורא מיני מזונות".
פירות שבאים בתוך האוכל
בשולחן ערוך (קעז א) כתב דוגמאות לדברים שלא באים מחמת הסעודה: "תאנים וענבים וכל מיני פירות". וגם ירקות כגון אבטיח ומלון ושאר פירות האדמה המתוקים, בדרך כלל אוכלים אותם בלי לחם, לכן "טעונין ברכה לפניהם, דברכת המוציא אינה פוטרתן, דלאו מעיקר סעודה הם". אבל לא צריך לברך עליהם ברכה אחרונה, כיוון שבאו בתוך הסעודה וברכת המזון פוטרת אותם.
אמנם לפעמים אוכלים לחם עם פירות מתוקים, כגון שזיפים או משמשים מבושלים, ואפילו לא מבושלים אם אוכלים אותם עם לחם בהתחלה או בסוף. "אפילו אם בינתיים אכל מהם בלא פת, אינם טעונים ברכה אף לפניהם".

מים בתוך הסעודה
בדרך כלל משקים שבאו להעביר את האוכל הם חלק מהסעודה. בוודאי אם נתקע לאדם משהו בגרון והוא רוצה להעביר אותו – הוא חלק מהסעודה ולא מברכים עליו (רד ז). ואפילו לא נתקע בגרון, לא יברך "לפי שאין דרך לאכול בלא שתייה". המשקים בטלים לסעודה, כי הם לא חשובים כל כך. חוץ מיין שקובע חשיבות לעצמו ולא נפטר בברכת הלחם. וכן כל כיוצא בזה, כגון כל המשקאות החריפים והמשובחים.
אמנם יש אומרים שצריך לברך על המים ששותים בתוך הסעודה. "ויש מחמירין עוד לברך עליהם בכל פעם, דסתמא נמלך הוא בכל פעם". על כן מי שרוצה להסתלק מן הספק, ישב לפני הנטילה במקום שבו הוא מתכוון לאכול ויברך על מעט מים או סוכר "שהכול", יכוון בדעתו על כל המים שיביאו לו בתוך האוכל, ואז לא יצטרך לברך עליהם ברכה בפני עצמה.

יין בתוך הסעודה
בשולחן ערוך (קעד א) כתב כי "יין שבתוך הסעודה – מברך עליו בורא פרי הגפן, ואין הפת פוטרו". ואחרי שבירכו עליו – לא צריך לברך על משקים אחרים כיוון שברכת היין "פוטר כל מיני משקין. הגה: אפילו מברכה ראשונה". ולא צריך לברך אחר היין הזה "דברכת המזון פוטרתו". ולא רק יין בלבד, אלא כל המשקים שיש להם חשיבות. כגון יין רימונים או ויסקי או כל דבר שיש לו חשיבות.
יש להעיר על מים של אגוז קוקוס, שטועים לחשוב כי צריך לברך עליהם "שהכול" כמו שמברכים על כל משקים היוצאים מהפירות, כגון מיץ תפוזים. אבל באמת ברכתם "העץ", כי כך הם גדלים על העץ, ומברכים עליהם ממש כמו שמברכים על אגוז הקוקוס עצמו.

