ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיוון תשס"ד
אספקת סחורה באמצעות גוי לחנויות שמוכרות בשבת, על ידי גויים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
62 - ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות
63 - מכירה בשבת ע"י גויים
64 - מוצר הומיאופטי
טען עוד
החברה של מר ב' אחראית גם על הפרסום של התכשיטים באונייה.
החנות על האונייה אינה בבעלותו של מר ב', והוא אינו משלם את שכר המוכרים או את אחזקת החנות, אלא החברה המפעילה את האוניות – אם כי הוא רשאי לתת אחוזים גם למוכר בחנות ולהיות שותף בבחירתו.
למר ב' יש נציגות בניו יורק שתטפל בכל העניין, ושם מועסק גוי שיקבל אחוזים מהמכירות. ייתכן שאפשר לראות בו שותף ולהורות שכל הרווחים מהמכירות בשבת יהיו הרווחים שלו.
הבעיה:
הסחורה נשארת כל הזמן בבעלותו של מר ב'.
כל מי שמתעסק בה לאורך כל הדרך הם נוכריים, שגם הם בעלי אינטרס מובהק.
הסחורה נמכרת גם בשבת, לאורך כל המסלול הנסיעה באונייה במשך השבוע.
הקונים הם בדרך-כלל גויים.
האוניות עוגנות בשבת, ועל כן יש צורך להעלות סחורות חדשות על האונייה בשבת על-ידי החברה הראשית המספקת את הסחורות לאונייה.
בפעמים הראשונות הגוי שמקבל אחוזים יצטרף לנסיעה שמתחילה בשבת על מנת לפקח על העסק.
יצוין כי שיטת העבודה של כל הסוחרים הגדולים היא שהם מספקים סחורה לסוחרי משנה בלא תשלום, וסוחרי המשנה מוכרים מתי שירצו, כולל בשבת, אם כי הספק אינו דורש זאת והם עושים לטובת עצמם. כאשר הם מוכרים הם משלמים אחוזים על כל מכירה ומכירה, כולל מה שנמכר בשבת.
תשובה
מותר לבעל חברה יהודי לספק תכשיטים לחברה שאינה בבעלות יהודית המספקת את הסחורות לחנויות שעל האוניות, אם יתקיימו התנאים הבאים:
אין כל התחייבות של החברה המשווקת לעבוד בשבת, וכל מה שימכרו הגויים בשבת יהיה על דעתם ולטובתם – אף אם כתוצאה מכך יעלו גם רווחיו של הספק היהודי. הדרך להבטיח זאת, כמו שצוין בשאלה, היא על-ידי הסכם המבוסס על אחוזים מהרווח, מה שמכונה בלשון ההלכה "קבלנות" 1 .
שלא יהיה מקום לחשד שהעובדים מועסקים על-ידי הספק היהודי, כגון שהמקובל בתחום מסחרי זה היא שיטת הקבלנות; או שלא יהיה סימן זיהוי כלשהו המקשר בין הסחורה לבין הספק היהודי 2 .
ישנה אפשרות, גם אם פחות נוחה, להעלאת הסחורה על הספינה שלא בשבת, כדי שלא יהיה כאן מצב שהיהודי מחייב את הגוי לעבוד עבורו בשבת 3 .
בהתקיים התנאים הנ"ל מותר ליהנות גם מהרווחים שנתקבלו מהמכירות בשבת 4 . גם במקרה שישנה נציגות (על-ידי גוי) של החברה שבבעלות היהודי אצל החברה המקבלת, דינו כדין האמור לעיל לגבי החברה המקבלת.
כל האמור הוא אף באופן שקיים חשש שמדי פעם בין הנוסעים יהיו גם יהודים, שעלולים לקנות תכשיטים בשבת 5 .
^ 1. באופן כללי, אסור שגוי יתעסק במלאכת היהודי בשבת, משום שנחשב כשלוחו של היהודי לעשות פעולות האסורות בשבת. אך ישנם כמה אופנים שבהם התירו חכמים שיתעסק הגוי במלאכת היהודי (ואינו נחשב כשלוחו של ישראל). אחד האופנים המותרים הוא בדרך של "קבלנות", היינו שאופן קבלת השכר מבוסס על הספק (וגם זאת בתנאי שאינו מכריחו לעבוד בשבת), שאז הסיבה שהגוי מחליט לעבוד בשבת אינה אלא לטובתו האישית, כדי שיספיק למכור יותר, עיין בשו"ע (או"ח סי' רמד; סי' רמז). אופן נוסף שהתירו הוא שישכיר את עסקיו לגוי, והרווחים מהמלאכה יהיו של הגוי (עיין שם סי' רמג).
