ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איש איש עוסק בסיפור לפי רמתו. הילדים הקטנים שומעים בפה פעור על 'רבי שמעון המסתתר במערה יחד עם בנו', ומתפעלים מנס החרוב והמעיין. המבוגרים דנים בכובד ראש ביחסו של רשב"י להיבטים המעשיים שבחיי העולם הזה, וכל מי שלהט של גאולה וניצוץ מלוחמי בר כוכבא בוער בלבבו רואה ברשב"י סמל ומופת לקנאי גדול ואמיתי.
הסימוכין לקנאותו של רשב"י נתמכים ממקורות נוספים, וגם בלעדי מקורות אלו, הרי אין ספק לכל יהודי עם רגש בריא מינימאלי שאיש מן החכמים לא רצה לכתחילה במלכות רומי. וודאי שגם רבי יהודה העדיף שארץ ישראל תהיה תחת שלטון ישראל (זו גם חובה הלכתית), וכל הדיון הוא רק ביחס לחלק ממפעלי השלטון הרומאי.
בנקודה זו, ברצוני להציף שאלה גדולה ופשוטה על התפיסה הרואה את הדיון בין רשב"י לרבי יהודה, כדיון בין רשב"י הלוחם ברומאים מול רבי יהודה ה'מתון'.
המתבונן במפעלו הגדול של רשב"י ובמורשתו לדורות מבחין מיד, שמדובר כאן באיש פנים המסתגר שנים רבות ועוסק בהגות מעמיקה. יתר על כן – רשב"י, שר בית הזוהר, הוא האיש שתרגם את כל הרעיונות הגדולים של חיי ישראל השלמים בארצו, לשפת סתרים וקודים קבליים מוצפנים, הגנוזים במגילות סתרים, לבל תשלוט בהם יד זרה כל ימי הגלות, עד אשר יפתחו בדור אחרון וישובו להרוות את צמאונם של גאולים. רשב"י עצמו אמר, שספרו יהא חתום דורות רבים עד אשר בדור עתידי יבינו אותו. ובאותו דור עתידי הרי ש"בגין ספרא דא יפקון ישראל מן גלותא ברחמי" (בזכות הספר הזה יצאו ישראל מהגלות ברחמים).
אם כך עולה השאלה מעליה – לוחם קנאי הוא איש החותר לגאולה מיידית, וכיצד הולמים הדברים לאיש העוסק בהצפנת התורות הגאוליות לדורות רחוקים?
אולי, בהתבוננות מחודשת בסיפור התלמודי, נגלה שהגמרא חושפת בפנינו את דמותו של רשב"י באור חדש. רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י, תלמידיו של רבי עקיבא, חיים בדור שלאחר כישלון מרד בר כוכבא. המרד פרץ כ- 65 שנה לאחר חורבן הבית השני. למספר זה יש משמעות גדולה. גלות בבל, שלאחר החורבן הראשון ארכה 70 שנה. העם ציפה שכך יהיה גם לאחר החורבן השני (יש לכך מקורות נוספים, ואין כאן המקום להאריך).
יתר על כן, 70 שנה זו נקודת זמן קריטית. זהו פרק הזמן בו עדיין חיים שרידי הדור הקודם, שעוד זוכרים את המקדש. שרידים אלו יוכלו להעיד על מקום המזבח, סדרי העבודה, כפי שהיה בתחילת ימי המקדש השני. כל זמן ששרידים אלו חיים, עדיין המקדש חי, אך לאחר פטירתם יהפוך המקדש לזיכרון רחוק. (דוגמא לכך בדורנו אפשר לראות בזיכרון השואה. אנו מצויים כ – 70 שנה מתום השואה, ואכן עוסקים רבות בשאלת תודעת השואה בדור שלא יהיו בו 'אנשי עדות').
ואכן, רבי עקיבא, נושא כליו של בר כוכבא, חתר כל ימיו להביא לגאולה קרובה, מפני שחש שאם נחצה את סף ה – 70 שנה, יהפוך המקדש לזיכרון רחוק, ונלך לגלות של 2000 שנה. אולם, המרד נכשל, וכעת יושבים תלמידיו הגדולים ודנים – כיצד להתייחס למציאות החדשה?
אומר רבי יהודה, הגאולה קרובה. מעשיהם של הרומיים טובים הם, מפני שעוד זמן קצר יפלו כל מפעליהם לידינו. (כך נוהג היה רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לשמוח בראותו את הערבים בונים את הארץ, מפני שבעוד זמן קצר ינחלו ישראל את בתיהם). לעומתו אומר רשב"י, כל מה שבנו לא בנו אלא לצורך עצמם. הגאולה רחוקה. עם ישראל ינחל את מפעלי הרומיים, כשאלו יהיו כבר שרידים ארכיאולוגים.
הרומאים מרגישים בחושיהם הטמאים, שהסכנה האמיתית היא מרשב"י, שבכליו הנסתרים עתיד להפוך את מעשיהם לאבק. וכך, בתחילה בורח רשב"י לבית המדרש, ואוכל לחם ומים. זהו משל ללימוד הנגלה, הנלמד בבית המדרש, וקרוי 'לחם'.
אולם, בהמשך מבין רשב"י, שלימוד זה אין בכוחו להחזיק לבדו את ישראל בגלות. וכך הוא אומר לבנו – הרומאים עלולים לתפוס את אשתי – אמא, לענותה, והיא עלולה להסגיר אותנו. עלינו להסתתר גם מפניה. ובמילים אחרות – כנסת ישראל היא הרעיה, בגלות עלולים הגויים לענותה ולשלוט גם בתורתה. העצה היחידה היא, שתהיה תורה נסתרת ועמוקה שלא כולם מבינים.
וכך מסתתרים הם במערה, ואוכלים חרובים. החרוב מצמיח פירות לאחר שבעים שנה. סוד בגימטריא שבעים. לומדים הם את תורת הסוד, ותורה זו היא שתקיים את ישראל בהיותו במערת הגלות, עד אשר בזכות תורה זו יבוא אליהו הנביא ויבשר שתמה מארת הגלות.
וכך ממשיך לו הסיפור, (ויש גם חלקי המשך בפזל, המצויים במקורות נוספים), רומז לגאולה הבאה מסתרי תורה, עד אשר מטהר רשב"י את טבריה, היא העיר ש"משם עתידים להיגאל", במהרה בימינו.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השלמת התמונה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
