ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
תושבי גבעת האולפנה
פסק רבי דוד, כפי שמחייבת ההלכה – "שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום... ולא רוכבין על גבי בהמה..." (ראש השנה לב:, שו"ע תקפו, כא). בצער דגול, עלינו לעצור ולקבל את פני השבת ביער, אף על פי שבכך נפסיד את התפילות במניין ותקיעת השופר.
אולם, החסיד שנסע עימו היה יהודי נלהב מאוד לעבודת ה'. כולו אש בוערת. כששמע שעומדים הם להפסיד את תקיעת השופר, קפץ על דוכן העגלון, הצליף בסוסים, וחיש מהר שעטה העגלה במהירות עצומה אל העיר הסמוכה. שאר הנוסעים הוכרחו מחוסר ברירה לאחוז בדפנות העגלה, כדי שלא יעופו ממנה ויסתכנו בנפשם. כך, תוך חילול חג, הגיעו כולם אל העיר בלילה, וזכו לשמוע את תקיעת השופר.
סיפור נאה על יהודי נלהב לעבודת ה'. אולם, כמובן, טעות הייתה בידיו של אותו אדם, שעבר על דבר ה' וההלכה הפסוקה. הרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, מעדיף את קדושת יום טוב על פני תקיעת השופר, אם כך במקרה זה - הדרך להתקרבות לה' עוברת בשהייה ביער ולא בתקיעת השופר.
עיקרון זה שופך אור על פרשת ה'מעפילים', אחת הפרשיות המתוארות בפרשתנו. לאחר שחטאו ישראל בחטא המרגלים, החליטו חלקם לשוב בתשובה ולעלות לארץ במסירות נפש. בעינינו, זו תשובת המשקל, המעולה שבדרכי החזרה בתשובה. אך, להפתעתנו הרבה, דבקותם זו בארץ מסתיימת בתבוסה נוראית – הגויים יושבי הארץ נלחמים בהם, "ויכום ויכתום עד החורמה". וכאן אנו שואלים – מפני מה הקב"ה אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, לא קיבל את תשובתם והענישם בעונש כה חמור?
התשובה נעוצה בעיקרון בו פתחנו – הקב"ה ציווה ביד משה נביאו, שכרגע אין ברצונו שישראל יכנסו לארץ. למצווה אין כוח עצמי. כוחה, כאשר היא באה ברצון ה'. מי שרוצה להיכנס לארץ נגד רצון ה', הרי הוא ממרה את פיו ואין זו חזרה בתשובה אלא המשך החטא.
רבי יהודה הלוי, קורא לעיקרון זה בספרו, ספר הכוזרי – "שורש האמונה הוא שורש המרי". הקב"ה הוא היחידי היודע... כיצד אפשר להתקרב לה'. אם יחשוב האדם, שאת הדרך לדבקות בה' – לאמונה, הוא ימציא בעצמו, הרי האמונה הפכה אצלו למרי בה'.
ובכל זאת, פרשת המעפילים אינה סוף הסיפור. לפני כניסת ישראל לארץ, באות בנות צלפחד בבקשה למשה רבינו – "אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח, כי בחטאו מת... תנה לנו אחוזה". מהו אותו חטא מסתורי בו מת צלפחד? אומר על כך רבי שמעון בר יוחאי – מן המעפילים היה (במדבר כז, ג ורש"י).
כעת הכל מובן. בנות צלפחד אוחזות בדרכו, דרך המעפילים, ומחבבות את ארצינו הקדושה. גם בהם יש משהו ממידת התעוזה של אביהן, והן לא נכנעות לאמירה שהן לא יזכו לנחלה בארץ. אלא, שבשונה מאביהן, הן מתקנות את חטאו, בכך שאינן מחליטות לבדן, אלא באות לבקש את דבר ה' ביד משה, אשר יקבל את בקשתן ויזכה אותן בנחלה בארץ. ואכן, החטא מתוקן, ונחלת אביהן שבה לידיהן.
וידועים דברי רבי צדוק הכהן מלובלין, המדקדק בדבריו של משה למעפילים – "והיא לא תצלח", 'והיא' – הפעם לא יצליחו, אך יבוא דור בעתיד שיעפילו ויצליחו. זהו דור הגאולה וההעפלה, שבו החוצפה דעקבתא דמשיחא הופכת לברכה של אחיזה בתוקף בחבלי ארץ האבות.
בימים אלו, בעת המאבק כנגד הרוצים להחריב בתים בארץ חיינו, זקוקים אנו לעומדים בתוקף ובחוצפה כנגד ממסד מתנכר, אשר טוען טענות שקריות של חוק וסדר. ובזכות כל אותם מעפילים נזכה בעז"ה לשוב להתנחל בכול מרחבי הארץ הקדושה, להעפיל לגבעות וטרשי ארצנו, ולבקש את דבר ה' אשר ישוב וינחמנו – "ושבו בנים לגבולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