מהו אוכל טפל ועיקר ומהו אוכל נלווה שאינו טפל?
"כל שהוא עיקר ועמו טפלה – מברך על העיקר ופוטר את הטפלה"
כל הנ"ל הוא בסעודה שיש בה ברכה על לחם בתחילה. אבל סעודה שאין ברכה על לחם בתחילתה, צריך לברר איזו ברכה פוטרת את האוכל האחר ואיזו לא. המשנה אומרת: "כל שהוא עיקר ועמו טפלה – מברך על העיקר ופוטר את הטפלה" ( ברכות מא ע"א).
הגמרא מביאה דוגמה להבין שעיקר וטפל הוא לא דווקא כשהם דבוקים זה בזה, כמו גלידה וגביע של גלידה, שמברכים רק על הגלידה. אלא גם אם הטפל הוא בפני עצמו, כמו חמוצים שבאים עם האוכל. אפילו אם לא אכל אתם לחם או מזונות – גם אז הם נפטרים בברכה על העיקר. וכך אומרת הגמרא: "היו לפניו צנון וזית – מברך על הצנון ופוטר את הזית". אע"פ שהזית הוא משבעת המינים, כאן האדם רוצה לאכול את הצנון שהוא חשוב בעיניו. וכיוון ש" מחמת צנון בא הזית – מברך על הצנון ופוטר את הזית". העיקרון הזה נכון גם לשקדי מרק וכדלקמן.
הבית יוסף (סימן ריב) הביא מחלוקת האם העיקר פוטר את הטפל רק מברכה ראשונה או גם מברכה אחרונה, ופסק למסקנת הדברים שאין הבדל ביניהם. ולכן כתב בשו"ע שם: "כל שהוא עיקר ועמו טפילה (פי' דבר בלתי נחשב), מברך על העיקר ופוטר את הטפילה בין מברכה שלפניה בין מברכה שלאחריה".

האם עיקר פוטר טפל כשאוכל את הטפל לפני העיקר?
הבית יוסף (ריב) הביא שאלה מעניינת בשם בעל "תרומת הדשן", על אדם שרוצה לשתות יין ורוצה להתחזק קצת באכילה על מנת שיוכל לשתות יין. האם האדם הזה יברך על מה שאוכל קודם לכן, או שזה טפל ליין שהוא עיקר המטרה של אכילתו?
ברור לחלוטין שאם היה מדובר על אכילה שאוכל בין כוס לכוס של יין, הרי שלא מברך עליה, אפילו אם היה מדובר במזונות. כיוון שהכלל של עיקר וטפל נכון גם לגבי מזונות ואפילו לחם. כמו שכתב ה"שולחן ערוך": "ואפילו פת שהוא חשוב מכל, אם הוא טפל, כגון שאכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו – מברך על הדג ופוטר הפת, כיון שהוא טפל". הבעיה היא שכאן הוא אוכל את הטפל לפני שהוא מברך על העיקר. יוצא שהוא אוכל את הטפל בלי לברך כלל. והוא נהנה בלי ברכה. האם יברך או לא?
מביא בשם תשובת "אור זרוע", שנשאל על "אותם שאוכלים גרעיני גודגדניות כדי למתק השתייה" שהם צריכים לברך על הפרי הזה, אבל לא "בורא פרי העץ" כיוון שהם לא מתכוונים בו לעיקר אלא לטפל. ולכן לא "מברך עליהם 'בורא פרי העץ' כמו שמברכין על כל גרעיני פירות האילן, אלא מברך עליהם 'שהכול' הואיל והן באין רק למתק השתייה". וכדבריו פסק הרמ"א.
אמנם השו"ע לא מקבל את הסברא הזו שיברך על אוכל ברכה שאינה ראויה לו, ולדבריו יברך על הטפל הזה את הברכה הראויה לו. כיוון שהוא נאכל קודם ואסור לאדם ליהנות מהעולם הזה בלי ברכה.

