ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
תושבי גבעת האולפנה
פסק רבי דוד, כפי שמחייבת ההלכה – "שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום... ולא רוכבין על גבי בהמה..." (ראש השנה לב:, שו"ע תקפו, כא). בצער דגול, עלינו לעצור ולקבל את פני השבת ביער, אף על פי שבכך נפסיד את התפילות במניין ותקיעת השופר.
אולם, החסיד שנסע עימו היה יהודי נלהב מאוד לעבודת ה'. כולו אש בוערת. כששמע שעומדים הם להפסיד את תקיעת השופר, קפץ על דוכן העגלון, הצליף בסוסים, וחיש מהר שעטה העגלה במהירות עצומה אל העיר הסמוכה. שאר הנוסעים הוכרחו מחוסר ברירה לאחוז בדפנות העגלה, כדי שלא יעופו ממנה ויסתכנו בנפשם. כך, תוך חילול חג, הגיעו כולם אל העיר בלילה, וזכו לשמוע את תקיעת השופר.
סיפור נאה על יהודי נלהב לעבודת ה'. אולם, כמובן, טעות הייתה בידיו של אותו אדם, שעבר על דבר ה' וההלכה הפסוקה. הרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, מעדיף את קדושת יום טוב על פני תקיעת השופר, אם כך במקרה זה - הדרך להתקרבות לה' עוברת בשהייה ביער ולא בתקיעת השופר.
עיקרון זה שופך אור על פרשת ה'מעפילים', אחת הפרשיות המתוארות בפרשתנו. לאחר שחטאו ישראל בחטא המרגלים, החליטו חלקם לשוב בתשובה ולעלות לארץ במסירות נפש. בעינינו, זו תשובת המשקל, המעולה שבדרכי החזרה בתשובה. אך, להפתעתנו הרבה, דבקותם זו בארץ מסתיימת בתבוסה נוראית – הגויים יושבי הארץ נלחמים בהם, "ויכום ויכתום עד החורמה". וכאן אנו שואלים – מפני מה הקב"ה אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, לא קיבל את תשובתם והענישם בעונש כה חמור?
התשובה נעוצה בעיקרון בו פתחנו – הקב"ה ציווה ביד משה נביאו, שכרגע אין ברצונו שישראל יכנסו לארץ. למצווה אין כוח עצמי. כוחה, כאשר היא באה ברצון ה'. מי שרוצה להיכנס לארץ נגד רצון ה', הרי הוא ממרה את פיו ואין זו חזרה בתשובה אלא המשך החטא.
רבי יהודה הלוי, קורא לעיקרון זה בספרו, ספר הכוזרי – "שורש האמונה הוא שורש המרי". הקב"ה הוא היחידי היודע... כיצד אפשר להתקרב לה'. אם יחשוב האדם, שאת הדרך לדבקות בה' – לאמונה, הוא ימציא בעצמו, הרי האמונה הפכה אצלו למרי בה'.
ובכל זאת, פרשת המעפילים אינה סוף הסיפור. לפני כניסת ישראל לארץ, באות בנות צלפחד בבקשה למשה רבינו – "אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח, כי בחטאו מת... תנה לנו אחוזה". מהו אותו חטא מסתורי בו מת צלפחד? אומר על כך רבי שמעון בר יוחאי – מן המעפילים היה (במדבר כז, ג ורש"י).
כעת הכל מובן. בנות צלפחד אוחזות בדרכו, דרך המעפילים, ומחבבות את ארצינו הקדושה. גם בהם יש משהו ממידת התעוזה של אביהן, והן לא נכנעות לאמירה שהן לא יזכו לנחלה בארץ. אלא, שבשונה מאביהן, הן מתקנות את חטאו, בכך שאינן מחליטות לבדן, אלא באות לבקש את דבר ה' ביד משה, אשר יקבל את בקשתן ויזכה אותן בנחלה בארץ. ואכן, החטא מתוקן, ונחלת אביהן שבה לידיהן.
וידועים דברי רבי צדוק הכהן מלובלין, המדקדק בדבריו של משה למעפילים – "והיא לא תצלח", 'והיא' – הפעם לא יצליחו, אך יבוא דור בעתיד שיעפילו ויצליחו. זהו דור הגאולה וההעפלה, שבו החוצפה דעקבתא דמשיחא הופכת לברכה של אחיזה בתוקף בחבלי ארץ האבות.
בימים אלו, בעת המאבק כנגד הרוצים להחריב בתים בארץ חיינו, זקוקים אנו לעומדים בתוקף ובחוצפה כנגד ממסד מתנכר, אשר טוען טענות שקריות של חוק וסדר. ובזכות כל אותם מעפילים נזכה בעז"ה לשוב להתנחל בכול מרחבי הארץ הקדושה, להעפיל לגבעות וטרשי ארצנו, ולבקש את דבר ה' אשר ישוב וינחמנו – "ושבו בנים לגבולם".
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מסירות או התמסרות?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
תורה מן השמים
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
