ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תמוז, תשנ"ט
פטור מתחנון כאשר כלה מתפללת בבית הכנסת
שאלה
הכלה מקפידה להתפלל בציבור כל יום כבר כמה שנים. היא אמרה שבשבעת ימי המשתה יתכן שהחתן יצטרך ללכת לעבודה והם לא יתפללו באותו מניין או שהוא לא יוכל להתפלל בכלל במניין, אבל היא עדיין תגיע. היא רוצה לדעת אם יש לקהל להגיד תחנון כשהיא נמצאת בתוך שבעת ימי המשתה?
תשובה
המנהג הוא שלא לומר תחנון כשיש חתן בעזרת-הגברים , ויש על מי לסמוך גם למי שמיישמו למקרה שהכלה מתפללת בעזרת-נשים1, אף-על-פי שאין החתן בעזרת-הגברים2.
ובמקום שהדבר יעורר מחלוקת בציבור, יש לפתור את הבעיה בדרכי נועם בלבד, "והאמת והשלום אהבו" .
_________________________________________________________
נשים צעירות הבאות להתפלל בקביעות במניין הן תופעה חדשה, שיסודה ברגשי - קודש ויראת – שמים. על כן יש לחפש דרכים ע"פ ההלכה לעודד את הקשר בינן לבין בית-הכנסת, חיי קהילה, לימוד תורה וקיום מצוות. ובוודאי שיש להיזהר שלא לפגוע ברגשי קודש אלה.
2 מכיוון שלא נשאלנו, לא התייחסנו בתשובה לעובדה המוזכרת בשאלה בדבר חתן היוצא לעבודתו ב-ז' ימי המשתה, נושא הדורש הכרעה הלכית בפני עצמו.
בשו"ת "ישכיל עבדי" (ח"ז השמטות לאו"ח סי' ג ס"ק א) הכריע שאין לבטל אמירת תחנון מכיון שהאישה אינה מצטרפת עם הציבור (א) משום שאינה מצטרפת למניין (ב) משום שבשל הימצאותה בעזרת-נשים אין היא נחשבת לחלק מן הציבור לעניין זה. לדעתו רק ב"בית חתנים" מבטלים תחנון אף אם רק הכלה שם. וכן פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ח"ה סו"ס יב) "פשוט שאין כלה לבד פוטרת מנפילת אפיים, כיון שאינה בצירוף איתם, ועוד טעמים. ולרוב הפשיטות אקצר". וחזר ושנה (ח"ח סי' כד סעיף ב) שאין לבטל תחנון אא"כ מתפללים ב"בית חתנים", אם רק הכלה נוכחת שם.
אמנם בשו"ת "שבט הלוי" הנ"ל (שם) הביא השואל מספר "מאורי אור" (דף קסא), וז"ל: "נפילת אפים אצל חתן ואבל מסתברא הכי נמי כלה ואבלה", ופשטות דבריו שכלה פוטרת מתחנון, ואולם בעל "שבט הלוי" העמיד דבריו רק במקרה שמתפללים ב"בית חתנים".
נחלקו פוסקים אם אומרים תחנון כשחתן נמצא בבית-הכנסת ולא מתפלל עם הציבור. לדעת הגרש"ק (ס' החיים סי' קלא) נפטרים מתחנון רק ביום החופה, ולדעת מהרש"ם ( "דעת תורה" קלא, ד) ושו"ת "חסד לאברהם" (או"ח ב מצויין ב"תפילה כהלכתה" ,עמ' שו הערה מב) שפטורים כל ז' ימי החופה. לדעת "אשל אברהם" (בוטשאטש, סי' קלא), "ישכיל עבדי" (שם) "אבני ישפה" לגרי"ש אלישיב ( א, כא) אומרים תחנון.
לדעות שגם חתן שאינו מתפלל עם הציבור פוטר מאמירת תחנון, אין צורך בהימצאותו במקום התפילה ודי בהימצאותו באותו המקום כדי לפטור את הציבור, קל וחומר שפטורים בנדון דידן, שהכלה מתפללת באותו המנין. לגבי הצטרפות הכלה מעזרת-נשים יש להעיר ממה שפשוט לפוסקים (יעוין "תפילה כהלכתה" פרק טו סעי' כו ובהערות) שלעניין אמירת תחנון יש לצרף לבית-הכנסת כל חדר סמוך, ובלבד שלא יהא בו ארון-קודש ותיבה, ובמה תהא שונה עזרת-נשים? וכן כתב הגר"ח קניבסקי (בתשובה סי' רכו) בסוף ספר "אשי ישראל" שעזרת-נשים נגררת אחרי בית-הכנסת. ניתן לצרף גם את שיטת בעל "ישועות יעקב" ( סי' קלא, י ) שהכריע, שאם יש חתן בבית-כנסת אחד בעיר, כל העיר נגררת אחריו, והעיד שכך נהגו בפראג, ואף שלמעשה לא נוהגים כך, מכל מקום למדנו מדבריו שאין הפטור מתחנון תלוי בהצטרפות למניין.
ובנוגע לעצה שכתב הט"ז (שם סי' קלא, ס"ך י ) והביאה ה"משנה הברורה" (שם ס"ך, כ ) שב-ז' ימי המשתה אלו ימנע עצמו החתן מלהיכנס לבית-הכנסת כדי שלא יבטלו אמירת תחנון - הרבה מן הפוסקים לא קיבלו עצה זו (שיש בה גם ביטול תפילה בציבור לחתן!) ויש מהם שאף אמרו שראוי שיבוא לבית-הכנסת כדי שהציבור ישתתף בשמחתו ("כף החיים" סי' קלא, ס"ך פז וכן "ילקוט יוסף" חלק א עמ' שמה הערה יא, ויעוי' במה שציין שם), ובפרט במקרה דנן שלא ממליצים לחתן שלא לבוא, ראוי להיזהר לא לבייש את הכלה. ואף שהחתן מחוייב בתפילה בציבור, יתכן שגם היא מחוייבת, מכיוון שקיבלה על עצמה, ואף אם לא קיבלה על עצמה קבלה גמורה, ראוי להיזהר בזה מאוד, כדי לא לגרוע ח"ו משמחתה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
