ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המתפללים תמהו מאוד לפשר מעשיו, ושאלוהו – רבי, הרי היינו כאן כל התפילה, ומדוע אתה מברך אותנו בברכה המיועדת לאנשים שהגיעו זה עתה ממקום אחר?
ענה להם רבי לוי יצחק: אכן, כרגע הגעתם לכאן ממקום אחר. כלל נקוט בידינו – האדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת. בשעת התפילה חשבתם על מקומות שונים בעולם, ורק כעת בסוף התפילה, שבתם אלינו ממקומות אלו. יש כאן אחד שערך קניות בחנות, השני נסע לעיר רחוקה, והשלישי עשה עסקים. ברוכים הבאים!
זהו סיפור מפתיע. במבט ראשון זהו סיפור מקובל עם מסר חשוב מאד בנושא התפילה. אולם מי שמתבונן בדמות עליה מסופר הסיפור, מופתע. מדובר ברבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, שהיה ממציא סיבות מתחת לאדמה ללמד זכות, ואף במעשים שליליים מאד מצא נקודה של זכות, שבכוחה להפוך את הקערה על פיה. והנה בסיפור שלפנינו, הוא מותח ביקורת קשה על יהודים טובים שעשו מצווה, וכל חטאם שלא קיימו אותה בשלמות. תמוה!
אך במבט שני, שופך סיפור זה אור חדש ומיוחד על כל לימודי הסנגוריה של רבי לוי יצחק. רבי לוי יצחק לא היה 'תמים', הוא גם לא היה 'רחפן' המצוי תדיר בעולם דמיוני שכולו טוב, כפי שיש אנשים שטועים לחשוב. מסיפור זה, אנו למדים שרבי לוי יצחק היה אדם מפוכח מאוד, שחדר לעומקו של עולמינו על בעיותיו וחסרונותיו. ובכל זאת, בחר רבי לוי יצחק לחפש את הנקודה הטובה ולהפוך אותה למרכז העניין.
רבי לוי יצחק היה מאמין גדול בכוחות הטובים. הוא האמין, שאם נתבונן, נחפש ונבליט כוחות אלו, הם יתגברו ואכן יהפכו למרכז העולם. "במקום שמחשבתו של אדם נמצאת, שם הוא נמצא", אם כך אדם שחושב ומבליט את הטוב, אכן מקדם את העולם למקום זה, ובסוף הסנגוריה שלו תתברר כאמיתית (בלי לסתור מבט מפוכח, היודע בעת הנכונה גם לפעול על פי המציאות הנוכחית).
זוהי תמצית הויכוח בין משה רבינו ובלעם, ובעצם בין הקב"ה ובלעם. חז"ל מתארים את משה רבינו ולהבדיל – בלעם כמקבילים. שווים אבל שונים. משה גדול בנביאות ובלעם גדול בנביאות. משה כוחו בפיו ובלעם כוחו בפיו. אך בעוד משה משתמש בכל כוחות פיו ונבואתו לסנגר על ישראל גם בנפילות הקשות ביותר, ובסוף חייו נפרד מישראל ב'וזאת הברכה', הרי שבלעם מתאווה בכל כוחו לקלל.
שניהם ראו את אותו עולם, אך כל אחד בחר להבליט נקודה אחרת. וכפי שחז"ל אומרים שכוחו של בלעם היה לראות את הרגע היחידי ביום בו ה' כועס על העולם, כלומר – רגע הקושי והנפילה, ולקלל באותו רגע, וכך להפוך אותו למרכז העולם.
אולם האמת היא, שסוף הטוב לנצח, וה' לא נתן לבלעם לבטא את עצמו, והפך את קללותיו לברכה. ואף אנו, יחד עם המבט המפוכח הנצרך במצבים מסוימים, חשוב שנעמול על ראיית וברכת הטוב, ונהפוך את העולם כולו למגשים את חזון הטוב בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