אם כן, גם במקרה שלפנינו יש לחתום את החוזה עם החברה המספקת לאוניות שיהיה באופן של קבלנות, היינו ששכרם יהיה לפי הספק המכירות, כפי שציינתם שאתם נוהגים. אפשרות נוספת, כאמור, היא להשכיר את העסק לחברה המספקת לאוניות (ומספיק להשכיר רק לשבתות). בשו"ע (סי' רמד סע' ו) מובא מקרה דומה מאוד למקרה שלפנינו, ושני הפתרונות הנ"ל מופיעים שם במחבר וברמ"א, עיין שם (סי' רמה סע' ה).
^ 2. גם באופני ההיתר הנ"ל (שאינו נחשב שלוחו), מכל מקום אסרו חכמים מצד מראית עין, שיאמרו שהיהודי ציווה את הגוי לעבוד בשבת באופן שנחשב לשלוחו (כמבואר שם בסי' רמג סע' א), אך נראה שבנדון דידן יש מקום להקל, מכמה טעמים:
בשו"ע (סי' רמד סע' ו) נפסק שבמקרה של הפסד התירו מראית עין. ואמנם ניתן לחלק בין המקרים, שבמקרה שלפנינו אינו נחשב הפסד כי אם מניעת רווח, ואף שגם בשו"ע (שם) מדובר במניעת רווח, אפשר ששם הרווח בא לכסות את ההוצאות של קניית הזכויות. מאידך גיסא, הזדמנות חריגה של מניעת רווח נחשבת כהפסד בהלכה בהקשרים מסוימים, עיין בשו"ע (יו"ד סי' שפ סע' ו).
מבואר שם (סי' רמג) שכשהדרך המקובלת היא לעשות ההסכם באופן של קבלנות (או שאר האופנים שאינו נחשב כשלוחו) אין חשש למראית עין, שכן יתלו שעשה הדבר כפי הדרך המקובלת. ואם המצב המקובל הוא שלפעמים עושים זאת בדרך שנחשב שלוחו ולפעמים באופן של קבלנות, עיין ב"ביאור הלכה" (תחילת סי' רמג) שנטה להחמיר, אך "תפארת ישראל" ("כלכלת שבת" אות לד) כתב שכשאין סיבה לתלות שעשה באיסור יותר משעשה בהיתר אין לאסור מצד מראית עין. אם כן יש לבחון מהי דרך המסחר המקובלת במקרים כעין המקרה שלפנינו, ואם הדרך המקובלת היא באופן של קבלנות או שמשכירים (או מוכרים) את התכשיטים לחברה המספקת לאוניות – לא תהיה בעיה של מראית עין.
אם ישנה דרך ליצור מצב שכלל לא יהיה מפורסם שהבעלים של התכשיטים הוא יהודי – לכן, יש להקפיד שלא יוכלו לדעת על-פי שם הפירמה שהבעלים הם יהודיים– אין דין מראית עין. ועיין במה שכתב ה"משנה ברורה" (סי' רנב ס"ק כה; סי' רמג סע' א).
^ 3. "משנה ברורה" (סי' רמה ס"ק כא). אמנם יש שהבינו מדברי ה"בית יוסף" ושו"ע (סי' שז סע' ג) שכל זמן שאינו אומר לו בפירוש שיעבוד בשבת הדבר מותר, עיין ב"מנחת כהן" ("משמרת השבת" ש"א פרק ד), אך מלבד שכלל אינו מוכרח להבין כן בשיטת השו"ע, בלאו הכי רבו המחמירים בדבר. אך אם ישנה אפשרות כלשהי להעלות את הסחורה ביום חול, אף שהיא דרך פחות נוחה, עיין ב"משנה ברורה" (סי' שז ס"ק טו), אינו נחשב כמצווה לעשות מלאכתו בשבת. יש להעיר שאם משתמש בפתרון השני שהוצע לעיל – להשכיר לגוי את עסקיו לשבת – המגבלה הנ"ל אינה קיימת אף אם הדרך היחידה להעלות הסחורה היא בשבת.
