ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תמוז, תשנ"ט
פטור מתחנון כאשר כלה מתפללת בבית הכנסת
שאלה
הכלה מקפידה להתפלל בציבור כל יום כבר כמה שנים. היא אמרה שבשבעת ימי המשתה יתכן שהחתן יצטרך ללכת לעבודה והם לא יתפללו באותו מניין או שהוא לא יוכל להתפלל בכלל במניין, אבל היא עדיין תגיע. היא רוצה לדעת אם יש לקהל להגיד תחנון כשהיא נמצאת בתוך שבעת ימי המשתה?
תשובה
המנהג הוא שלא לומר תחנון כשיש חתן בעזרת-הגברים , ויש על מי לסמוך גם למי שמיישמו למקרה שהכלה מתפללת בעזרת-נשים1, אף-על-פי שאין החתן בעזרת-הגברים2.
ובמקום שהדבר יעורר מחלוקת בציבור, יש לפתור את הבעיה בדרכי נועם בלבד, "והאמת והשלום אהבו" .
_________________________________________________________
נשים צעירות הבאות להתפלל בקביעות במניין הן תופעה חדשה, שיסודה ברגשי - קודש ויראת – שמים. על כן יש לחפש דרכים ע"פ ההלכה לעודד את הקשר בינן לבין בית-הכנסת, חיי קהילה, לימוד תורה וקיום מצוות. ובוודאי שיש להיזהר שלא לפגוע ברגשי קודש אלה.
2 מכיוון שלא נשאלנו, לא התייחסנו בתשובה לעובדה המוזכרת בשאלה בדבר חתן היוצא לעבודתו ב-ז' ימי המשתה, נושא הדורש הכרעה הלכית בפני עצמו.
בשו"ת "ישכיל עבדי" (ח"ז השמטות לאו"ח סי' ג ס"ק א) הכריע שאין לבטל אמירת תחנון מכיון שהאישה אינה מצטרפת עם הציבור (א) משום שאינה מצטרפת למניין (ב) משום שבשל הימצאותה בעזרת-נשים אין היא נחשבת לחלק מן הציבור לעניין זה. לדעתו רק ב"בית חתנים" מבטלים תחנון אף אם רק הכלה שם. וכן פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ח"ה סו"ס יב) "פשוט שאין כלה לבד פוטרת מנפילת אפיים, כיון שאינה בצירוף איתם, ועוד טעמים. ולרוב הפשיטות אקצר". וחזר ושנה (ח"ח סי' כד סעיף ב) שאין לבטל תחנון אא"כ מתפללים ב"בית חתנים", אם רק הכלה נוכחת שם.
אמנם בשו"ת "שבט הלוי" הנ"ל (שם) הביא השואל מספר "מאורי אור" (דף קסא), וז"ל: "נפילת אפים אצל חתן ואבל מסתברא הכי נמי כלה ואבלה", ופשטות דבריו שכלה פוטרת מתחנון, ואולם בעל "שבט הלוי" העמיד דבריו רק במקרה שמתפללים ב"בית חתנים".
נחלקו פוסקים אם אומרים תחנון כשחתן נמצא בבית-הכנסת ולא מתפלל עם הציבור. לדעת הגרש"ק (ס' החיים סי' קלא) נפטרים מתחנון רק ביום החופה, ולדעת מהרש"ם ( "דעת תורה" קלא, ד) ושו"ת "חסד לאברהם" (או"ח ב מצויין ב"תפילה כהלכתה" ,עמ' שו הערה מב) שפטורים כל ז' ימי החופה. לדעת "אשל אברהם" (בוטשאטש, סי' קלא), "ישכיל עבדי" (שם) "אבני ישפה" לגרי"ש אלישיב ( א, כא) אומרים תחנון.
לדעות שגם חתן שאינו מתפלל עם הציבור פוטר מאמירת תחנון, אין צורך בהימצאותו במקום התפילה ודי בהימצאותו באותו המקום כדי לפטור את הציבור, קל וחומר שפטורים בנדון דידן, שהכלה מתפללת באותו המנין. לגבי הצטרפות הכלה מעזרת-נשים יש להעיר ממה שפשוט לפוסקים (יעוין "תפילה כהלכתה" פרק טו סעי' כו ובהערות) שלעניין אמירת תחנון יש לצרף לבית-הכנסת כל חדר סמוך, ובלבד שלא יהא בו ארון-קודש ותיבה, ובמה תהא שונה עזרת-נשים? וכן כתב הגר"ח קניבסקי (בתשובה סי' רכו) בסוף ספר "אשי ישראל" שעזרת-נשים נגררת אחרי בית-הכנסת. ניתן לצרף גם את שיטת בעל "ישועות יעקב" ( סי' קלא, י ) שהכריע, שאם יש חתן בבית-כנסת אחד בעיר, כל העיר נגררת אחריו, והעיד שכך נהגו בפראג, ואף שלמעשה לא נוהגים כך, מכל מקום למדנו מדבריו שאין הפטור מתחנון תלוי בהצטרפות למניין.
ובנוגע לעצה שכתב הט"ז (שם סי' קלא, ס"ך י ) והביאה ה"משנה הברורה" (שם ס"ך, כ ) שב-ז' ימי המשתה אלו ימנע עצמו החתן מלהיכנס לבית-הכנסת כדי שלא יבטלו אמירת תחנון - הרבה מן הפוסקים לא קיבלו עצה זו (שיש בה גם ביטול תפילה בציבור לחתן!) ויש מהם שאף אמרו שראוי שיבוא לבית-הכנסת כדי שהציבור ישתתף בשמחתו ("כף החיים" סי' קלא, ס"ך פז וכן "ילקוט יוסף" חלק א עמ' שמה הערה יא, ויעוי' במה שציין שם), ובפרט במקרה דנן שלא ממליצים לחתן שלא לבוא, ראוי להיזהר לא לבייש את הכלה. ואף שהחתן מחוייב בתפילה בציבור, יתכן שגם היא מחוייבת, מכיוון שקיבלה על עצמה, ואף אם לא קיבלה על עצמה קבלה גמורה, ראוי להיזהר בזה מאוד, כדי לא לגרוע ח"ו משמחתה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
