ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המתפללים תמהו מאוד לפשר מעשיו, ושאלוהו – רבי, הרי היינו כאן כל התפילה, ומדוע אתה מברך אותנו בברכה המיועדת לאנשים שהגיעו זה עתה ממקום אחר?
ענה להם רבי לוי יצחק: אכן, כרגע הגעתם לכאן ממקום אחר. כלל נקוט בידינו – האדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת. בשעת התפילה חשבתם על מקומות שונים בעולם, ורק כעת בסוף התפילה, שבתם אלינו ממקומות אלו. יש כאן אחד שערך קניות בחנות, השני נסע לעיר רחוקה, והשלישי עשה עסקים. ברוכים הבאים!
זהו סיפור מפתיע. במבט ראשון זהו סיפור מקובל עם מסר חשוב מאד בנושא התפילה. אולם מי שמתבונן בדמות עליה מסופר הסיפור, מופתע. מדובר ברבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, שהיה ממציא סיבות מתחת לאדמה ללמד זכות, ואף במעשים שליליים מאד מצא נקודה של זכות, שבכוחה להפוך את הקערה על פיה. והנה בסיפור שלפנינו, הוא מותח ביקורת קשה על יהודים טובים שעשו מצווה, וכל חטאם שלא קיימו אותה בשלמות. תמוה!
אך במבט שני, שופך סיפור זה אור חדש ומיוחד על כל לימודי הסנגוריה של רבי לוי יצחק. רבי לוי יצחק לא היה 'תמים', הוא גם לא היה 'רחפן' המצוי תדיר בעולם דמיוני שכולו טוב, כפי שיש אנשים שטועים לחשוב. מסיפור זה, אנו למדים שרבי לוי יצחק היה אדם מפוכח מאוד, שחדר לעומקו של עולמינו על בעיותיו וחסרונותיו. ובכל זאת, בחר רבי לוי יצחק לחפש את הנקודה הטובה ולהפוך אותה למרכז העניין.
רבי לוי יצחק היה מאמין גדול בכוחות הטובים. הוא האמין, שאם נתבונן, נחפש ונבליט כוחות אלו, הם יתגברו ואכן יהפכו למרכז העולם. "במקום שמחשבתו של אדם נמצאת, שם הוא נמצא", אם כך אדם שחושב ומבליט את הטוב, אכן מקדם את העולם למקום זה, ובסוף הסנגוריה שלו תתברר כאמיתית (בלי לסתור מבט מפוכח, היודע בעת הנכונה גם לפעול על פי המציאות הנוכחית).
זוהי תמצית הויכוח בין משה רבינו ובלעם, ובעצם בין הקב"ה ובלעם. חז"ל מתארים את משה רבינו ולהבדיל – בלעם כמקבילים. שווים אבל שונים. משה גדול בנביאות ובלעם גדול בנביאות. משה כוחו בפיו ובלעם כוחו בפיו. אך בעוד משה משתמש בכל כוחות פיו ונבואתו לסנגר על ישראל גם בנפילות הקשות ביותר, ובסוף חייו נפרד מישראל ב'וזאת הברכה', הרי שבלעם מתאווה בכל כוחו לקלל.
שניהם ראו את אותו עולם, אך כל אחד בחר להבליט נקודה אחרת. וכפי שחז"ל אומרים שכוחו של בלעם היה לראות את הרגע היחידי ביום בו ה' כועס על העולם, כלומר – רגע הקושי והנפילה, ולקלל באותו רגע, וכך להפוך אותו למרכז העולם.
אולם האמת היא, שסוף הטוב לנצח, וה' לא נתן לבלעם לבטא את עצמו, והפך את קללותיו לברכה. ואף אנו, יחד עם המבט המפוכח הנצרך במצבים מסוימים, חשוב שנעמול על ראיית וברכת הטוב, ונהפוך את העולם כולו למגשים את חזון הטוב בשלמות.
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אחדות זו מעבדה של בירורים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