^ 4. לכאורה היה צריך לאסור ליהנות מהרווחים שנעשו במהלך השבת מצד שכר שבת, אך גם בזה נראה שישנם כמה צדדים להתיר:
שו"ת מהרש"ג (א סי' סה), והביאו בשו"ת "ציץ אליעזר" (ז סי' כח), כתב שאיסור שכר שבת הוא דווקא שכר על זמן השבת, אך בקבלנות לא שייך שכר שבת.
אפשר שנחשב נתינת שכר בהבלעה, כיוון שניתן כאחד לישראל, אף שישנו רווח על כל מכירה ומכירה. וקצת משמע כן גם מה"משנה ברורה" (שם סי' רמד ס"ק לג).
יש הסוברים שמקום הפסד שהוזכר לעיל, שאין בו מראית עין, גם הותר בו שכר שבת, עיין ב"ביאור הלכה" (סוף סי' רמד).
שו"ת "משנה הלכות" (ד סי' לב-לג) כתב שכשהגוי מדעתו החליט לעבוד בשבת אין בזה שכר שבת.
במקרה שמשכיר את עסקיו לגוי בשבת (וכמבואר לעיל), אם יכלול בתקופת השכירות גם מעט זמן מעבר לשבת לא קיימת בעיה של שכר שבת, כיוון שהוא ב"הבלעה".
^ 5. לגבי איסור "לפני עיוור" (במקרה שישנם גם קונים יהודיים), נראה שאינו קיים כאן, מכמה טעמים:
נראה שכיוון שהמכשול נעשה באופן עקיף, שכן החברה היהודית מספקת לחברה המספקת לאוניות, שהיא מספקת לחנויות שבאוניות והם מוכרים ליהודי (אם אכן קיים שם יהודי), הרי זה בכלל מה שכתבה הגמרא (עבודה זרה יד ע"א) לגבי יהודי שמוכר לבונה לגוי באופן שמן הסתם הגוי עצמו לא ישתמש בזה לעבודה זרה, ואומרת הגמרא שאף שאפשר שימכור לגוי אחר שישתמש בזה לעבודה זרה – "א'לפני' [עיור] מפקידנן, א'לפני דלפני' לא מפקדינן". ופירושו: איננו אחראים למה שקורה בעקיפין, אם בסוף התהליך נגרמת הכשלה באיסור. ועיין ברש"י (שם ד"ה אלפני דלפני).
בדרך כלל יוכל היהודי לקנות את התכשיטים גם ביום חול, ואם כן ישנו מקום לומר שאינו בכלל "לפני עיוור" אלא בכלל "מסייע" בלבד. ועיין לגבי כל העניין בשו"ע (יו"ד סי' קנא). וישנם פוסקים הסוברים שאין דין "מסייע" במומר, וכן באדם שעושה איסור במזיד, עיין בש"ך (שם סק"ו) וב"דגול מרבבה" (שם). ועיין בספר "מלומדי מלחמה" (לרב נ"א רבינוביץ), שהאריך להביא ראיות לכך שמשמעות דברי הגאונים, הרי"ף והרמב"ם בנושא היא שאין חילוק בין "לפני עיוור" ו"מסייע", וכל סיוע שהוא לעושה העברה הוא בכלל איסור "לפני עיוור", שלא כשיטת התוספות והרא"ש שהוזכרו ברמ"א (שו"ע או"ח סי' קנא). ואם כן הנדון דידן הוא לכאורה בכלל "לפני עיוור", ואין להקל בזה אף במזיד או מומר, אך אפשר שגם לפי שיטת הגאונים והרמב"ם הנ"ל לא נאסר לסייע אלא כשעומד כנגד עובר העברה עצמו ומסייעו ומחזקו, אך כשכלל אינו יודע אם יש יהודים על הספינה, וגם אם ישנם יהודים אינם מחויבים לקנות דווקא בשבת, אינו נחשב כמסייע להם לקנות בשבת, ואם יחליטו לקנות דווקא בשבת "הלעיטהו..." (בבא קמא סט ע"א).
עצם מכירת התכשיטים לחברה המספקת לאוניות אינה במהותה מכשול, שכן ניתן גם למכור ולקנות תכשיטים באופן המותר, ולכן אין כאן איסור "לפני עיוור". ועיין בגמרא (עבודה זרה סג ע"א) ובריטב"א (שם).
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