אוכל נלווה שאינו אוכל טפל – מברך עליו
הטור כותב (סימן רח) כי דעתו האישית הייתה שאדם שאכל מיני מזונות ואכל גם בשר או ירקות או שאר מיני לפתן – האוכל הנלווה בטל למזונות שאכל ויברך על כולם ברכה אחרונה "על המחיה". אבל הוא מוסיף ומספר שאביו הרא"ש לא הסכים אתו. לדברי אביו צריך לברך ברכה אחרונה מיוחדת למזונות בפני עצמה, ולשאר הדברים בפני עצמם.
כדברי הרא"ש נפסקו הדברים בשו"ע (רח יג): "אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים, אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים". וכמובן שלא פוטרים אחד את השני בברכה ראשונה שהיא יותר חמורה בדרך כלל.
העיר שם ה"ברכי יוסף", כי משמע שהברכה לא פוטרת אע"פ שהבשר ודגים באו ללפת בו חמישה המינים. לפי זה אם אכל בבוקר עוגה עם חתיכת גבינה – צריך לברך על הגבינה. וסיפר הוא על מו"ר זקנו הרב החסיד מורנו רבי אברהם אזולאי זלה"ה בעל ה"חסד לאברהם" הקבור בחברון, שאמר כי "מנהג פשוט במקומותינו לאכול לביבות ועם גבינה ביותר, ואין מברכין על הגבינה. ולא עוד אלא רבים נוהגים לאכול כסנין בבקר עם גבינה ואין מברכין כי אם על הכסנין, ומדין מברך על העיקר ופוטר הטפלה נגעו בה. וסיכם החיד"א כי "וצריך להתישב בדבר".
שאלו על כך למה צריך להתיישב בדבר. הלא זו משנה מפורשת שנפסקה להלכה, וראינו אותה לפני כן: "כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה". התשובה היא שיש טפל לעיקר שבא מחמתו, כמו חמוצים שטפלים לאוכל. שזו הדוגמה שהביאה הגמרא, ובזה העיקר פוטר בברכתו את הטפל. אבל אוכל שנלווה לאוכל אחר – לא פוטר אותו בברכתו.

קפה ועוגה של בוקר
בימינו אוכלים בבוקר קפה ועוגה. לפי הספק של החיד"א, יש ספק ברכות כל בוקר. כי כשאדם מברך קודם על העוגה, שהיא מזונות והיא קודמת, הוא נכנס לספק האם לברך על הקפה – האם הקפה הזה הוא טפל לעוגה כמו שכתב ה"חסד לאברהם", או שהוא נלווה לעוגה שחייב ברכה בפני עצמה, כמו שכתב ה"שולחן ערוך" לעיל.
באמת זה ספק לאדם בבוקר שעדיין לא אכל כלום, האם הקפה מעביר את העוגה שאכל ראשונה, או שהוא קובע חשיבות לעצמו. לכן היה מו"ר הרב זצוק"ל אומר שצריך לברך קודם על הקפה, למרות שסדר הברכות הוא שצריך לברך על מזונות קודם. כיוון שאם יברך קודם על המזונות ייכנס לספק ברכות בקפה. יקדים אפוא "שהכול" של הקפה, ואחר כך יברך "מזונות" על העוגה.

ברכות על אוכל בתוך סעודה שאין בתחילתה ברכה על הלחם
ארבעה מרכיבים לארוחה רגילה
כשאוכלים סעודה שאין בה לחם, אוכלים בדרך כלל מזון שיש בו ארבעה מרכיבים, ולפעמים רק אחד או שניים מהם. המרכיבים הם: א] בשרים למיניהם – דגים או קציצות או שניצל או עוף או צמחי וכד'. ב] ירקות למיניהם – אפונה, שעועית, גזר או תפוח אדמה וכד'. ג] דגנים למיניהם – מקרונים, קוסקוס, פתיתים או אורז וכד'. ד] חמוצים וכל מה שבא להעביר את האוכל. חמוצים אלה טפלים לאוכל ועליהם לא מברכים כשמברכים על האוכל עצמו. נדון אפוא רק בשלושה הראשונים.
על-פי הכללים שראינו קודם לכן, כשהמאכל הוא טפל – מברך על העיקר ופוטר את הטפל. אבל כשהמאכל הוא רק נלווה אל העיקר – הוא לא נפטר בברכתו. על כן אם המאכלים נמצאים בצלחות נפרדות – מברכים על כולם, פרט לחמוצים. דהיינו בתחילה "מזונות" ואחר כך "אדמה" ואחר כך "שהכול". כן הדין גם אם הם נמצאים בצלחת אחת אבל אוכל כל אחד בנפרד – גם במקרה הזה מברך ברכה אחת לכל אחד. אמנם, בדרך כלל מתבלים את המאכל קצת מזה וקצת מזה, ועל המקרה הזה נדבר בכל ההלכות לקמן.
אם יש ירקות, בשר ומזונות
אם יש חתיכה הראויה להתכבד בה של בשר – ויש גם מזונות בכמות משביעה וירקות (בכל פעם שנכתוב בשר או דגנים וירקות הכוונה לכל הסוגים שמפורטים לעיל) – מברכים על הבשר בתחילה ברכת "שהכול", אחר כך מברכים על המזונות, והירקות נפטרים בברכת המזונות כיוון שאוכלים אותם ביחד.
אם הבשר הוא בחתיכות קטנות ומעורב בתבשיל – מברך "בורא מיני מזונות" על הדגנים ופוטר את כל השאר, גם את הבשר וגם את הירקות.
אם יש רק בשר ומזונות
אם יש חתיכה הראויה להתכבד בה של בשר ויש גם מזונות בכמות משביעה וירקות – מברכים על הבשר בתחילה ברכת "שהכול", ואחר כך מברכים על המזונות.
אם הבשר הוא בחתיכות קטנות ומעורב בתבשיל – מברך "בורא מיני מזונות" על הדגנים ופוטר את הבשר.
אם יש רק בשר וירקות
אם יש חתיכה הראויה להתכבד בה של בשר ויש גם ירקות – מברכים רק על הבשר ברכת "שהכול", והירקות נפטרים בברכה זו.
אם הבשר הוא בחתיכות קטנות ומעורב בתבשיל – מברך "בורא פרי האדמה" על הירקות ופוטר את הבשר.
אם הבשר הוא מיעוט אבל החתיכות גדולות – מברך שתי ברכות, "בורא פרי האדמה" על הירקות ואחר כך "שהכול" על הבשר.
אם יש רק ירקות ודגנים
על-פי האמור לעיל, במקרה זה ההלכה היא ברורה – מברכים על הדגנים ופוטרים את הירקות.

