ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
והנה, לאחר מספר דקות, הוא שב אל הרב ואומר לו – רבי, וודאי אם הרב פסק שאני חייב, הרי כך הדין ואשלם, אך מה המקור עליו הסתמך הרב בפסק הדין?
ענה הרב – למדתי זאת מהש"ך (אחד המפרשים המרכזיים על השולחן ערוך). אמר היהודי – אם הרב פסק כך והש"ך פסק כך וודאי אנהג כך, ויצא.
לאחר מספר דקות שב היהודי, ושוב שאל – מהיכן למד זאת הש"ך? ענה הרב – מהרמב"ם, והרמב"ם מהגמרא, והגמרא למדה זאת מתורתנו הקדושה שניתנה מפי הקדוש ברוך הוא למשה מסיני.
כעת שאל היהודי – מתי ניתנה התורה? ענה הרב – בחג השבועות, בשישי בסיוון. חייך היהודי ואמר – אם כך, לא אקיים את פסק הדין, שהרי חג השבועות חל באמצע הקיץ, ואז הדרכים אינם מלאות בוץ, ולא הייתי מחליק וגורם את הנזק.
כמובן, דברי אותו יהודי הם שטות והבל, שהרי תורתנו הקדושה היא נצחית ונותנת מענה לא רק לימי החורף כימי הקיץ, אלא לכל התהפוכות שעבר ויעבור העולם עד סוף כל הדורות. אך סיפור זה מחדד את הנקודה אותה הדגיש הרב בדבריו – המקור אינו חוכמתו של הש"ך או תורתו של הרמב"ם, גדולים ככל שיהיו. כל חכמינו הקדושים שואבים את כוחם ודבריהם מדבר ה'.
נקודה זו חשובה היא מאד בבואנו להתבונן בפרשת משפטים, ובהבדל היסודי בין המשפט התורני לבין בתי המשפט שלא דנים על פי דין תורה. שאלה יסודית שניצבת לפני כל מערכת משפט – מה מקור הסמכות ממנו יונק השופט/ הדיין בבואו לפסוק את הדין. תמיד אפשר לומר לשופט – מי שמך? מי אתה שתחרוץ גורלות ותחליט לשבט או לחסד?
בתולדות המשפט הבינלאומי ניתנו לכך מספר תשובות – יש שאמרו – המדינה/ הציבור. "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". לציבור יש זכות ליצור לעצמו מערכת חוקים שתשמור על הסדר ואורחות החיים, ולפי אותה מערכת פוסק השופט. זו הסיבה שתולים דגל מאחורי השופט, לייצג את מקור הסמכות.
יש שאמרו – המוסר. את מערכת החוקים כתבו אנשים שישבו וכיוונו עד למוסר האמיתי, לכן – בחוקה האמריקאית, יודעים עד היום מיהם מחברי המוסר, ויש גם מעט מאוד תיקונים בחוקה (27 תיקונים בפרק זמן של יותר מ200 שנה!). כמובן, גם השופטים מכוונים את עצמם לקול המוסר והצדק האמיתי, ללא פניות ונגיעות אישיות, ופוסקים את האמת בטהרתה.
כמובן, כל אחד מרגיש בחולשתם העצומה של מקורות סמכות אלו. אמנם לציבור יש כוח מסוים, וגם ביהדות יש מושג של 'משפטי המלך', שכוחו מהציבור, אבל לומר שהמחוקקים הם אנשים שכיוונו למוסר אמיתי, ובמיוחד לטעון שהשופטים פוסקים את הדין ללא נגיעות אישיות זו טענה חלשה מאוד. הרי כולנו מרגישים עד כמה מערכת המשפט נגועה כיום בנגיעות ואינטרסים אישיים.
תורתנו הקדושה אומרת אחרת. פרשת משפטים ניתנת מיד בתום מעמד הר סיני, ללמדך שהמשפט בישראל יונק את כוחו מהקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הצדק והמוסר האמיתיים. ו"אלוקים ניצב בעדת אל" – ב"עדת הדיינים". בנוסף - בית הדין הגדול יושב בבית המקדש, במקום השראת השכינה.
יתר על כן, מדהים לעיתים לגלות, (ואין כאן המקום להיכנס לדוגמאות) - איך דווקא בית המשפט של התורה, מתוך שיודע את מוגבלות כוחו של האדם, יודע שלא תמיד מצליחים הדיינים להגיע לבירור המציאות עד הסוף, ויש כללים כיצד לפסוק במקרים שלא הצלחנו לברר את המציאות ("המוציא מחברו עליו הראיה", "כל דאלים גבר", "יחלוקו", "שודאד דייני").
התורה לא מתיימרת לטעון טענות שחצניות, כאילו הדיינים הם יודעי כל ומורמים מעם, אלא כל כוחם של הדיינים הוא בהקשבתם וביטולם לדבר ה'.
למעשה, חשוב שכולנו בעת דיון משפטי, לא נפנה לבתי המשפט הפוסקים לפי דיני הגויים, אלא נפנה לבתי הדין ולפסיקות התורה. ובזכות זאת נזכה ל"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מי צריך את הערבה?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
