ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כמובן, אין לחשוד ברבי מקוצק שנמנה הוא על עדת קורח, ובכל זאת סיפור זה בא לבטא את אשר אמרו חכמים – קורח פיקח היה, אדם גדול היה, וטענותיו ודבריו לא היו רק דמגוגיה זולה, כי אם ויכוח רוחני מהותי ושורשי מסתתר מאחורי העניין.
כידוע, פרשה זו של קורח ככל פרשייה של מחלוקת יפה נדרשת, וכולם אוהבים לדוש בה, ומפני כך במהלך הדורות האריכו להוסיף תילי תילים של הסברים עמוקים לעניינו של קורח. במאמרנו זה נתמקד דווקא לא בדמותו ונפילתו של קורח, כי אם בדרך בה תוקנו כוחותיו הגדולים הנפולים ושבו במהלך הדורות להאיר במקומם הראוי להם בבית ישראל.
כידוע, בעם ישראל כל נפילה סופה לבוא לידי תיקון. ואף על נשמה נפולה, נאמר שהקב"ה חושב מחשבות "לבל ידח ממנו נידח". אם כוח נפל בדור זה, הרי ישוב ויתגלה בדור אחר בדרך מתוקנת. אף במקרה של קורח נאמר בתורה: "ובני קורח לא מתו". כלומר יש לו המשך.
ואכן אמרו חז"ל – קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? ראה שושלת גדולה שיוצאת מזרעו, וביניהם – שמואל השקול כמשה ואהרון. אמר – עתידה כל הגדולה הזו לצאת ממני, ואני אשתוק ולא אטול ממנה חלק?
במילים אחרות - קורח הסתכל בנשמתו ובכוחותיו, וראה בתוכם את שמואל, שהרי האדם כולל בנשמתו את כל נשמותיהם וכוחותיהם של צאצאיו. ראה קורח, שכוחותיו של שמואל השקול כמשה ואהרון גנוזים בו ומיד ערער על משה ואהרון. אם כך – שמואל הנביא הוא הסיבה למחלוקת קורח. אך אם נתבונן בעומק נראה, ששמואל הנביא הוא גם התיקון לחטא קורח.
לקורח יש אמירה חיובית – "כל העדה כולם קדושים", אך בצידה אמירה שלילית "ומדוע תתנשאו על קהל ה'" - קורח מערער על חלוקת התפקידים בבית ישראל. אין הוא מוכן לקבל שיש כוהנים ומנהיגים שתפקידם לרומם את כל העם. ואכן במבט ראשון, גם שמואל הנביא הולך בשחר ימיו בדרכו של קורח. כתוב במדרש, שבשעה שהביאו את שמואל לראשונה למשכן, וביקשו לשחוט את הקורבנות שהביאה חנה אימו כתודה על הולדתו, חיפשו הכוהנים אחר כוהן שישחט את הפר ולא מצאו. כשראה שמואל הקטן, שאין שוחט כהן בנמצא, פנה אל הכוהנים ואמר – הרי הלכה היא שאת הקורבנות יכול לשחוט גם ישראל (זר).
הביאו הכוהנים את שמואל אל עלי – גדול הדור והכהן הגדול. אמר עלי – אכן שמואל צודק, אולם יש הלכה נוספת, שאסור לאדם להורות הלכה בפני רבו, ומי שעובר על הלכה זו חייב מיתה. וכיוון, שעלי הוא גדול הדור וכל ישראל כפופים אליו, הרי ששמואל שהורה הלכה בפניו חייב מיתה. ויותר בעומק – למעשה, מתגלה כאן, ששמואל הולך כביכול בדרכו של קורח, ומערער על סמכותו של עלי שהוא גם כהן גדול כאהרון וגם גדול הדור כמשה.
פנה עלי אל חנה ואמר לה – נהרוג את הילד, ואני אתפלל עלייך, שה' יתן לך בן חדש טוב משמואל. אך חנה, כאימא אמיתית, עונה לו – "אל הנער הזה התפללתי". לשמואל הזה אין תחליף. ויותר בעומק - אומרת חנה, אל תדאג ליראת השמיים של הילד, אני התפללתי עליו. לילד הזה, יש אמא, שהתפללה עליו בהדלקת נרות ובכל הזדמנות, והחיבור הזה לדורות הקודמים ולתפילות ישמור עליו ללכת בדרכם של משה ואהרון.
ואכן גדל שמואל, והפך בעצמו לגדול הדור אך כתלמיד נאמן של עלי, ואת אמירתו החיובית של סבו קורח – "כל העדה כולם קדושים", יישם בדרך חיובית כשהיה הולך ממקום למקום ומשיב את ישראל לאביהם שבשמיים. וכל זה בזכות התפילות ויראת השמיים של אימו חנה. וגם בזכות מסירותה אליו לעניינים הגשמיים – "ומעיל קטון תעשה לו אימו... מידי שנה בשנה".
ומכאן אני פונה לכול האמהות הצדיקות – תתפללו על הילדים. ממכן תצמח יראת השמיים של כולנו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