קציצות וממולאים למיניהם
קציצות שונות – שמכילות בתוכן מרכיבים שונים, מברכים על העיקר. ולכן על קציצות בשר או פלאפל שמורכב מחומוס – מברכים "שהכול", אע"פ שיש במרכיבים של הקציצה והפלאפל גם דגנים.
בורקס, קובה או אגרול – מברכים עליהם "בורא מיני מזונות", כיוון שהעיקר הוא הציפוי ולא המילוי. אע"פ שהוא חשוב.
שניצל או דג מצופה – אע"פ שהציפוי הוא מזונות, העיקר הוא הפנים, שהוא השניצל. ולכן הברכה היא רק "שהכול" על הבשר או הדג, ולא מברכים כלל על הציפוי.
פלפלים, עלי כרוב או עלי גפן ממולאים – העיקר הוא המילוי, שהוא האורז או הדגנים האחרים, ולכן הברכה היא "מזונות". אם הם ממולאים בבשר – הברכה היא "שהכול".

מרקים למיניהם
מרק צח או מרק עם קצת ירקות
מרק צח שאין בו ירקות, אלא רק אבקת מרק או שבושלו בו ירקות אבל לא הוגשו – ברכתו "שהכול". בכלל זה גם מרק שיש בו ירקות מרוסקים או חתוכים לחתיכות קטנות, כמו מרק אפונה שבושל היטב והאפונה שלו כבר נימוחה – על כל המרקים האלה מברכים "שהכול".
במרק כזה, אם יש מיעוט ירקות ואינם נחשבים, שלא נועדו להשביע – ברכתו "שהכול".
מרק עם שקדי מרק
שקדי מרק וקרוטונים – תמיד טפלים למרק, אלא אם כן מדובר בכמות גדולה שמטרתה להשביע. וזה מצוי בעיקר אצל ילדים, שאצלם השקדים עיקר ולא המרק, ולכן הם צריכים לברך על השקדים "מזונות" ופוטרים את המרק.
מרק ירקות
בכל המרקים שהזכרנו לעיל, אם יש ירקות ניכרים, כגון תפוח-אדמה, אפונה וגזר חתוך שניכרים במרק, בין אם בגלל הכמות שלהם ובין אם בגלל שניכרים בגודלם – ברכת המרק היא "אדמה" והיא פוטרת את שאר המרק.
מרק ירקות עם עוף שניכר
אם יש בתוך המרק קציצות או חתיכת עוף שניכרת. אם הוא מרק צח – מברכים רק ברכת "שהכול" על העוף והמרק. ואם יש שם גם ירקות שניכרים – מברכים שתי ברכות, "אדמה" ו"שהכול".
מרק אטריות או אורז
כשיש במרק אטריות או אורז או כופתאות קנידלך והם נועדו להשביע, הם העיקר וברכת המרק הזה היא "מזונות". לפעמים מברכים גם "אדמה" או "שהכול" כדלקמן. אם הרוב אטריות – מברכים רק "מזונות". אפילו יש עוף או ירקות ניכרים. אם מיעוט אטריות והן ניכרות, ויש גם מיעוט ירקות שניכרים ויש גם חתיכת עוף נכבדת – מברכים שלוש ברכות.

