ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לענין קריאת שם ד' על העולם בעת הגאולה השלימה הדבר תלוי בתשובה – אבל לא תוכל לעכב את גאולת עולמנו הפנימי ( עין איה ברכות פרק א אות ב).
הקמתה של מדינת ישראל היא התגשמות חלום הדורות, ועליה אמר דוד מלכנו:"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים" : ואכן בורא עולם משיב את בניו לציון, ואילו הבנים השבים, כל אחד השרוי בבועה שלו, שקוע בחלום המנותק מן המציאות האלוקית ההולכת במסילתה אל היעד שהועידה לה ההשגחה העליונה.
על ארבעה דברים אנו מבקשים בתפילה שיהיו שלמים: " אמונה שלימה", " תשובה שלימה" " רפואה שלימה" ו" גאולה שלימה" (וסימנך: אתרוג) מפני שכל אחד מהם בא בהדרגה, האדם אינו נעשה מאמין בפעם אחת, ואינו שב בתשובה או מתרפא בבת אחת וכן הגאולה באה קמעא קמעא! ולכן אנו מבקשים שנזכה להן לא באופן חלקי אלא במצב שלם. במובן הזה המושג "שלימה" הוא כמותי, הרבה ולא מעט, מלא ולא חלקי. אפשר להבינו גם במובן איכותי, שגם אם הגענו בשלב מסוים לשלמות, עדיין יש אחריה שלב נוסף המשלים יותר את המצב החדש. למשל אדם שנהפך מכופר למאמין, אין אמונתו החדשה סופית שהרי ביכולתו להמשיך ולהתקדם באמונתו לשלבים גבוהים יותר. וכן החוזר בתשובה, המתקן את עברו השלילי הוא בבחינת "סור מרע", לפניו עוד השתלמות בלתי פוסקת של "עשה טוב" (עיין אורות התשובה פי"ד א). הוא הדין בעניין הגאולה, לאחר שהגיעה לשלמות בשלב אחד ביציאה מגלות לעצמאות, יש אחריה שלב נוסף שהיא הגאולה השלימה.
נושא הגאולה הפך בתקופתנו לאקטואלי, מהילכתא דמשיחא בעבר לעניין של ממש בהווה, ועם זאת אנו רגילים למקד את נושא הגאולה השלימה במסגרת הלאומית המצומצמת של עם ישראל בלבד. הצטמצמות זו נותנת לנו תמונה חלקית של ה"גאולה השלימה", מפני שהראיה הכוללת של הגאולה הרי היא קשורה לתפקידו ההיסטורי האוניברסאלי של עם ישראל, שהינו גאולת האנושות כולה. כאשר מתבוננים בהיסטוריה היהודית אנו רואים בה אי אחידות. בתחילת דרכה, בימי האבות, היא פעלה לתיקון כלל האנושות, כשהכיר אברהם את בוראו - כותב הרמב"ם – "התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א-לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם, מעיר לעיר וממלכה לממלכה". גם יצחק ויעקב המשיכו בדרכו זו של אברהם כמו שמובא במדרש (ב"ר פד'): "אברהם היה מגייר האנשים ושרה הנשים... יעקב גייר גיורים דכתיב: 'ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו, הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם'. ביצחק לא שמענו, והיכן שמעו ביצחק? כאן כתיב: 'וישב יעקב בארץ מגורי אביו' - מאי 'מגורי אביו'? מגויירי אביו".
אחרי תקופת האבות פסק עם ישראל להשפיע השפעה ישירה מחוץ למסגרת האומה, אדרבא הדגל הלאומי היה "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב". אפילו כשגוי בא להתגייר אנו אומרים לו "מה ראית שבאת להתגייר?" (רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ד), לעומת זאת בדברי הנביאים אנו מוצאים גישה אחרת "וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם " (ישעיה מב) "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (שם מט, ו), "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם : וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלוֹקֵי יַעֲקב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאוֹרְחוֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם" (שם ב, ב).
הגמ' במסכת ברכות (ב, א) מתייחסת למשנה הקושרת את זמן קריאת שמע של ערבית בזמן צאת הכוכבים שאז הכהנים נכנסים לאכול בתרומה, ומלמדת אותנו ש"ביאת שמשו (שקיעת השמש) מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו (הקורבן שעליו להביא למחרת) מעכבתו מלאכול בתרומה". הלכה זו מקשר הראי"ה בספרו "עין איה" גם לעניין הגאולה, וכך הוא מסביר: ישנם שני דברים בטהרתו של הטמא, האחת תלויה אך ורק בזמן (שקיעת השמש) שאינה נתונה בידו של המטהר, ואילו השנייה תלויה בכפרה (הקרבת הקורבן) הנעשית על ידי המטהר. כך גם בענין הגאולה: עם ישראל הם כהני ה' בעולם, וכשם שלכהנים יש שני תפקידים: האחד בינם לבין עצמם כאכילת התרומה שאסור להם להשתתף עם זר. התפקיד השני של הכהנים לתת שירות לציבור, כלומר להקריב את קרבנות הפרט והכלל, בפעולתם זו הם כן מתייחסים אל הזרים. כשם שהטומאה מנטרלת את הכהנים מתפקידם כך הגלות מנטרלת את עם ישראל, ואם הטומאה היא הגלות, הרי הטהרה היא הגאולה, וכמו בטומאה הפנימית של הכהנים הטהרה אינה תלויה בכפרה, כך גם הגאולה הלאומית של עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואין מעשיהם של ישראל יכולים לעכב את גאולת עם ישראל. אבל השלב השני של הגאולה שהיא הגאולה השלימה בה יתגלה כבוד ה' בעולם כולו, שהיא גאולת העולם כולו, גאולה זו בוא תבוא רק לאחר שעם ישראל ישוב בתשובה . דהיינו: גאולת עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואילו גאולת העולם תלויה בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
