ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
ניסן, ה'תשנ"ו
תזוזה ממקום "שירותים", בעל מתקן-הדחה הפועל באמצעות תא פוטו-אלקטרי, בשבת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
65 - דיני ייחוד עם הלוקים בתסמונת דאון
66 - מתקן הדחה אוטומטי
67 - נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
טען עוד
אדם שמצא עצמו עומד ליד מתקן שרותים שיש לו מתקן הדחה אוטומטי המופעל על ידי קרן פוטו-אלקטרית עם עזיבת המקום, מה יעשה האם חייב להשאר במקומו עד מוצאי שבת?
תשובה
אדם שנקלע1 למצב המתואר בשאלתך, כלומר שאינו יכול לזוז מבלי להפעיל2 מערכת חשמלית3, רשאי לצאת ממקומו4,
ועדיף שיעשה זאת בשינוי5.
_____________________________________________________________
1 אם בעמדו שם, האדם משמש כמסך בין האור לבין התא הפוטו-אלקטרי, ובעוזבו את המקום נסגר המעגל, הרי שזו פעולה בידיים, כמו שכתב ב"שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פכ"ג סעיף נג), דמה לי הפעלה ע"י לחיצת כפתור ומה לי ע"י הסרת מסך שבין האור לתא הפוטו-אלקטרי.
2 הרבה דנו בפוסקים באיסור הנעשה בסגירת מעגל חשמלי. רבים אסרו משום מוליד, כמו בשו"ת "בית יצחק" (יו"ד ח"ב) "דע"י סגירת זרם עלאלקטרי נולד כח עלאלקטרי וזה אסור בשבות כמו בסחופא כסא אשיראי (נותן ריח בבגדים) דאמרינן בביצה כג ע"א דאסור משום מוליד ריח". לדעתם אין כאן איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן, כדברי רש"י שם בגמ' ד"ה דקמוליד, וכן דעת רוב האחרונים. ה"חזון איש" חידש שיש בזה איסור תורה של בונה. וכך הוא כותב (חאו"ח סי' נ אות ט): "ועוד יש בזה משום תיקון מנא כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות וקרוב הדבר שזה בונה מן התורה כעושה כלי... תיקון צורה (החשמל) להגשם (החוטים) ונעשה ע"י זה שימוש, ודאי חשיב בונה". אמנם רבו החולקים עליו, כמו בשו"ת "מנחת שלמה" המאריך בזה (שם סי' יא) ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ג או"ח סי' כג אות ז). למעשה נמשך אחריהם בעל שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ד סי' קכב) הפוסק שבמקום צער מותר להגיד לנכרי להפעיל מאוורר משום שהפעלת מאוורר היא איסור דרבנן, ושבות דשבות מותר משום צער, וכן פסק ה"שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פי"ג סעיף לד). מרן הגר"ש ישראלי אסר סגירת מעגל חשמלי מן התורה משום מכה בפטיש. דעתו הובאה ב"במראה הבזק" (ח"ב עמ' 39 הערה 2. וכן מוזכר בחוות בנימין כרך א' עמ' רט"ו אמנם להלכה למעשה עיין גם תחומין ח' עמ' 48. כדי להבין קצת יותר אפשר להביא את דברי המנחת שלמה סי' ט עמ' עא' (אע"פ שהוא עצמו חוזר מסברא זאת בהמשך) "... כיון שמבלעדי הזרם אין למכונה שום סגולה של מכונה לכן אפשר שע"י חיבור עם הזרם חשיב כמתקן להיותו ראוי למילוי תפקיד ידוע ונמצא שלפ"ז אפשר דחשיב כמכה בפטיש".
3 משאלתך מובן שאין שם משום הדלקת מנורה, שאם כן יהיה כאן לרוב הפוסקים איסור תורה של הבערה כמו האחיעזר ח"ג סי' ס. ואע"פ כן הובא בשם הגרש"ז אוירבך ב"מוריה" (גליון י-יב עמ' עח) שהתיר אפילו במקום שנדלקת נורה עם חוט להט, עי"ש.
4 מכיוון שהאדם אינו רוצה להפעיל את המערכת, אלא רק רוצה לצאת מן המקום, הרי הפעלת המערכת היא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" (שבת דף קג ע"א, ועיין תוס' ד"ה לא צריכא המביאים מקרה של פס"ר דלא ניחא ליה מסוכה לג ע"ב, שמותר אדם ללקט ביו"ט ענבי-הדס מן הבד לצורך אכילה, אף-על-פי שעל-ידי זה הוא גם מכשיר אותו למצוה, והוא מתקן מנא - מכיוון שיש לו הדס כשר אחר. משמע שאפילו כאשר רק לא איכפת לו שהמלאכה נעשית, הרי זה נחשב ל"לא ניחא ליה".
ולכן, מכיוון שלרוב הדעות בפס"ר דלא ניחא ליה אין כאן אלא איסור דרבנן, מותר לו לאדם לצאת ממקומו, כמו שנראה מסופו של התוס' הנ"ל.ועיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ב או"ח סי' כז אות א) המביא הרבה פוסקים שדעתם כך. ואפילו לדעת רמ"א (או"ח סי' שלז ס"ב לפי פירושו של ה"מגן אברהם" שם סק"ה) שנשאר עדיין איסור דרבנן, מכל מקום יש להתיר לו לצאת משום צער ומשום כבוד הבריות, כמו שאמרו בכתובות (דף ס ע"א) "דבמקום צערה לא גזרו". ואפילו לדעת הפוסקים שיש כאן איסור תורה, מכל מקום, אם נעשה בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, אין זה אלא איסור מדרבנן, כמו שכתבו התוס' (שבת קג ע"א ד"ה לא צריכא), ולכן יש להתיר משום צער, כנ"ל. ועוד. במקום הצורך יש לסמוך על דעת ה"ערוך" המובא שם בתוס', דאיסור תורה שנעשה בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, מותר לגמרי. כן כתב בעל ס' "ילקוט יוסף (שבת ח"ג עמ' סא) השו"ע מאוד החשיב את דעת ה"ערוך" בסי' שכ סעיף יח, וכן הוא במבוא לס' "שמירת שבת כהלכתה" (עמ' ז הערה מא).
- ואף לדעת הגר"ש ישראלי שיש כאן משום איסור תורה של מכה בפטיש, יש להתיר לגמרי כשהפעולה נעשית בפסיק רישיה דלא ניחא ליה על-פי סברת "מגיד משנה" (הל' שבת פ"י הי"ז) דעיקר מלאכת מכה בפטיש הוא בכוונה של גמר המלאכה, וכשחסירה כוונה כזאת (כגון במקרה שלנו שהאיסור נעשה בפסיק רישיה), אין כאן מלאכה כלל, ומותר לגמרי.
5 משום שדרך השימוש במכשירים אלה הוא עם כל הגוף, דרך הליכתו (ספר "תורת היולדת" עמ' קס).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
עירוב תבשילין
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