סלט פירות – מתי ברכה על מאכל אחד פוטרת אוכל אחר
סלט שיש בו תפוחים וצימוקים – שהם מין אחד של שבעת המינים ומין אחד שאינו משבעת המינים – מברכים ברכה אחת ראשונה על אחד משבעת המינים. אחר האכילה מברכים ברכה אחרונה על כל פירות העץ. "על העץ ועל פרי העץ" היא ברכה שפוטרת את כל פירות העץ שאכלו, בין אם זה בסלט פירות ובין אם זה כל אחד בפני עצמו ("שולחן ערוך" רח סעיף יג).
סלט שיש בו גם פירות אדמה – אם יש בסלט פירות גם בננות או כל פרי אדמה אחר, מברכים על פירות האדמה אחרי שמברכים על פירות העץ, ואם יש מפירות העץ גם פירות משבעת המינים, לבסוף מברכים שתי ברכות אחרונות, אחת "על העץ ועל פרי העץ" ואחת על פירות האדמה, "בורא נפשות", אם יש בהם שיעור. ומברכים תחילה "בורא נפשות", כי היא תדירה יותר, ואחר כך מברכים "על העץ ועל פרי העץ".

סיפור על הרב זצ"ל
עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע
הרבה סיפורים יש על תפילות שנענו בציון של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אחד מהם מספר בועז לוינגר, ממעלה-אדומים: אשתי דורית הייתה בהיריון והכול היה נראה תקין לגמרי. כשהגיע מועד הלידה המשוער, פנתה אשתי למרפאה במעלה-אדומים, שם אנו גרים, ונאמר לה שיש לה מיעוט מי שפיר ושעליה ללכת לבית-החולים.
נסענו מיד לבית-החולים, ואולם שם הייתה צפיפות גדולה מאוד של יולדות, ולכן השכיבו את אשתי במיטה ולא התפנו לטפל בה. גם לא לחבר למוניטור. כאשר סוף-סוף אשתי חוברה למוניטור הסתבר שהתינוק במצוקה גדולה. הרופאים שהבינו את המשמעות של המספרים והנתונים שהיו על המוניטור נכנסו ללחץ גדול. הם הבהילו את אשתי לחדר הניתוח, שם יילדו אותה במהירות.
מיד כשהילד יצא לאוויר העולם, הוא נאלץ לעבור החייאה. את המחזה הזה לא אשכח לעולם, גוף כל כך קטן, שמבצעים בו פעולה כל כך קשה. מנהל הפגייה החזיק את בננו הקטן בידיים, כשהוא מחובר למכונת הנשמה, והריץ אותו לפגייה. שם שכב בננו כשכל גופו צינורות – צינור באף, צינור בפה וצינור בטבור. התינוק היה נפוח כולו, והתברר שהוא לא מוציא שתן. מהסיבה הזאת חיברו אותו גם לקטטר והכניסו אותו לחליפת קירור, כדי להוריד את חום גופו. הרופאים מצדם היו מאוד פסימיים ולא היו להם מילים כדי לעודד אותנו במצבנו הקשה.
באותם רגעים של מתח וחרדה, התקשר אבי שיחיה לרבנית צביה אליהו תליט"א וביקש שתיתן לו עצה וברכה ממה שהיא שמעה מהרב אליהו זצ"ל. הרבנית אמרה לו שייקחו מניין אנשים ויעלו לציונו של הרב זצ"ל בבית העלמין להתפלל. לא ידענו, אבל ממש באותו זמן התקשר גם חברי אל הרבנית, וגם לו היא אמרה לעשות כך.
מיד עשינו כדבריה ואספנו מניין אנשים שעלה להתפלל בציון של הרב. התפללנו שם תפילות מיוחדות, שיצאו מקירות לבנו, ואשתי שהייתה בבית-החולים התפללה משם בדמעות שליש שה' ירחם עלינו ועל התינוק שרק נולד וייתן לו חיים ארוכים וטובים.
יש פסוק בספר ישעיה (סה כד) שאומר: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע". זה פסוק שמדבר על תקופת הגאולה השלמה. אצל צדיקים גדולים הגאולה כבר כאן. זה בדיוק מה שקרה לנו. מיד כשיצאנו מהתפילה בציון של הרב אליהו זצ"ל קיבלנו את הבשורה המשמחת על רפואת בננו.
מיד בסיום התפילה בציון של הרב זצ"ל התקשרה אלי אשתי וסיפרה לי בהתרגשות כי בדיוק באותם רגעים הוציאו לילד את הקטטר. מאותו הרגע מצבו של התינוק הלך והתייצב. כעבור שלושה ימים הוא התחיל לאכול ולנשום בכוחות עצמו. גם החשש שלנו מפגיעה מוחית הולך ומתפוגג, שכן בדיקת אולטרסאונד ובדיקת EEG גילו שבינתיים הכול תקין, ב"ה.
שבוע לאחר מכן הכנסנו את בננו בבריתו של אברהם אבינו, וקראנו לו בשם רועי. אכן, ה' רועי לא אחסר.

