ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ניסן, ה'תשנ"ה
הפעלת כסא-גלגלים חשמלי לנכה באמצעות קרן-אור בשבת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
59 - שימוש בפועל גוי להכנות מקודש לחול
60 - הפעלת כסא-גלגלים בשבת
61 - דין ערל ושיתופו בחיי הקהילה.
טען עוד
האם ניתן להפעיל כסא כזה בשבת לצורך נכה, שמעתי שבבית החולים "שערי צדק" בירושלים משתמשים בטכניקה כזו.
אם אסור להפעיל את הכסא, מה ניתן לעשות כדי להתיר את הפעולה בשבת וביום טוב.
האם זה נחשב כגרמא, האם כדוגמה לגרמא ניתן לראות בפתיחת וילון או תריס בבית המאפשרת כניסת קרני שמש שיפעילו מתקן חשמלי או יכבו אותו כגון נורת התמצאות?
תשובה
השימוש בכסא-גלגלים ממונע בשבת מותר (ע"פ הידוע לנו כיום) אך ורק באמצעות מפסקי גרמא 1 שפותחו ע"י המכון הטכנולוגי להלכה בבית וגן, ירושלים, ומכון "צומת" באלון שבות, גוש עציון. ראוי להדגיש, כי השימוש במפסקי-גרמא מותר אך ורק במקרים הכרחיים, וכי כל מקרה צריך להיות נדון כמקרה פרטי ולגופו של עניין. הדרך שהצעת בשאלה, איננה מותרת 2 .
אם יש צורך בתשובה למעשה על מקרה פרטי, שלח נא את הפרטים המלאים, ואנו נשתדל לענות בהקדם, אחר התיעצות בצדדים הטכנים עם הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת".
^ 1. שאלת השימוש בעגלת-נכים ממונעת בשבת עלתה על שולחנם של גדולי הפוסקים כבר לפני כעשרים שנה, ובמהלך השנים נמצא פתרון שקיבל את אישורם, בינהם גם של הגרש"ז אויערבך. עיין מאמר בנושא זה הכולל תשובה מהגר"ש ישראלי המובא בתחומין ח, עמ' 37. הבסיס ההלכי להיתר הוא בדברי השו"ע (אורח-חיים סי' רעז סעיף ב), שם כתוב לסגור דלת שכנג מדורה, שמותר, ואין בכך משום מכבה. ועיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) שהטעם לכך הוא, שבשעת הסגירה לא קורה כלום, ורק חדירת הרוח מופסקת, אלא שלאחר מכן תיחלש האש ואולי אף תכבה. על בסיס זה בנוי העיקרון של מפסקי גרמא המבוססים על מנגנון השולח פולסים מחזוריים לתא פוטו-אלקטרי או למתג פשוט. כאשר האדם חוצץ את התא או מסיט את המתג, לא מתרחש דבר, ורק בבוא הבדיקה המחזורית הקרובה תתרחש התוצאה. נמצא שהאדם רק גרם, אך לא הפעיל, התוצאה מושגת תמיד והיא נגרמת ע"י גורם חיצוני מחזורי בלתי-תלוי.
זהו העיקרון של מפסק הגרמא שהתירו במקום הפסד או לצורך גדול, ע"פ פסק הרמ"א בסוף סי' שלד, שגרמא אינה מותרת אלא במקום פסידא, כגון בבתי-חולים ובמערכת ביטחון, וזוהי השיטה הנהוגה בבי"ח "שערי צדק" שהזכרת במכתבך.
שיטה זו מועילה להפעלה הראשונית של עגלת הנכים בשבת, פעולות נוספות דורשות פתרונות הלכה-טכני נוספים, משום שפתרון הגרמא איננו ישים בהם.
^ 2. הצעתך ליצור סגירת מעגל חשמלי ע"י הרמת ה"תריס" החוסם את קרני-האור (פולסים) כדי לאפשר תנועת הכיסא אין בה משום היתר, שכן, אין הבדל בין סגירת מעגל חשמלי ע"י לחיצה על מתג אשר מקרב (באופן מכני) שני גופים מתכתיים זה לזה, ועל-ידי זה נסגר המעגל והחשמל זורם ומפעיל מיידית את אשר הוא נועד להפעיל, ובין סגירת מעגל כזה ע"י הסרת מחסום כלשהו המונע את סגירתו. בשני המקרים - ברגע שהמכסה ("הריבוע" בלשונך) מוּסר - החשמל זורם תיכף במערכת, ואכן, אם אמנם פתיחת הווילון או התריס שבדוגמה שציינת, מאפשרת מיידית לקרני-השמש להפעיל מעגל חשמלי - תהיה הפעולה אסורה. דבר זה מפורש למעשה בדברי השו"ע (אורח-חיים סי' רעז סעיפים א-ב) על-פי המפורש בגמ' (שבת קכ ע"ב) שאסור לפתוח דלת כנגד המדורה הקרובה אצל הדלת, משום שפתיחת הדלת מגבירה בהכרח את עצמת האש - והרי הוא מבעיר, וזה פסיק רישיה. וכשם שאסור לפתוח בשבת דלת של מקרר, כאשר פתיחה הדלת מדליקה נורה בפנים המקרר, וכשם שבפתיחת דלת כנגד המדורה, כל שנעשה אינו אלא מתן מעבר חפשי לרוח (הסרת המחסום), כך גם בהצעתך לגבי חסימת קרן-האור, כאשר הסרת המחסום המסתיר גורמת ישירות להפעלת מערכת - והרי זה מעשה בידיים, ואין לזה כל היתר. ומסתבר שזה גרוע מפסיק רישיה, משום שבדלת ומדורה, הפעולה היחידה שנעשית היא פתיחת הדלת (אף כי בהכרח היא גורמת להבערה), ואִלו במכשיר כנ"ל, הרי עצם מטרת הסרת המחסום היא הפעלת המכשיר, והיא דרך הפעלתו, ואפילו לא פסיק רישיה (עיין מה שכתב ב"שמירת שבת כהלכתה" בשם הרב שלמה זלמן אוירבך בפרק י הערה מה, ומשם יש ללמוד בקל וחומר לנדון דידן, שלא זו בלבד שזוהי דרך ההפעלה, אלא זוהי למעשה המטרה האחת והיחידה של פעולת של "הסרת הריבוע").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
