ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאחר קום המדינה התאספו סביבו לאט לאט, תלמידים אשר ביקשו לשמוע את דבר ה' לעת הזו ולהבין מהי המשמעות האמונית של כל מה שעובר עלינו. הרב צבי יהודה נענה לאתגר והחל ללמד את יסודות משנתו של אביו, כשהוא עצמו מוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו ומסביר בין כל דברי התורה את ערכה הגדול של המדינה שקיומה הוא מצווה אע"פ שלא הכל מתנהל בה לפי ההלכה.
כשמבקשים להסביר במה היה כחו גדול ואיך הצליח להביא לכך שתהא השפעתו גדולה, נראה לי שבראש ובראשונה זה היה בזכות כח האמונה החזקה אשר לו. באמונה זו הדביק את שומעי לקחו ומתוך כך קנתה לה התורה שלימד מקום בליבם של הצעירים המתדפקים על דלתות ביתו.
אנו בישיבה היינו רגילים ללמוד ספרי מחשבת ישראל, שזה עצמו היה חידוש שהתחדש בישיבת "מרכז הרב". אולם בשלב מסוים עשה הרב צבי יהודה הסבה לשם של לימוד המחשבה וקרא לו בשם לימוד אמונה, ללמדנו שעיקר התכלית של ההתעסקות בתחום הזה היא חיזוק האמונה. מתוך הוראה זו של הרב צבי יהודה ניתן ללמוד שהוא עצמו היה איש שכולו אמונה.
כל דברי התורה והנביאים היו אצלו ביטוי למציאות ממשית וקיימת, כך היה אפשר לחוש אף בדבריו כששמענוהו חוזר ומשנן פסוקים יסודיים כמו "ציוה לעולם בריתו", "כח מעשיו הגיד לעמו" ו"עם זו יצרתי תהילתי יספרו". לאחר ששמענו את הדברים שוב ושוב, אי אפשר היה להתייחס אליהם רק כמו לטקסטים חשובים אלא כמו לדברים של אמת גדולה וממשית, שכן באמת הרי ציוה לעולם בריתו. ורק מי שמאמין בצורה כל כך חזקה כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב, יכול להדריך להבין את כל מהלכי התקופה לאור האמונה, ויכול גם לחזק ולעודד בעת צרה בצורה מופלאה.
הוא אכן ידע להתעלות ולהפיח רוח של תקוה ואמונה גם בימי קטנות, ומי מאתנו אינו זוכר את דרשתו המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים שהיה בה קריאה להתחזקות גדולה באמונה. זו בלטה במיוחד באותם ימים על רקע החולשה הגדולה שפקדה אז את קברניטי המדינה.
בהחלט אפשר לומר כי בזכות אותה אמונה גדולה של הרב צבי יהודה זכינו, תוך זמן קצר, להרחבת גבולות הארץ, ומותר אולי לומר שזוהי הברכה שזוכים לה מהימצאותו של הצדיק המאמין האמיתי בקרבנו.
מלבד החידוש בקביעת השם של לימוד האמונה, היה לרב צבי יהודה חידוש לשוני נוסף, אותו קבע בכותרת שנתן למאמר שכתב במלאת שלשים שנה לפטירת אביו הרב זצ"ל, וזו היתה: "התורה הגואלת".
באמת זו אינה רק כותרת בעלמא, אלא יש כאן אמירה שמבטאת את מפעלו התורני של הרב צבי יהודה זצ"ל בצורה המושלמת ביותר.
התקופה שבה היה עיקר פעלו הרי היא התקופה שלאחר קום המדינה, גם כשהיה נדמה שהתרגלנו למציאות החדשה של ממשלה יהודית בארץ ישראל, בכל זאת לא ידענו איך להתמודד עם המציאות הזו מנקודת מבט דתית. מצד אחד מצאנו את עצמנו מול מנהיגים שלא הצטיינו כל כך בשמירת תורה ומצוות, ומצד שני עמדו מנגד מנהיגי עולם התורה והחסידות אשר חלקם גילו התנגדות תקיפה ואידיאולוגית נוסח "סטמאר", ואחרים הסתייגו מטעמים פשוטים יותר כשהם אומרים שזו אינה מדינת התורה ומה לנו ולה.
במצב זה הציבור הדתי מצא את עצמו קרוע בין שמחה גדולה וטבעית על עובדת קיומה של המדינה, לבין גדולי התורה שאינם שותפים לשמחה זו.
אנו הצעירים חיפשנו את מי שיקח על עצמו את המשימה של חיבור המדינה בעבותות של אהבה לכל המהלך ההיסטורי המתגלה לעינינו, מתוך שייכות לתורה בגדלות ממש.
הכיוון היה ברור: יש לחפש את התשובה בבית מדרשו של מרן הרב זצ"ל. אז הגיעה שעתו הגדולה של הרב צבי יהודה שהתגלה עד מהרה כמחנך בחסד עליון. האל חנן אותו בגישה טובה לצעירים הצמאים לדבר התורה היוצא מפיו. זו התורה הגואלת, התורה שאינה מנותקת מכל דברי התורה המקובלים במשך כל הדורות, אלא דווקא מחזקת אותם ומבטיחה את יציבותם ע"י השלמתם. מהרב צבי יהודה למדנו שתורת ה' כשהיא תמימה, אזי היא משיבת נפש.
שלשה עיקרים יש בתורה הגואלת:
א. דרישה להתמדה בלימוד התורה בכללותה ולהתגדל בה.
ב. לימוד ערכה של התקופה מתוך הכרת הדברים המתחדשים מסביב ל"קץ המגולה" וחנוך לקשר עמוק לישוב ארץ ישראל.
ג. ידיעת הערך של כלל ישראל, שגם בימים של חולשה, סגולתם של ישראל במקומה עומדת, ומתוך כך יש עניין רב בקרוב הרחוקים מתוך אהבה והרגשת אחוה.
הדברים האלה שנשמעו מן הרב נכנסו וחדרו עמוק עמוק למוחם וליבם של השומעים, עד שחשו כאילו נהפכו להיות אנשים חדשים בעלי תפישה חדשה, המקיימת את דברי מרן הראי"ה הרב ש'הישן יתחדש והחדש יתקדש'.
זוהי התורה הגואלת את העם מתורת חו"ל ומביאתם לתורת א"י. לאורה של תורה זו גדלו והתחנכו מאות תלמידים ע"י מו"ר זצ"ל ואלה הוסיפו ועודם מוסיפים תלמידים הרבה לאלפים ולרבבות.
הרב אריה שטרן
רב העיר ירושלים וראש מכון הלכה ברורה
הכנס הכ"ג למצוות התלויות בארץ נתינת כשרות מהדרין לפירות שגודלו באיסור כלאיים
הכנס הכג' למצוות התלויות בארץ - כלאיים
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