הרב שמואל אליהו

רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.

52 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
י"ג אייר תש"פ
29 דק'
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז
תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
ט' אב תשע"ז
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
תפילת ערבית – גאולה אריכתא
סיון תשפ"ד
59 דק'
ראה
לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ – וּבָאתָ שָׁמָּה - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם
פרשת ראה תשע"ז
כ"ד אב תשע"ז

סעודה וברכות הנהנין

2 דק'
סעודה וברכות הנהנין
מה מברכים על כדורי פלאפל
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ו
55 דק'
סעודה וברכות הנהנין
הלכות ברכת המוציא ומזונות
הרב בן ציון מוצפי | שבט תשע"ב
25 דק'
נטילת ידים, סעודה וברכת המזון
נטילת ידיים
פניני הלכה ברכות פרק ב "נטילת ידיים לסעודה"
הרב אליעזר מלמד | ד' אדר א' תשס"ח
15 דק'
שאר ברכות המאכלים
ברכת הפירות ושהכל
פרק ח
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ

סעודה וברכות הנהנין

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב שמואל אליהו
הרב יעקב שפירא
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב משה אליה
הרב ינון גרוסברג
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

מה מברכים על כדורי פלאפל

הלכות ברכת המוציא ומזונות

נטילת ידיים

ברכת הפירות ושהכל

נטילת ידיים - חלק ג'

הרב שמואל אליהו

האור גדול של ל"ג בעומר

עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן

תשעה באב ענייני דיומא

מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז

תפילת ערבית – גאולה אריכתא

לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ – וּבָאתָ שָׁמָּה - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם

פרשת ראה תשע"ז

מה מברכים על כדורי פלאפל

הלכות ברכת המוציא ומזונות

נטילת ידיים

פניני הלכה ברכות פרק ב "נטילת ידיים לסעודה"

ברכת הפירות ושהכל

פרק ח

שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

האם מותר להתקלח ביום טוב?

סינון פסולת בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה המשמעות הנחת תפילין?

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

כשהבעש"ט היה דוקטור

מה לומדים מפרה אדומה

הלכות טבילת כלים

העבודה - תפקיד האדם בעולם

לא טרגדיה, צמיחה

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש